ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תמא

ב"ה, אדר"ח אדר, תשי"ב

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

עתו קבלתי מכתביו מכ"ב וכ"ט טבת ד' וז' שבט, וכנראה ממ"ש במכ' בנוגע לענין המקוה, הנה ההוכחה עפ"י דין והפלפול והשקו"ט אינו נוגע להצד הב', וחוששני לומר שזה נכנס בגדר של נצחון, כי בלא"ה הרי אינו מובן הדבר כלל וכלל לערער על אופן עשיית מקוה של גדולי ישראל מכמה חוגים בדורות שעברו שבטוחו אשר גם הם ידעו פרק בלימוד הש"ס, ראשונים ואחרונים וגדולי ישראל וקבעו את הוראותיהם עפ"ז, וחבל אשר באנ"ש אין תוקף מעין זה כלל וכלל ואפילו אחרי הוראה בזה גופא על תוקף שצ"ל אצל יהודי בהתקרבותו לאיש הטוב בעיניו ועאכו"כ לרבי ונשיא שלו זצ"ל. והרי רואה הוא גם בעינינ בשר שלא מונים מעצמם מכל דבר בכדי למלאות דעת איש שבו רואים מעלות אנושיות, ובכל זה אינו פועל לעשות כל מה שיכולים בכדי שיהי' לפ"ד איש שברור כשמש שהי' איש אלקי - פי' שהי' לו שכל אלקי, ונתקבל ע"י עשיריות אלפים מישראל למורה דרך בתורה ומצוה בכל הפטים, והנמשל בזה בנוגע לעניננו מובן.

ומה ששואל אם להראות הטע"ג שלי כו' הנה ידוע בזה כמה סיפורים שבבטחון חזק פועל הענין, וגם בענין זה - בטוח הנני שאם בקבלת המברק הי' הולך בהרחבה מבלי הכנס בענינים של מורא בנ"א המדומה, הנה טח הוראת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) הי' שובר כל הענ[י]נים והי' בא לפועל, אבל מכיון שאלו יעצו להיפך ובמילא גם הוא נופל בספיקות וצריכים סיוע ושאלה ובירור בזה, מסופקני ביותר אם יוכל ללכת בהרחב (מיט ברייטקייט) זו, ובמיאל הרי זה עלול להזיק וכידוע אשר הפוסח על שתי הסעיפים הנה אפילו בענינים גדולים הוא מקלקל יותר אפילו מנוטה לצד השני.

אין רצוני ח"ו להטיף מוסר בזה אלא שלבי עלי דוי, שאחר שכל אחד מאתנו ראה כמה ענינים מופתיים בעיני בשר מנשיאינו וסמך עליהם אפי' בעניינם שנוגעים בנפש הן בגשמיות והן ברוחניות ובכ"ז הנה לפעמים - ולדאבוני ה"ז לפעמים תכופות לפ"ע, - הנה כשבא לנסיון ע"י התנגדות מצד השני פארלירט מען זיך ומתחילים לחפש דרכים עצות וענינים און מען ווערט דיפלאמאטען וכו' וכו' וגם מזה ראי' נוספת שעדיין חסר הרבה בענין הפצת המעיינות כמבואר בדא"ח באריכות שבכדי להיות חוצה אפילו במעט צ"ל בפנים בשופי, והשי"ת יעזור לכאו"א מאתנו למלאות שליחותו בעלמא דין מתוך הרחבה והוא ית' יוציאנו מן המיצא אל המרחב האמיתי...

בברכה.

א'תמא

נדפסה בלקו"ש חי"ב ע' 183, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.