ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'שסא

ב"ה, כ"ג טבת, תשי"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מח"י טבת וכן הקודם לו והפ"נ המוסג"ב, קראתיו על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובל"ס אשר יעורר ר"ר עליו לבריאות הנכונה.

מ"ש שאפשר גרם אי נחת במכ' הקודם, במ"ש שאינו שבע רצון מנוסח

המענה - הנה ח"ו אין כאן אי נחת רוח כלל וכלל, אבל הי, בזה מעין של נפילת רוח, כי כוונתי בהמענה שלי הי' ההיפך מפירושו בו, וכמ"ש בפירוש אבל גדול כח הבטחת צדיקים וכו' היינו שברור הי' אצלי שהבטחות הצדיקים סוכ"ס מוכרח הדבר שיתקיימו ובמילא לא הי, עליו אלא לפסוק בעצמו - אפ פסק'נען בא זיך - בהחלט הגמור - אשר כלשון הרב רי"מ ז"ל מפאלטאווע - אזוי אזוי איז דער ענין, אבל כיון שפירש הנוסח שלי להיפך, הנה גם אני נבוך הנני בזה, כי איני יודע מה לענות לו עוד, וכידוע פתגם כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אז אותיות גיט יחידה שבנפש, ופתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אז אמאל ענטפערט מען וואס עס ענטפערט זיך אליין, ופתגם החסידים, אשר המענה המתקבל לאיש פלוני, פירושו תלוי במדה ידועה ווי אזוי דער מקבל איז דאס מפרש, ובפרט אם המקבל הוא בעל צורה ועומד על דעתו ע"ד דאיתא במשנה (ריש הוריות), זה הכלל התולה בעצמו כו', ובכ"א מה שכותב במכ' בבקשת סליחה הנה אין מקום לזה כלל וכלל, ופשיטא שאין כאן מקום לענין של דיחוי ח"ו וח"ו, ואם שללו ענין הדיחוי בכל הזמנים הרי בפרט בימינו אלה עקבתא דמשיחא דמטי רגלין ברגלין אשר הקירוב וההתאחדות - וכפתגם הצ"צ - בא חסידים איז מיט זייער אחדות וועלן זיי גיין אנקעגען משיח.

נהניתי להודע ע"י הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר בן ציון שי' שם טוב, ע"ד לימודו של כת"ר שי' ברבים, וגם הנ"ל התאונן לפני שנראה בכת"ר שי' איזה נפילת רוח, ונא ונא להתבונן בעצמו את גודל הענין שנמסר על ידנו, מנשיאנו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ובמילא מי ידמה ומי ישוה לנו, כיון שעל שכמנו מוטלת שליחות כזו, והוא כעין דמיון וכו, למה שאומר רשב"י אנא סימנא בעלמא ומבואר הענין בדא"ח, שכיון שלא הי, מציאות בפ"ע הרי יכול הי' לאמר מפני שזהו לא הוא כ"א האדון, ראיתי בני עלי' והם מועטים וכו' ואף כי מי הוא זה אשר ערב לבו, אבל מצד זה שבכל חסיד יש כחו של הרבי, במילא עכ"פ בהעלם הנהו כמו שצ"ל ובחסיד הנהו העלם שישנו במציאות ולא עוד אלא שקרוב הוא אל הגילוי, במילא לא יחסר די ברייטקייט, ורק לבקש מהקב"ה להשתמש בזה (אויסניצען דאס) ווי מען דארף און אויף וואס מען דארף ובפרט בענין הלימוד דתורה, וכידוע הנפ"מ בין תורה לתפלה, אשר בתפלה ובפרט תפלת ימי החול הוא ממטה למעלה ומן המיצר, ובתורה ובפרט בתורת הדא"ח אילנא דחיי הוא מלמעלה למטה און מיט א ברייטקייט.

בברכה לבריאות הנכונה ולשמוע בשו"ט תכה"י בכלל ומבריאותו בפרט.

מוסג"פ מכ' הכללי בקשר עם חג החגים הוא יום י"ט כסלו.