ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תשכו*

[שלהי תמוז תשי"ב]

... אף שדברי ביום ד' ט"ז תמוז הי' להתלמידים הנוסעים בשליחות המל"ח - מרכז לעניני חינוך - במרחבי מדינת ארצוה"ב להשתדל בהחזקת היהדות, אבל באמת שייכים הם לכל אחד ואחת מישראל, ככל הדברים האלה, כן הוא בכל איש ואשה מישראל, כי הרי הנשמה חצובה היא מתחת כסא הכבוד, ועוד למעלה מזה, וכמרז"ל מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר ואפילו לתורה שקדמה אלפים שנה לעולם. ואף שמחשבת האדם הרי היא חלק מהאדם החושב ואינו הדבר עצמו, אבל הקב"ה דכתיב בי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם, הרי ע"י מחשבתו נתהווה הדבר, אף כי באופן נעלה ובמדריגה נעלית יותר, וכמבואר בכמה מקומות שישנם עולמות עליונים הנק' עולמות המחשבה, הרי עי"ז נתהוו הנשמות, אף שבמדריגה נעלית הרבה יותר מכמו בירידתה למטה (ראה שער היחוד והאמונה לרבינו הזקן פרק י"א) ומשם נסעה וירדה הנשמה, ממדריגה למדריגה בהשתלשלות העולמות, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא לעוה"ז הגשמי והחומרי, שרבו בו ההעלמות וההסתרים והמנגדים לעבודת הוי', ומונעים מלחזות בנועם ה', שזהו הטעם, כמרז"ל, דבעל כרחך אתה חי, ובכ"ז דרישת התורה היא; עבדו את ה' בשמחה. כל חיי האדם צריכים להיות המשך בלתי פוסק של עבודת ה', שכל ימיו יהיו שלמים, ממולאים בפעולות מילוי שליחותו בעלמא דין, וצריכים להיות בשמחה. ואף שיודע הוא בנפשו גודל הירידה שירדה נשמתו, בכ"ז אין זה מונע להשמחה הגדולה שזכה להיות שלוחו של ממה"מ הקב"ה, להאיר את העולם ומלואו בנר מצוה ותורה אור. ואף שאינו מבין הדבר בשכלו, בידעו מעמדו ומצבו, וכמאמר הלואי שתהי' יציאתו מהעולם כביאתו לעולם, הנה כך עלה ברצונו ית', אף שאינו מובן בשכל אנושי, שתהי' ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא לצורך עלי' נעלית ביותר. וכל אחד ואחת הנגש למילוי שליחותו זו בשמחה ובטוב לבב, הרי מובטחים הם מרז"ל אשר מסייעין אותו מלמעלה, ואף אם מקדש עצמו רק מעט מלמטה, מקדשין אותו הרבה מלמעלה...

א'תשכו*

נדפסה ב"בטאות חב"ד" חוברת הראשונה ע' 7.

ע"פ התוכן נראה שנכתבה בסמיכות לאגרת שלפנ"ז. ראה גם לקמן אגרת א'תשלט.

א'תשמט. א'תשנב-ג א'תתז. א'תתיב.