ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תרמט

ב"ה, י"ט סיון תשי"ב

ברוקלין.

הנהלת ישיבת תומכי תמימים בלוד,

ד' עליהם יחיו.

שלום וברכה!

מכתבי הקודם בהנוגע להשיחה עם הד"ר שפירא, בטח כבר נתקבל, ומאשר הנני קבלת מכתבם מכ"ו אייר וג' וי"א סיון עם המצורפים אליהם.

ב) ראיתי במכ' שזה כשנתיים שהציעו להם הלואה מהסוכנות, וכותבים הם שלא השתמשו בזה, ואתענין לדעת פרשת הדבר.

ג) כפי המובן ממכתב הקודם וממכתבם עתה, הנה בענין הלואה דעתה של הד' אלפים לירות - יש למהר בזה.

ד) במ"ש שתי סברות באופן הבנין, אם להקים צריף או בנין על הגג או לחבר שני הבנינים העומדים בשכונת הרכבת הנה, לכאורה, הסברא השני' יש לה מקום יותר מהראשונה. ובכלל - אז מען שטעלט זיך ברייטער העלפט השי"ת. ובפרט כשמתחילים בנין בפועל, אלא שחסרים אמצעים לגמור אותו, הרי בנקל יותר תהי' האפשריות לקבל עזר נוסף בצורת הלואה, או גם באופן יותר טוב. ובטח גם בהסכום שיקבלו עתה (ואולי יעלה בידם לפעול, שיתנו להם ההלואה גם דהארבעת אלפים שמאז), הרי גם בבנין סכום זה אפשר להשתמש, עכ"פ בחלק ממנו, עוד קודם שיגמר כולו.

ה) בענין המקום בשביל הבי"ס לתורה ומלאכה בהכפר, אם להעמידו בתחלת הכפר או בסופו, הנה כפי שמתארים המצב, יש להעמידו בתחלת הכפר, שזה יהי' ניכר יותר, ועוד כמה קולות שבזה כמו שכותבים במכתבם. ועיקר העיקרים - שזה קרוב יותר אל הפועל, היינו שסו"ס יתחיל בפו"מ ללמוד וכו'.

ו) במענה על שאלתם: הנה כבר כתבתי דעתי מכבר, שצ"ל בי"ס הנ"ל במקצוע כזה שיש לקוות ממנו פרנסה באה"ק ת"ו. וכמדומה, שענין הדפוס ונגרות וכיו"ב מתאים לזה.

וכבר מסרתי ע"י הרה"ח הרמ"ג שי' - כשהי' כאן - שיש לשלול בי"ס במקצוע עלעקטרי וראדיא וכיו"ב.

ז) בדבר שאלתם אם לצרף את הבי"ס למלאכה עם ההצעה דבי"ס חקלאי מעליית הנוער, הנה חשש גדול בדבר שתכנית אחת תבלבל את השני', ותעורר, בין המוסדות שצריכים לתמוך בדבר, מי בראש, וכו'. ולכן, מפני כל הטעמים, יש לשלול סברא זו במצב הדברים כמו שהם עתה. אלא שבעולם המחשבה (ולא בעולם הדבור לזולתו אפי') יכולים לעיין בהשקו"ט בסברא זו, שכאשר יהיו כבר שני הענינים הנ"ל או עכ"פ אחד מהם בפו"מ, אולי לדון אז עד"ז, בענין קישור בין שני הבת"ס באופן ובאותן הענינים שנר לאחד נר למאה. אבל אכפול סברתי, שאם יציעו ויתחילו לדבר בענין צירוף שני בת"ס הנ"ל, הרי יש מקום לחשש שיאחזו (אנכאפען) בסברא זו כאמתלא לדחות את שתי ההצעות גם יחד לעולם העיוני, שאינו שייך לפועל.

ח) בענין שם להמוסד, הנה, לע"ע, אין כדאי להתקשר (בינדען זיך) בשם קבוע. ויש להשאיר מקום פנוי בזה, ויקרא רק בשם בי"ס לדפוס או לנגרות וכו' אשר על-יד ישיבת לוד. דלכאורה אי כדיא לפרט השם תו"ת, כי אז תהי' סתירה בעניני המגבית לצורך בי"ס זה והמגבית בשביל תו"ת. וד"ל.

ט) נהניתי במאד ממכתבם המפורט, לפ"ע, בענין מצב הישיבה באיכות ובכמות, ואשר, כפי כתבם, נתעלה מדריגת הישיבה באיכות בערך מה שהי' עד עתה. וכן נהניתי לקרות במכתבם, אשר שולחים תלמידים לקחת חלק בעסקנות חב"ד, וביחוד בהפצת המעיינות חוצה. ובטח גם להבא ימשיכו בזה, כמובן באופן אשר התלמידים ידעו, אשר תפקידם ושליחותם היא ללמוד תורה, תורת הנגלה ותורת החסידות, אלא שמפני צורך השעה ופקוח נפשות ממש, מוכרחים להקדיש מזמנם ולהתעסק בהצלת נפשות, און די הארץ דארף זיין וויי טאן אויף דעם. ועל המשפיעים ביחוד להסביר את זה להתלמידים העסקנים, אשר דורשים מהם שתי הקצוות, ששולחים אותם להתעסק ולעבוד בזה באמונה ובהשתדלות היותר אפשרית, וביחד עם זה צריכים הם, התלמידים, להביט ע"ז כעבודה שאינה תכליתם, ללא דרישת הזמן דעקבתא דעקבתא דמשיחא. ויותר ממ"ש כאן בודאי יסבירו בזה לכל התלמידים שיחיו.

י) מוסג"פ איזה סקריפס בקשר עם העסקנות צבורית שמתעסקים בה תלמידי הישיבה.

יא) מסיימים הם במכתבם, שעד עתה לא הי' רגילים להודיע בפרטיות ועתה מצאו לנחוץ לעשות, הנה חבל שלא עשו זה מקודם, ובמילא שאין להתנצל על מה שעושים כזה עתה.

בטח יתנו, בתור הלואה, להרשת דאהלי"י את הצריף שלהם, כיון שהזמן גרמא.

לא כיוונתי, שיקחו ע"ע חלק המוטל על אגו"ח להשתדל בנוגע לישיבתם, אלא ורק שיזרזו אותם וכו'.

בברכת הצלחה בעבודתם הקדש, ושיזכם השי"ת לבשר בשו"ט בכל הענינים לעתים תכופות,

מ. שניאורסאהן

א'תרמט

חלקה נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 444 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

כבר כתבתי: לעיל אגרת א'תקלג.

הרמ"ג: ה"ר משה גורארי'.