ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תרנח

ב"ה, כ"ג סיון, תשי"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מי"ז סיון, אף שתוכנו אינו מסוג זה הגורם ענג, כיון שמתאונן ע"ד מצב בריאותו, אבל עצם קבלת המכתב אחרי השתיקה נעימה לי, ותקותי שבקרוב יהי' ג"כ תוכן מכתבו משמח בנוגע לבריאותו בגשמיות וגם בנוגע לבריאותו ברוחניות, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאין לדבר לה"ר על יהודי ואפילו על עצמו בכלל זה, וידוע ג"כ ביאור הפוסקים בחילוק הלשונות דל"ה ומוציא שם רע, דמוציא שם רע הוא דוקא שאומר שקר, משא"כ לה"ר באמירת האמת ובכ"ז לה"ר מזיק וכלשון רז"ל בתלתא, והוא ע"ד שמצינו בענין הנבואה שהנביא עשה איזה ענין בפועל בכדי שבאופן כזה יהי' קיום להדבר של הנבואה באשר כבר נמשכה בעשי' בפועל, גם ידוע מנהג גדולי ישראל שכשהי' נופל לו חידוש ענין בתורה הי' מוציאו בדבור בפה וביאר הטעם שהוא כדי להמשיכו בעולם התחתון, וזהו ג"כ ההיזק בלה"ר אפילו אם הענין אמת, כי ע"י שממשיכים אותו בגלוי ובעולם הדבור, יש לו שליטה יותר, משא"כ אם הי' נשאר בהעלם, ובמילא גם התוצאות לא הי' בא בפועל בנקל.

אקוה אשר לעת קבלת מכתבי זה, הנה נזדמן לו במשך זמן זה לפעול דבר מה עם שכניו בבית החולים ויוד[י]ע טובות גם בזה.

בברכה לרפואה קרובה ובריאות הנכונה.

נתקבל מכ' מכ"ב לחד"ז. ות"ח על הבשו"ט מבריאותו. וכל המוסיף כו'.

א'תרנח

פתגם... לה"רף ראה גםלעיל אגרת א'תקצג, ובהנסמן בהערות שם.

מנהג... בדבור: ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תד. לקמן אגרת א'תשצב.