ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב'תקטו

ב"ה, י"א אדר ב', תשי"ד

ברוקלין.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה"ר בצלאל שי' שד"ר

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתביו מג' ז' וי"ב אד"ש עם המצורפים אליהם וכן נתקבלה המחאה ע"ס תש"ן...

מ"ש אודות קניית הבנין בשביל הישיבה, הנה נהניתי וואס מען האט זיך געשטעלט ברייט, ובמילא צריך להמשיך בזה ג"כ מיט א ברייטקייט, שזה מעלה לפני בע"ב ויראו גם הם אשר כמרז"ל לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש. וגודל המעלה ברוחניות היינו להתפתחות הישיבה מובנת בפשיטות.

וצריך הי' לחזק את כל ידי המתעסקים בזה בהתלהבות שלא יהי' ע"ד המובא בלקו"ת ויקרא בתחלתו ע"ד אתעדל"ע איש מזריע תחלה כו' אלא שיבוא בפו"מ ותתפתח הישיבה בהצלחה מופלגה בריבוי בכמות ובמשך הזמן גם באיכות.

בודאי שמע הסיפור מה שתלמידי הרב המגיד היו אומרים על רבינו הזקן, אז א ליטוואק וויל איבערציילען. אבל עכ"פ לאחר זה אצ"ל מקום לספק ופקפוקים...

ולימי הפורים הבע"ל הנה יה"ר שתהי' שמחה עד דלא ידע שזהו בא ע"י לבסומי ביין דזהו תורת החסידות ויומשך זה על כל השנה כולה.

בברכה.

ובמה דשאילנא קדמיכון פי' מש"כ בכלבו סו"ס קכב, זהו לשונו (בתוס' ביאור בחצע"ג): לדעת חשבון (שנותיו) האדם בנפשו (ע"י חידוד וגימטריא, מבלי לגלות בפירוש) נקוט... על כל (אחד) היתר משלישיות (לאחר שתזרוק השלישיות) תמנה (כל א' מהם) ע'...

מחמישיות (הפי' כנ"ל) תוסיף (במקום כל א') כ"א... משביעיות תוסיף (במקום כ"א) ט"ו, ומכל החשבון תקח (תנכה כל ה)קה (כצ"ל, ולא קח), והנותר הוא המחושב.

ובחידודים כמו אלו היו רגילים בימי הבינים, וגם עתה בין בחורי הישיבות. ויש להעיר גם ממרז"ל מגילה (כג, א): ג' ה' ז' כנגד מי כו'.

ב'תקטו

מוה"ר בצלאל: ווילשנסקי. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ו א'תשעח, ובהנסמן בהערות שם.

בשביל הישיבה: במלבורן.

געשטעלט ברייט: ראה לעיל אגרת ב'שי, ובהנסמן בהערות שם.

הסיפור: השוה לקמן אגרת ב'תקנ.

מש"כ בכל בו: ביאור הדברים בפרטיות יותר - ראה "הדרום" חוב' יט ע' 171 וח"כ ע' 150. ולהקל החישוב ע"י דוגמה כותב שם:

אם המחושב הוא 32 - לאחר חילוקו לשלישיות נותרו 2, ובכן: 2;amp& x 70 = 140 ; כשנחלק 32 לחמישיות = 2, ע"כ 2 x 21 = 42 ; לשביעיות - המספר הבלתי מתחלק הוא 4, א"כ: 4 x 15 = 60, ומעתה חבר 140 ו-42 ו-60 = 242. מ-242 תנכה 105 (זאת הפעם, כפלים 105), 242 - 210 = 32.