ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תתקמא

ב"ה, ט"ז כסלו, תשי"ג

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו והפ"נ שלו (אשר אקראהו בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).

הנה לפלא שמרעיש עולמות על ענינים שאינם נוגעים כ"כ, ובכל אופן אינם מענינו כלל, שכשכתבתי אליו והודעתיו דעתי בענין התנהגותו, הנה כנראה שכיון שלמחרתו לא ראה בעיניו שינוי מן הקצה אל הקצה, הרי כבר כותב שנית ומרעיש במפגיע מפני מה לא נשתנה תיכף ושהרחמנות עליו וכו'.

ידוע הדרך בקדושה וכמ"ש בתורה לאט לאט אגרשנו מפניך, און ווי קומט דאס צו א ישיבה בחור שלאחר ששלח המכתב, הנה דורש שיראה נסים בפועל און זאל שוין קענען גיין לייגען זיך שלאפען, ווארום עס איז שוין 2-3 טעג און ער איז זיך מוסר נפש און לערנט די שיעורים וכו'. שכינתא בגלותא איז שוין מער ווי אלף ושמונה מאות שנה און ווארט אויף דעם בירור הניצוצות על ידו, און האט געדולד, און... וויל ניט ווארטען, און איז דוחק און אונגעדולדיק, און וויל מען זאל עם ווייזען גלייך אויפן טעלער אז ער האט שוין אפגעטאן זיינס! איני יודע כמה דפים גמרא למד במשך זמן זה וכמה מאמרי חסידות למד במשך זמן זה - משכתב אלי, אבער דו ווייסט דאך דעם חשבון, וכשתתבונן בהחשבון בטח לא תתפלא על אשר עוד לא ראה אלקות במוחש, בעיני בשר שלו, ולא ירעים אז במכתבים, וכתלמיד ישיבה הנה ילמוד נגלה וחסידות וישמור סדרי הישיבה, און ניט שטורעמען אז עס איז רחמנות אויף עם ושמוכרחים לענות לו ושנוגע לו בנפש, ואז יראה שהולך הוא על הדרך, ורק שלאט לאט, ולא במהירות כזו שהיצה"ר תובע ומראה לו שראוי הוא לה.

והשי"ת יעזרהו לעסוק בתורה ויראת שמים, מתוך היסח הדעת מהענינים שאינם צריכים להיות נוגע לאברך העוסק ויושב באהלה של תורה, ויוסיף אומץ בשמירת השיעורים ובשמירת בריאות הגוף, מתאים להוראת הרופא אשר זהו - הגוף - הוא מנכסיו של הקב"ה (להעיר מי"ד הל' רוצח בתחלתם) הניתן בתור פקדון לאיש הישראלי ובמילא עליו - על המופקד - לשמור הפקדון שיהי' שלם ובריא פשוט גם בגשמיות.

בברכה לת"ת ביר"ש.

א'תתקמא

תוכנה ראה גם לקמן אגרת א'תתקמו.