ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב'תרעה

ב"ה, כ"א אייר, תשי"ד

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום ד'... הנה מצורף בזה הערותי, ומובן שאין זה בתור הסכמה שאין מדרכי בזה, ומובן ג"כ שאם לא יושמטו מהדפוס מה שלפי דעתי יכול להביא למכשול הרי אין רשות גם להזכיר שראיתי את הכתב יד בכדי שלא יתפרש הדבר שגם לי חלק בהמכשול.

בברכה.

הערות:

ובהקדמה, א) בספרים הנכתבים בשפה המדוברת, היינו שהם נועדים גם בשביל האיש הפשוט, שיש להשמיט כל הענינים שלפי הבנת איש הפשוט יעוררו אצלו רגש של זלזול בענינים דתורה ומצות.

ב) יש להשמיט כל הענינים הדורשים ביאור רחב או עמוק, שבמילא אי אפשר להביאם בספר זה.

ג) יש להשמיט כל ענינים שאצל הקוראים הפשוטים מתפרש זה אשר ישנן שתי תורות או כמה תורות אצל בני ישראל, היינו כל עניני מחלוקת וכו'.

ד) יש לברר התבן מן הבר, היינו שלא לערב ענינים חילוניים לגמרי, כיון שהקורא משוה להם את שאר הענינים שבספר.

ה) יש להשמיט כל הענינים התלוים במפלגה. היינו שמפלגות השונות בישראל דנים ומחולקים בהם. ובהתאם לכל הנ"ל הנני בא על סדר העמודים.

עמוד ב': להשמיט השורות המדברות במנהג מבטל הלכה וכו', כי עמא דבר באמריקה יבטלו עשיריות הלכות מהשו"ע מפני המנהג שנהגו, ופשיטא שלא יעיינו בספרים המבארים מפני מה ומה הם המנהגים שעליהם אמרו מנהג אותיות גהנ"ם (שד"ח כללים מע' מנהג).

עמוד ד' ושלאחריו: בכל מקום שכתב שם הבורא באידיש וה"ה באנגלית, יש לכתוב ג-ט, ולא בשלימות, שלפ"ד כמה מאחרונים חל על זה קדושת השם.

עמוד ז': דריי שטערן. הנה עמא דבר שאין מבחינים בין גדולים לקטנים וכו' ובמילא יש לכתוב "ווען עס ווערט נאכט" וכיו"ב.

עמוד ח': קידוש על חלב, הנה אף שיש למצוא סמיכות לזה, אבל דבר תמוה הוא ביותר, ובברכי יוסף ושערי תשובה - והובאו במשנה ברורה בסימן ער"ב - פסקו בפירוש שאין לעשות קידוש והבדלה על חלב.

עמוד יו"ד: עיין בסי' רפ"ה, שהמצוה היא להעביר הסברה בעש"ק, ורק באונס עושים זה בשבת.

בעמוד הנ"ל: הנה יש שבתים בשילהי קייטא שאומרים שני פרקים בשבת אחת.

עמוד י"א: להשמיט ע"ד הבדלה על חלב, וכן להוסיף בסדר הבדלה שאומרים הנה א-ל ישועתי.

עמוד י"ג: איסור הוצאה היא גם מכרמלית ולא רק מרשות הרבים. כן מה שהוא מפרש אופן עשיית העירוב יש להשמיט. כי הלכות עירובין מסובכים ביותר ולא כמו שיבין הקורא במה שכתב, וה"ה בנוגע לערובי תחומין שכיון שאין ענינו כ"כ בספר הזה יש להשמיטו, כיון שלהעיר מצרפין ג"כ הבתים שמחוץ לעיר וכו' וכמה פרטים בזה.

עמוד י"ד: מה שכותב ששמאי הזקן הוא בית שמאי, אינו מובן, כי המדובר הוא בהלל ושמאי עצמם ולא בתלמידיהם.

עמוד ט"ו: שהשבת הוא לכל בני אדם, הנה זהו היפך הדין דעכו"ם ששבת חייב מיתה, ולכן יש להשמיטו, וכן את הסיפור דתבלין יש לנו ושבת שמה שאיש הפשוט לא יבינו.

עמוד ט"ז י"ז וי"ח: יש להשמיט כל הענין דסמבטיון, כיון שמקומו תלוי במחלוקת גדולה ולא כמו שכותב בפשיטות שזהו בדרום דמדינת עטיאפי וגם בהספורים דמסעות ר' גרשון, הרבה מערערים עליו, ובפרט במה שמסיים לא תבערו אש ומפרשו כפירוש הקראים.

עמוד כ': למחוק מלת "גענויע" כי מולדנו הוא מולד האמצעי ולא האמיתי. מפטיר דשבת ראש חדש מתחילין וביום השבת ולא ובראשי חדשיכם וכן להשמיט התיבה "פרומע" כיון שזהו מנהג המובא בשו"ע.

עמוד כ"א: קידוש הלבנה אין לקרותו בשם מנהג בעלמא, וכן אין לערבו עם מאמר הברייתא דמברכין על החמה לבנה וכוכבים, שאין זה קידוש לבנה דכל חדש לרוב המפרשים. כן מה שכותב בסוף העמוד שם שבכל שלש שנים מוסיפים חדש העבור אינו, וכידוע הסימן: גוחאדז"ט.

עמוד כ"ב: מ"ש בעניני דקידוש החמה שחוזרת למקומה הראשון משם נוטלת אורה וחמימותה, אינו, וכן מ"ש שהתחלת התקופה או בלילה הרביעי דחדש ניסן, ג"כ אינו. כי הוא ביום ד' בשבוע ולא ביום ד' לחדש, וכן אין זה המקום שמשם נוטלת אורה וכו' וכמבואר בהלכות קידוש החדש להרמב"ם ועוד.

עמוד כ"ב/ב: במה שמפרש ירח בול שהעשבים הם יבשים או שיורדים גשמים חזקים.

מובן שזהו סתירה מני' ובי'.

עמוד כ"ג/ג: יש להשמיטו כולו. כיון שפירושו - מחלוקת גדולה בזה.

עמוד כ"ד: בביאור ענין המלאכות האסורות ביום טוב, ה"ז דורש ביאור ארוך בחילוקי המלאכות וכמבואר במפרשי הש"ס ונ"כ מפני מה כמה מלאכות התירו וכמה מלאכות אסורות, ואין מתכלית ספר זה לברר.

עמוד כ"ה: שבארץ ישראל אין יו"ט שני של גליות וכו'. יבלבל זה את הקורא הפשוט ואתי לזלזולי וכחששת רז"ל וספר שנדפס באידיש או באנגלית אין להביא כלל את זה, כיון שאין נוגע לכל הארצות ויש להשמיט את כל החילוק דמנהגי ארץ ישראל בזה.

עמוד כ"ו: מ"ש דעירוב תבשילין הוא תקנת הגאונים. תמי' גדולה. כי נמצא זה במשנה.

כן יש להשמיט החילוקי מנהגים בהנחת תפילין בחול המועד מפני טעמים הנ"ל.

עמוד כ"ז: שבאסרו חג אין אומרים למנצח בנגינות. תמי' גדולה, וכנראה צ"ל למנצח יענך.

עמוד כ"ח: הביאור דחמץ שזהו ענין שיש בו דבר חמוצי. הנה מלבד שאינו נכון עלול להביא כמה קלקולים ומכשולים וכן מ"ש אודות מי פירות ויין צמוקים.

עמוד ל': בסופו שספירת העומר ניתנה בשביל בני ישראל הדרים בארץ ישראל הוא תמוה ובפרט לדעת הפוסקים שגם עתה בחו"ל הוא דאורייתא.

עמוד ל"א שבשבת חוה"מ קורין ששה קרואים בספר הראשון, תמוה.

עמוד ל"ב: ביאורו דל"ג בעומר שזהו תלוי במלחמת בר כוכבא וכו' הנה זהו היפך הש"ס, אף שנמצא בספרי המשכילים.

עמוד ל"ה: להשמיט הסיפור דר' חיים בריסקער וכן הסיפרו דר' לוי"צ - זצ"ל בעמוד ל"ו מפני טעמים הנ"ל.

עמוד ל"ט: להשמיט החילוקי מנהגים אודות אילנות בחג השבועות, וכנ"ל.

עמוד מ"א: כמדומה שכבר בטלו בכל הקהלות לאמר יציב פתגם בתוך ההפטרה.

עמוד מ"ב: להשמיט כל הענין דמואבי ולא מואבית (בהנוגע לדוד).

עמוד מ"ה: להשמיטו, כי אין מתפקיד ספר זה להחליש ענין אמירת תיקון ליל שבועות.

עמוד נו"ן: במה שהעתיק מספרים שקדמוהו שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבור בעצמו. וידוע שכמה ענינים בשלשלת הקבלה מפוקפקים ולא אמיתים, וכמובא בכמה מקומות.

עמוד נ"א ונ"ב: שגדלי' נהרג ע"י בני משפחת צדקי' הכהן וכן שברש"י שבת מובא מנהג כפרות שלאגין, תמיהה. ובעמ' נ"ב יש להשמיט דעת אלו שחוששין לדרכי האמורי במנהג דכפרות, וכנ"ל בהקדמה.

עמוד נ"ג: להתפלל מנחה באלד נאך 12. הנה יש אומרים שתפלה בטלה היא. ועל כל פנים צריך להיות חצי שעה לאחר זה. כן יש להשמיט בעמוד זה דעת אלו שהם נגד אמירת כל נדרי, כיון שעתה נתקבל מכל בני ישראל אשכנזים. כן מה שכותב לאמר בליל יום הכפורים לשנה טובה, תמיהה גדולה.

עמוד נ"ה: יש להשמיט הסיפור מר' דוד לעלעווער, דכיון שבכל ארצוה"ב, נתקבל הענין לילך לבית הכנסת ביום הכפורים, אין להורות היתר על ידי סיפורים כמו אלו. ומטעם זה יש להשמיט גם הסיפור שקדם לזה.

עמוד נ"ט: הנענועים צ"ל גם למעלה ולמטה ולא רק לד' רוחות.

עמוד ס"א: להשמיט פירוש רש"י דרגל בפ"ע שאין יושבין בסוכה - שזהו בעיקר לארץ ישראל שאין שם ספיקא דיומא.

עמוד ס"ד: מ"ש שחנוכה הוא תמיד עד יום השני בטבת, אינו מתאים, כי כסלו לפעמים כ"ט ולפעמים ל' יום.

עמוד ס"ו: אין לערב הפירוש בנגה"ש המובא בספרי גדולי ישראל דדורות הקודמים עם הר"ת, דאידיש ואנגלית.

עמוד ע': בענין נטיעת עצים בט"ו בשבט, הנה אין לערב את זה במנהגי שו"ע וכו' ויש להשמיטו מספר שצ"ל שוה לכל.

עמוד ע"ג: מחצית השקל צריך לתת לכתחלה עכ"פ בתענית אסתר ולא בפורים. כן יש להשמיט בעמוד הנ"ל העתקת מרז"ל דחייב אינש לבסומי' וכו'.

עמוד ע"ד: בענין שושן פורים. הנה בכמה מקומות באה"ק ת"ו חל דין זה גם עתה ולא רק בירושלים.

נ.ב.

בכדי להקל למצוא מקום הערותי נעשה בסימן בעפרון בהעתקת כתבו שיש להסירו בקל.

ב'תרעה

בנגה"ש: בנס גדול היה שם.