ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תרמב

ב"ה, י"ז סיון ה'תשי"ב

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום ב' במדבר, בו מתאונן על מצבו ברוחניות, ובפרט על מה שלפעמים נופלים לו ספיקות באמונה וכו'.

והנה ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אז מ'טאר ניט ריידן לשון הרע אויף א אידן, און אויף זיך אויך ניט. ואם גם אמת הדבר אשר לפעמים נופלות לו מחשבות הנ"ל (אשר אפי' אז נכלל זה בכלל לה"ר, וכידוע החילוק שנתבאר בפוסקים, אשר הוצאת שם-רע זהו כשאומרים שקר, ולה"ר זהו אפי' אם הוא אמת), הנה בטח אין זה אלא מעצת היצר לבלבלו מעבודת התורה והתפלה והמצות.

והסגולה לזה הוא להרבות באמירת אותיות התורה, ושיהיו חקוקות במחשבתו, לידע אותן בע"פ היינו איזה ענינים מן התורה ובפרט משניות ותניא. ויעויין בלקו"ת ס"פ קדושים, ד"ה והדרת פני זקן. ומבואר ג"כ ע"פ תקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר בענין משניות בע"פ.

ובכלל יסיח דעתו מכל שאלה זו, היינו אם נופלים לו ספיקות או אין נופלים לו, ואם מסירים מחשבות אלו ולומדים באיזה ענין של חסידות, פנימיות התורה שהיא כידוע בעולם האצילות (שקבלה שהיא פנימיות התורה היא בעולם האצילות, ועיין תניא ריש פ"ה ע"ד היחוד מכל צד ופינה) הרי - לא יגורך רע.

והשי"ת יצליחו בעבודת התפלה והפצת המעינות חוצה ויסיר ממנו ענינים המבלבלים וכו'.

בברכה.

א'תרמב

פתגם: ראה גם לעיל אגרת א'תצג, ובהנסמן בהערות שם.