ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תשעה

ב"ה, י"ג מנ"א, תשי"ב

ברוקלין.

הרב הגאון והרה"ח אי"א נו"נ מוה"ר משה

ארי' ליב שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ג תמוז (ולפלא שלא ציין בהוראת הזמן במכתבו שזהו יום הסגולה והגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר ובפרט שהי' בזה ג"כ גאולה כללית, וכמבואר במכתבו של כ"ק מו"ח אדמו"ר). הנה כנראה שלא ביארתי כדי צרכי את הערותיו ושאלותיו בתניא, ואבוא בזה עוה"פ בקצרה:

א) במ"ש משביעין אותו תהי צדיק וכו' ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע וכו' ושואל מה שייך ל' שובע לענין אפי' כל העולם כולו כו', על זה עניתי לו בשתים, א) שעיקר השבועה היא על "תהי צדיק ואל תהי רשע", וכל השאר - העם ענינים של הכשר כדי לקיים את זה, וכמו שמסיים "והוי יודע שהקב"ה טהור", שע"ז פשיטא שאין שייך שבועה. ב) אפי' את"ל שהשבועה חלה גם על חלק המאמר "ואפילו כו' הי' בעיניך כרשע", הוא מפני שברובא דרובא זהו נוגע ביותר בהעבודה, שמי שעדיין לא הגיע למדריגת צדיק לא יטעה בזה (מובן שהעיקר הוא כסעיף א' שהשבועה אינה חלה על זה, וכנ"ל שאינו אלא הכשר).

ב) במה שמעיר מה הפסד יהי' מזה אם צדיק גמור (וצ"ע קצת שמדייק לומר דוקא צדיק גמור, כי הקושיא היא גם בצדיק שאינו גמור) ידע מזה שהוא צדיק, - התירוץ בזה הוא, שאין בזה כל היזק, וההיזק הוא רק במי שאינו במדריגת צדיק שלא יטעה בזה, וכאמור במכתבי הקודם, כמבואר בתניא פי"ג, ועיקר ההזהרה הוא בזה שלא יסמוך על מה שהעולם כולו אומרים לו כו'.

ג) מה שהקשה שהרבה צדיקים העידו ע"ע שהם צדיקים - הנה כנ"ל אין בזה כל קושיא, כי הם ידעו שהם צדיקים לא מפני מאמר העולם כו' אלא ע"י הוכחות אחרות והיו צדיקים באמת, ובמילא אין בזה היזק ואדרבה וכמבואר בכ"מ בדא"ח, שכשם שצריך לידע חסרונות עצמו צריך לידע מעלות עצמו.

ד) מה שמעיר עוה"פ, שהחילוק של בל"ג לגבי גבול הוא גם באיכות, והוכחתו הוא מזה, שאין ערך כלל מגבול לגבי בל"ג ולכן בל"ג אינו בגדר השגת הנבר[א]ים וכו' - ומסתייע בזה מהמבואר בכ"מ בדא"ח שערך האחד אלף אלפים ורבוא רבבות לגבי הבל"ג שוה הוא וכו' - הנה המוחש מוכיח אחרת, והוא: לכל אדם יש לו מושג בעוה"ז הגשמי והחומרי אף שמספר העולמות הוא בל"ג וכולם נקראים בשם עולם, היינו שיש בהם צד השוה, ועוד הוכחה ממרז"ל בחגיגה והובא בענין בל"ג וגבול בתניא פרק מ"ו, שכל גדוד אלף אלפין וכו' ולגדודיו אין מספר, היינו שהבל"ג מתקבץ (שטעלט זיך צוזאמען) מבעלי מספר וגבול, ואין לזה סתירה מהמובא בכ"מ שא"א להיות בלתי בע"ג מתקבץ מבעלי גבול, כי זהו רק מצד הנבראים, אבל במקום שמתערב ושייך כח הבורא, הרי נעשה הדבר אפשרי מצד הבורא, ולכן זה גופא משמש הוכחה על כח הבורא בנבראים*, ועצם התואר גבול ובל"ג זהו שייך לכמות או בלשון החוקרים למאמר הכמה ולא למאמר האיך.

תקותי שעתה מבואר הוא כדי צרכו ואסיים בברכה.

א'תשעה

חלקה נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 545 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהו"ר משה ארי' ליב: שפירא. אגרות נוספות אליו - לעיל א'תקפז, ובהנסמן בהערות שם.

וכמבואר במכתבו: אג"ק שלו ח"ב אגרת שפו.

ביארתי: לעיל אגרת א'תקפז.

*) ראה דרך אמונה ח"א פ"ג (שכנראה חוזר במקצת ממש"כ בפ"ב. ואכמ"ל).