החדש הזה לכם

ע

החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה, וי"ל שהרי ר"ח תשרי נק' ר"ה שהוא כולל י"ב חדשי השנה, ולכך נק' ר"ה כמו שהראש הוא כולל כל כחות הנפש בדרך כלל ואח"כ מהראש מקבלים כל האיברים כו' כמ"כ ר"ה הוא כולל כל חיות השנה ואח"כ מר"ה נתחלק לי"ב חדשים בדרך פרט, וכל חדש הוא כולל ל' יום, ואח"כ נתחלק לכל יום ויום, וא"כ ר"ח תשרי הוא ראשון, ולמה א' כאן ראשון הוא לכם לחדשי השנה.

אך הענין הוא, דהנה איתא בבעל העקידה שבשני אופנים יכול להבין גדולת הבורא, אופן א' הוא מסידור של י"ב מזלות שאין להם שום שינוי וכמ"ש שלא ישנו את תפקידם, כמו שאנו רואים למשל שהשמש והכוכבים בכל יום הם סובבים והולכים ממזרח למערב, בלי שום שינוי, ועכצ"ל שיש בזה כח מאא"ס שמניע אותן, שאל"כ הי' צריך שיהי' בזה שום שינוי, וכיון שזה קרוב לששה אלפים שנה ואין אנו רואים בהם שום שינוי ע"כ שזה כח מאא"ס כו'. נמצא שמזה אנו מבינים גדולת הבורא דהיינו מבחי' טבע יכולים אנו ג"כ להשיג גדולת הבורא כו'. ואופן הב' יכולים להשיג גדולת הבורא משינוי הטבע, כמו למשל יצי"מ וקי"ס שהי' שינוי הטבע הפך ים ליבשה שמים נעשה יבשה כו', שאין זה ע"פ הטבע כו', ומזה שנעשה שינוי הטבע מזה אנו מבינים גדולת הבורא יותר, שכמצביא עביד בחיל שמיא.

ובזה יובן ענין ר"ה ור"ח ניסן, שמה שר"ה נק' ראש שהוא כולל כל חיות השנה זהו רק בבחי' סדר מע"ב שהחיות נמשך ונתחדש בר"ה בדרך כלל, אך זה החיות הוא רק בבחי' הנהגת סדר מע"ב בבחי' טבע, אבל כדי שיהי' גילוי חיות כללי כדי שיהי' שינוי טבע זהו ע"י דוקא בר"ח ניסן, שאז הגילוי מבחי' שלמעלה מסדר ההשתלשלות כדי שיהי' שינוי הטבע, לפי שבניסן הי' יצי"מ וקי"ס שא"ז ע"פ סדר ההשתלשלות כו' ולכן בבחי' זו נק' ר"ח ניסן ראשון, שיהי' גילוי בחי' אא"ס שלמעלה מסדר השתלשלות זהו בניסן דוקא, וע"פ הקבלה הוא ג"כ כי יש שני אופנים ביחוד חו"ב ונק' בשם זיווג חיצוני וזיווג פנימי, והנה זיווג חיצוני הוא לצורך קיום העולמות כו' והיינו שזה ע"פ דרכי הטבע כו' ובזה תשרי הוא ראשון, אבל יש בחי' יחוד פנימי שבחו"ב והוא בחי' השפעה פנימי' והוא מה שלמעלה מדרכי הטבע, ובזה ניסן ראשון כו', ולכן כתי' החדש הזה לכם ראש חדשים, זה הוא בחי' גילוי פנימי'

עא

כמ"ש במ"א, והיינו שבחי' השפעה פנימי' שמחו"ב שהוא לצאת מדרכי הטבע ניסן הוא הראשון. והנה המשכת שני בחי' זיווג חיצוני וזיווג פנימי זהו ע"י עבודת המלאכים ונשמות, כי המלאכים ע"י עבודתם שעומדים ברום עולם ממשיכים בחי' זיווג חיצוני שהוא השרש שלהם, אבל הנשמות שעלו במח' ושרשם מפנימי' הכלים לכן ממשיכים בחי' זיווג פנימי של חו"ב.

והנה יש פלוגתא בגמ' ר"א ור"י, ר"י אומר בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל ור"א [אומר] בניסן נגאלו ובתשרי עתידין ליגאל, ולהבין ענין פלוגתתן, דסברת ר"י הוא כי מאחר בניסן הוא התגלות בחי' פנימי' שהיא למעלה מדרכי הטבע בחי' גאולה ובניסן נגאלו שהוא הראשון בזה א"כ הגאולה שיהי' לע"ל דהיינו גאולה שלימה יהי' ג"כ בניסן שהוא הראשון, וסברת ר"א, אמת כי ניסן הוא הראשון ובניסן הוא התחלת גילוי פנימי' שלכן נגאלו בניסן אך זהו על גאולת מצרים, אבל לע"ל שיהי' גאולה שלימה יהי' בתשרי דוקא, כי בלמעלה מדרכי הטבע יש ג"כ ההפרש בין ראשון לשביעי שהוא תשרי כמ"ש בחדש השביעי וארז"ל במד"ר כל השביעין חביבין, והיינו שגם בלמעלה מן הטבע שניסן הוא הראשון תשרי גדול הימנו שבתשרי יהי' גאולה שלימה כי כל השביעין חביבין וכמו שבת לגבי ימי השבוע שבשבת מאיר מוחין דאבא כו' כידוע כי שבת הוא שביעאה וכל השביעין חביבין וכמ"ש בזוהר ג"כ שביעאה עלייהו, וראי' לזה שלמעלה מן הטבע ג"כ חביב הוא מאברהם שהי' מלמעלה מן הטבע וכמשארז"ל שאמר הקדב"ה לאברהם צא מאיצטגנינין שלך שיצא מן הטבע ולמעלה מן הטבע, ואף שהי' אברהם מלמעלה מן הטבע אעפ"כ הגאולה הי' ע"י משה שהי' דור שביעי לאברהם, והוא מפני שכל השביעין חביבין. וזהו החדש הזה לכם, פי' חדש ל' התחדשות, בענין ההתחדשות כתי' נפלאות כמ"ש שירו לה' שיר חדש כי נפלאות, הרי שייך ל' נפלאות אצל ל' חידוש, וזהו ג"כ החדש הזה לכם כו' כנ"ל וד"ל.

אך מה שיש לדקדק על פי' הבעל עקידה ממה שרבינו ז"ל מפרש בד"ה שוש אשיש בלק"ת פ' נצבים ששנה גבוה הרבה מבחי' חדש, וגם אם נאמ' שחדש גבוה הלא אמרו ז"ל במד"ר כל השביעין חביבין וא"כ תשרי הוא השביעי והוא חביב יותר ולכן בתשרי ר"ה וא"כ הוא ראש גם החדשים, אך באמת יש דיעה אחרת והוא דעת השל"ה שאומר שחדש הוא במל' ולכן אמרה אסתר ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלשים יום לפי שאסתר היתה בחי' מל' ושלשים הם כנגד ל' יום שבחדש, ולכן בישראל דור כנגד ל' יום שבחדש כמ"ש במד"ר שמות פ' בא פט"ו יע"ש. ושנה או בינה או לכה"פ ת"ת, ונמצא כי שנה גבוה מחדש.

עב

וביאור הענין ממה שנת' בזוהר ע"פ משכו וקחו לכם, משכו יומין תתאין [לגבי יומין עילאין], ופי' המק"מ יומין עילאין יומין דזעיר אנפין יומין תתאין יומין דמל', פי' יומין עילאין הם ימות החמה שס"ה ע"ה כמנין משכו ויומין תתאין יומין דמל' שנה ימים הם ימי הלבנה כו', וצריך להמשיך יומין עילאין ימות החמה לימות הלבנה, וע"י מה ממשיכים בחי' זו הוא ע"י מצות ל"ת כי שס"ה ל"ת הם כנגד שס"ה ימים, ולכן ע"י שס"ה ל"ת ממשיכים בחי' שס"ה ימים, כי באמת עיקר המצות הם ל"ת ששרשן מבינה ועכ"פ מז"א והם העיקר כמו למשל באיברי האדם הנה יש בו רמ"ח איברים ושס"ה גידים ואנו רואים שהעיקר הם בגידין שבהם ועל ידם מתפשט הדם והדם הוא הנפש כו', ולכן ע"י ממשיכים בחי' שס"ה יומין עילאין ולכן עושין בחדשי הלבנה לפעמים חדש י"ג שמעברין את השנה כדי להשוות ליומין עילאין, והיינו לפי שממשיכים בחי' זו.

ועוד יובן ענין שנה ממ"ש בזוהר ע"פ ויהי מקץ שנתיים ימים ואמרו בזוהר דתב דרגין לדרגין פי' דרגין חו"ב לדרגין מל', כי שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח, פי' שמי הוא בחי' מל' כשמקבל מבחי' י"ה ומתייחד בו נעשה שס"ה והיינו בחי' שנת החמה כי שנה שהיא שנת החמה היא בבינה, והיינו בחי' שמי מל' שהוא שנת הלבנה שנ"ה יומין עם י"ה שהוא בחי' חו"ב נעשה שס"ה יומין, ונמצא מבואר שבחי' שנה גבוה מבחי' חדש, וכמ"ש רבינו ז"ל בד"ה שוש אשיש ובהרבה דרושים.

אך עדיין צ"ל הקושיא הנ"ל אם תשרי הוא ר"ה איך ניסן ג"כ ראש חדשים שהשנה כללות החדשים כנ"ל, אך צ"ל שהשל"ה ס"ל כדעת החוקר בעל נחמד ונעים שהביא בשם ר' אברהם אבן העזרא שאין לחמה חדשים ואין ללבנה שנה, וא"כ ניחא מה שר"ה הוא ראש היינו שנמשך כללות החיות על כל השנה אבל אין בחיות התחלקות מחדשים כי חיות זה הוא מבחי' חמה ואין לחמה חדשים כלל אבל כשנמשך החיות בבחי' לבנה אז נתחלק לבחי' חדשים, ולחדשים ניסן הוא הראשון אבל לכללות החיות של כל השנה תשרי הוא ר"ה (ומה שעושין או"ה ג"כ י"ב חדשים אף שמונין למספר ימוה"ח היינו כי יש י"ב מזלות לכן קבעו י"ב [חדשים], ולכן אין החדשים שלהם שוה, חדש א' כ"ח יום וחדש א' ל' יום וחדש א' ל"א יום), ובאמת לשון חדשים בחמה ולשון שנה בלבנה הוא שם המושאל כו'.

ומעתה צ"ל ענין כל השביעין חביבין, צ"ל מקודם בתוס' ביאור ענין הפלוגתא דר"א ור"י שר"י סובר בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל, ור"א סובר שבניסן נגאלו ובתשרי עתידין להגאל, והנה אף כי בכמה דברים אנו מחזיקי' דעת ר"א עיקר דהיינו מה שר"א סובר שבכ"ה באלול נבה"ע ואנו סוברים ג"כ כן, אך בענין זה העיקר כדעת ר"י שכן סתם המד"ר בא פט"ו שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, בו ביום יצא יוסף מבית האסורים, ולהבין

עג

ענין מחלוקתם י"ל ע"ד שאמר רבינו ז"ל בת"א בד"ה רני ושמחי בת ציון שיש ג' בחי' בת אחותי אמי, והם כנגד ג' רגלים, בת כנגד פסח אחותי כנגד שבועות אמי כנגד סוכות.

ולהבין מפני מה נק' פסח בשם בתי, כי הנה פסח הוא אתדל"ע שלא באתדל"ת כמ"ש קול דודי הנה זה בא מדלג, שלא ע"פ אתדל"ת, ולכן סובר ר"י שבניסן עתידין להגאל שכתי' גבי משיח עני ורוכב על החמור, פי' עני שלא באתדל"ת, כי עשיר הוא באתדל"ת אבל עני הוא בחי' אתדל"ע בלא אתדל"ת.