ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב'קו

ב"ה, י"ג אייר, תשי"ג

ברוקלין.

הנהלת צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו

ד' עליהם יחיו

שלום וברכה!

מכתבי אליהם בטח נתקבל בעתו, ולפלא קצת שלא נתאשר, ע"ע, קבלתו.

מאשר הנני קבלת מכתביהם וכ"ג ניסן - אף כי באיחור זמן קצת - והיום נתקבל המברק שלהם, שעניתי עליו וז"ל, "הדפסת הרשימה דליקוט למ"ד והקדמת קונטרס עי"ן חי"ת כדאית, בברכה, חתימתי". ומובן אשר מההקדמה צריכים להשמיט השייך להקונטרס.

נהניתי ממ"ש אף כי בקיצור אודות פעולותיהם בחדש ניסן בחג הפסח, ובודאי אשר בל"ג בעומר הבע"ל יעשו זה בפרסום המתאים ע"ד דאשתקד, אלא שבכל ענין של קדושה הרי ידוע פסק רז"ל דמעלין בקדש.

מוסג"פ סקריפ בתור השתתפותי בהוצאות הבטאון.

בנוגע לשאלתם מהו ענין העיקרי בכוונת ארגון אגודת חב"ד וצעירי אגו"ח. הנה תמיהני על השאלה בזה, כי ידוע אשר חסידים צריכים להתעסק בהפצת תורת החסידות דרכי' ומנהגי' וזה עיקר ענינם אלא שמפני המצב מיוחד דזמננו זה ובפרט במקום מיוחד, מובן מעצמו שעליהם להשתדל ג"כ בחיזוק היהדות בכלל וקביעות שיעורי תורה ברבים בתורת הנגלה ובמקום שאין אנשים כו', ולהורות הגבולות באיזה מקום יעבדו בסוג הא' ובאיזה מקום בסוג הב', מובן אשר בזה צריכים להחליט על אתר. והרי גם בזה הורו לנו נשיאינו, ובפרט בדור האחרון את הדרך אשר עבד במס"נ בחיזוק היהדות והתורה בכלל, אבל מובן ופשיטא שעבודתם בתור נשיאי חב"ד היתה בהפצת תורת החסידות מנהגי' והדרכותי' וכו', ובגישה המתאימה, הנה אדרבה העבודה בסוג א' מסייעה לעבודה בסוג חבירו.

מ"ש שקשה להטיל עבודה על האברכים בעלי משפחות, הנה פשוט הדבר שצריך להטיל עליהם עבודה, כי גם על זה קאי מרז"ל יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם הבעה"ב, ובמילא זהו טובתם של האברכים יותר מאלו המקבלים מהם, אלא שטיב העבודה כמותה וענינה בזה צריך להתחשב במדה ידועה עם מצבו הפרטי של כאו"א.

במ"ש שמעטים העובדים והמשתתפים בעבודתם במקומות לבד תל אביב וספריא, הנה אחת העצות להמשיך את החברים החדשים יותר בהעבודה, היא לעשותם למשפיעים בעירם וסביבתם, אשר בזה נפתרות שתי השאלות, חוסר באנשים על אתר, ואיך לקרב יותר את אלו שנסתפחו עליהם זה מקרוב. מובן אשר בעבודה אחראית צריך להיות הנבחר ג"כ אחראי, אבל לא אלמן ישראל, ובלי ספק אשר בכל מקום ומקום ימצאו ירא שמים ובעל רגש של אחריות, אחריות אשר, עכ"פ, אם לא ידעו מה לעשות, ישאלו ויחקרו בזה. וכידוע הנהגת הגאון הרגצובי בנתינת סמיכות, שהי' מדקדק שיהי' ירא שמים, באמרו שלמצוא אחד שהוא יהי' שבע רצון מידיעותיו בתורה קשה הדבר.

אבל אם יהי' בטוח בהיראת שמים של הנסמך, הרי זה ערובה שאם לא ידע לא יפסוק הדין עד שיחקור וידרוש וימצא הפסק.

בשאלתם אם כדאי לחזור ולהדפיס שיחה או מאמר, מאלו שכבר נדפסו, הנה לכאורה כיון שהוצאתם מצומצמה, אין תכלית בהו"ל עוד הפעם מה שנדפס בלעדם, ובפרט שכששולחים ע"י הבית דואר איזה ענין של דפוס, הרי זהו ענין שפעולתו חלושה במאד מאד להמשיך עי"ז אנשים יותר בהעבודה.

בענין לימוד התניא ע"י שיעור ברדיו, נכון הוא, ובלבד שיהיו בטוחים שההסברה וההטעמה יהיו מתאימים להענינים, ואם כדבריהם יהי' זה בלה"ק הרי קל יותר להזהר בזה...

ת"ח על ששלחו לכאן קטע העתונים בם נדפס מכתבי לחג הפסח. ובטח גם על להבא יתנהגו ככה, ות"ח מראש.

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש המחכה לבשו"ט.

ב'קו

הדפסת הרשימה: שבלקו"ד ח"ג תקיח, ב. וההקדמה שבסה"מ תש"י ע' 206, שנדפסו שתיהן בבטאון חב"ד חוב' ב' שנדפסה לקראת ל"ג בעומר תשי"ג.