ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תרסב

ב"ה, כ"ה סיון, תשי"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מי"ג סיון, בו כותב ראשי פרקים מתולדות ימי חייו, ומצבו עתה, שנמצא בערי מילאן ונפגש שם עם הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר מרדכי שי' הכהן פערלאוו ועם הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ מוה"ר יעקב שי' גאנזבורג.

כיון שאינו מזכיר במכתבו אלא על דבר הוריו שיחיו הנה כנראה שעדיין רווק הוא, ומהראוי הי' כיון שמשתכר די פרנסתו ופרנסת משפחה, לחפש במרץ המתאים אחר זיווגו, וידוע לשון רז"ל אשר חפוש זה צריך להיות כמחפש אחר אבדה, שאין יושבים בחבוק ידים ומחכים שיביא מי האבדה למי שנאבדה ממנו, אלא משתדלים לחזור אחר האבדה.

נהניתי לקרות במכתבו שלמד תורת חב"ד בחבורת אנ"ש בהיותו באה"ק ת"ו, ושגם עתה יש לו קביעות בזה, ואתענין לדעת איך הוא סדר לימודו עתה בש"ק וגם בימות החול, אשר גם אז - בימות החול - הלימוד מוכרח הוא, ומחד גיסא עוד יותר מאשר בש"ק, כיון שאז מושקעים הגוף ונפש הבהמית, ובמילא גם הנפש אלקית המלובשת בהם, בעובדין דחול, בענינים דקליפת נוגה אשר היא הממוצעת בין צד הקדושה לשלש קליפות הטמאות לגמרי.

וידוע פתגם הבעל שם טוב ששמענוהו מפי כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר כל מה שאיש הישראלי רואה ושומע, בודאי יש בזה הוראה בשבילו בדרכי עבודתו, אם בענינים שבין אדם למקום ביחוד, אם בענינים שבין אדם לחברו (שגם הענינים שבין אדם לחברו ה"ה ענינים שבין אדם למקום, וכידוע פירוש המובא בדא"ח, אשר קיום המשפטים צריך להיות באותו הקבלת עול כמו קיום החוקים, ולא מפני שהשכל מחייבם, ובימינו, הנה ראינו זה בעליל אשר דוקא אותו העם שהתימר בשכלו ובסדר חיים מיוסד על שיטה מדעית כביכול כו', הנה דוקא הוא עשה מעשים רעים נוראים ביותר, ויסדם בנימוקים של "שכל ומדע"), ומובן הוא פירוש הבעל שם טוב גם בשכל אנושי, כי הרי כיון שהקב"ה הוא הבעל בית של כל העולם, הרי בודאי שאין בעולם אף דבר אחד או מאורע אחד לבטלע, וכיון שאיש פלוני - שכפי פסק רז"ל במשנה בסוף קדושין - לא נברא אלא לשמש את קונו, הרי אם רואה הוא איזה דבר או שמע איזה דבר, הרי אין זה לבטלה, ולעבדותו - צריך הוא להשתמש בזה להתקרב אל תכליתו, היינו לשמש את קונו, היינו עבודת המקום ברוך הוא, ואפשר להיות אם באופן של קום ועשה, או באופן של שלילה ודיחוי - לא תעשה.

רואה אני במכתבו, שהוא מהנדס, אבל אינו ברור בדיוק מהו מקצוע העבודה שלו, אם זה בבנין בתים או ענינים של מדידה, מדידת שטחים וכיוצא בזה, בכל אופן ביסוד כל הנ"ל מונחת חכמת ההנדסה - געאמעטריע -. ומהו אחד הענינים שיש ללמוד מכללות חכמה זו?

חכמת ההנדסה יש בה מאופי של מקצוע מדע מדויק (מטמטי) וגם של מקצוע מדע שמושי, ובמילא אינו מדויק כל כך. להבדיל באלף הבדלות כו', אין קץ, זהו ענין תורתנו הק' שאף שהיא חכמתו של הקב"ה, תכלית האמיתיות והדיוק, לא ידע אנוש ערכה ונעלמה מעיני כל חי וגו', הנה בכל זה תכליתה - כשמה, תורה, לשון הוראה, הוראה בחיים היום יומיים בעולם הזה הגשמי והחומרי, ולכן בהבדל שבין שני ענינים הנ"ל יש מצוא ההבדל העיקרי והאין-סופי שבין תוה"ק, שעלי' נאמר היא חכמתם ובינתם לעיני כל העמים, ובין החכמה ובינה של העמים או גם של שכל דנפש הבהמית של איש הישראלי. והוא:

שכל האנושי, אפילו זה של המדעים, הנקראים מדעים מדויקים, מיוסד הוא על יסודות שאין להם למדע ולא כלום, כי הרי המדע ובפרט מדע מדויק אין מקבל למסקנא אלא דברים וענינים שיש עליהם ראי', ויסודות כל המדעים וחכמת החשבון וההנדסה בכלל אין עליהם כל ראי', ובמילא ברשות האדם לקבלם או לסותרם, בפרט בולט זה בחכמת ההנדסה, שכידוע יש בה שלש שיטות עיקריות המיוסדה כל אחת על מספר של הנחות (אקסאמא) והאכסמות שבשיטה זו הן מנגדות לאלו שבשיטה האחרת. במלות אחרות: המדע אין ביכולתו לאמר לאדם דבר ברור, כי אם ענינים שבתנאי, היינו אם תקבל לאמת מספר של הנחות אלו וגם האופן דהשקלא וטריא עמהם, הרי יצאו לך כמה תוצאות, ואלו הן. ובמילא יש בזה שתי נקודות: א) שזהו ניתן לרצון האדם אם לקבל את היסודות, או שלא לקבלם, ב) אף אם יקבלם, הרי אין להכריחו לעשות איזה פעולה מתאים להתוצאות כי אין המדה אומר לו אלא, אם יהיו מעשיך בכיוון זה, יהי' המסובב באופן כזה ואם לא איכפת לאדם ההיזק שבדבר, אין דבר מכריחו שלא לפעול בכיוון זה הנ"ל. במלות אחרות: אין המדע נותן הוראה בחיים, כי אם סיפור דברים ומעין הגדת עתידות אשר על פי הנסיון שעד עתה ועל פי היסודות שמרצון הטוב נקבל עתה אותם לאמיתים יהי' מהלך המאורעות בסדר פלוני.

שונה תכלית שינוי בזה ג"כ - היא תורתנו הקדושה, בהיותה חכמתו של אמיתת המציאות - הקב"ה, הרי במילא היא ענין מוחלטי, היינו אמת לאמיתו, הן היסודות הן כללי התורה באיזה אופן יש לנהל השקלא וטריא ביסודות אלו וכיון שזהו חכמתו ורצונו של בורא כל העולם וגם האדם בכלל, הרי במילא מובן שכל המסקנות הן מחייבות את האדם לעשות ולהתנהג דוקא בהתאם למסקנא זו ולא באופן אחר כלל וכלל.

וזוהי אחת הנקודות שבתור מהנדס נכון שתהי' חקוקה במוחו, אשר אי אפשר להקשות איזה קושיא שתהי' מן המדע על התורה להבדיל, כיון שהתורה היא אמת מוחלטת, והמדע גופא מעיד על עצמו שאין הוא דבר מוחלט אלא תלוי בהנחת רצון האדם, וברשות האדם להקים שיטות סותרות זו לזו, ואפשר שיהי' לכולם רשות הקיום מטעם רצונו של האדם, וכמו שלש השיטות שבהנדסה, של אווקליד, לובאטשעסקע, ורימאן ואליא.

אקוה אשר הכתוב לעיל מובן הוא, ובודאי אם יש לו בזה הערות, אשמח אם יודיעני בפרטיות, וידוע מרז"ל אשר שמחו כשהקשו על דבריהם, כיון שזהו סימן שמתענינים במה שאמרו, והעיקר שזהו משמש לברר וללבן את הדברים והענינים שהוצעו במשך השקלא וטריא.

בטח מתחזק בשמירת שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח

אדמו"ר, והם שיעור תהלים (כפי שנחלק לימי החדש) אחר כל תפלת שחרית בכל יום, שיעור לימוד חומש פרשה אחת (מהסדרה של השבוע) עם פירוש רש"י בכל יום, ושיעור תניא כפי שנחלק - התניא - לימות השנה.

כן אתענין לדעת הקביעות עתים שלו בתורת הנגלה ותורת החסידות וכן מפעולותיו הטובות להשפיע על הסביבה שלו בכלל ועל בני ביתו וקרוביו בפרט, לקרב את לבם לאבינו שבשמים, ולהביא על ידי זה א[ו]שר נצחי בגשם וברוח.

בברכה להסתדרות הנכונה באופן המתאים לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

א'תרסב

בהמשך לזה - לקמן אגרת א'תתג. ראה גם לקמן אגרת א'תשד.