ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תתקעח

ב"ה, י"ז טבת, תשי"ג

ברוקלין.

הנהלת אגודת חב"ד באה"ק ת"ו, ד' עליהם

יחיו

שלום וברכה!

...קבלתי המברק שלהם בנוגע לבקור מר קול שי' כאן. וביקר אצלי ביום ה' העבר, ובמשך השיחה אמר בפשיטות, שיקיים הבטחתו בענין בנין בי"ס לחקלאות בכפר, ומצדי אשרתי עוד הפעם שבמשך חמש שנים - הנני אחראי - שישלמו חזרה להסוכנות חצי הוצאות הבנין. ובמענה על שאלתי אמר לי, כי לדעתו טוב יותר לחשוב ע"ד בתי עץ המובאים מחו"ל בנוים, אבל אח"כ הי' לי הזדמנות לשוחח עם איש העוסק בבנין באה"ק ת"ו ואמר לי כי למרות שיש הוצאות נוספות בזה, יש להשתדל בכל עוז שיהי' הבנין דוקא בנין קבע ממלט ולבנים וכו', מפני תוקף החום ויובש האויר הפוגע בקיום בתי עץ הנ"ל. ובטח יבררו זה ג"כ על אתר. כן אמר לי מר קול שהבנין יתארך לערך חצי שנה, אפילו אם יהי' בנין עץ הנ"ל, ועוד יותר - אם לחשוב ע"ד בנין לבנים וכו'. ואחכה מכם לבירור בזה...

פנו אלי ממרכז לטהרת המשפחה אשר בירושלים ת"ו (זו שבהנהלת הרב

האלפערין) ע"י ב"כ ושלוחם כאן הרב ברזל שי' ואח"כ גם בכתב ישר מירושלים לסייע בבנין ובגמר מקואות באה"ק ת"ו, והבטחתי להם עזרתי, אבל ע"י ב"כ באה"ק ת"ו, היינו אגו"ח. כפי מכתבם - הנה ענין הנחיצות ביותר הם באלו - ע"פ דברי הנ"ל - שנעתקו בשולי המכתב, בצירוף הסכומים הנדרשים בכל מקום מהם. השערתי שבטח הסכום הוא יותר מכפי הדרוש, וזה הי' אחד הטעמים שאמרתי שא"א בלא"ה כ"א שתתקבל עזרתי ע"י אגו"ח, וב"כ יבקרו על אתר המצב. כמובן מבלי שייסדו מרכז לבנין מקואות עצמאותי, אלא שבאותו המקום שיסייעו יבחנו את המצב ויראו שהאמצעים שנותנים ילכו רק למטרה זו. ואף שלא ברצון, אבל מוכרח הי' הרב ברזל להסכים ע"ז, אלא שבקש שידעו שהוא בהשתדלותו, ומובן שהסכמתי ע"ז. ומטובם להתבונן ולסייע באחד המקומות האלו, באותו מקום שעכ"פ בסביבתו שם יש מפעולות חב"ד. ועוד אחת - שצריכה המקוה להעשות בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע כיון שהוא הפוסק שלנו. וכידוע ג"כ בדין, אשר באתרא דרב צריך להתנהג דוקא כרב, אף כי באתרא דשמואל כו'. ואין בזה ענין דלא תתגודדו מכמה טעמים וכו'. וכותב הנני זה כדי שיעיינו בזה כיון שבטח ישתדלו אצלם לעשות דוקא ע"פ הוראות אחרות. מובן שאין עליהם להכנס במלחמה אלא להסביר, שזהו היפך הדין להכריח את מי שהוא שלא לקיים כדברי ופסק רבו, ובפרט בענינים כאלו, שמקואות אלו ואלו כשרים הם ע"פ דין לכל הדיעות, אלא שיש ומהדרין לצאת ידי דעת פוסקים אלה בוויתורם על דעת פוסקים אחרים, ויש שעושים להיפך...

במ"ש שאשרו כבר החמש מאות דונם בשביל הכפר, ובינתים נתקבל מכתבי שכדאי הי' להשתדל ע"ד אלף דונם, ולכן יש אומרים ומפרשים דברי, שלא לקבל החמש מאות דונם כ"א להתחיל בהשתדלות ע"ד אלף ולחכות עד אז. הנה נבהלתי מה שכ"א רוצה לתלות זיינע אייגענע קרומע סברות שזהו ג"כ דעתי. ופשיטא שצריכים לקחת ולהשתמש תיכף בהקרקע הניתן, ולהתחיל ג"כ בהשתדלות אודות חמש מאות נוספים.

וכיון שידיעה עד"ז גופא של הסברא קבלתי רק מהם, אינני כותב לאחרים על דבר שלילתה.

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש - המחכה לבשו"ט מפורטות ובהקדם בכל הנ"ל,

מ. שניאורסאהן

א'תתקעח

חלקה נדפס בלקו"ש חי"ז ע' 476 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

שישלמו חזרה: ראה לעיל אגרת א'תתעד, ובהנסמן בהערות שם.

פנו אלי: ראה גם לקמן אגרת ב'פב.

מכתבי.. אלף דונם: דלעיל א'תתקלט.