ספריית חב"ד ליובאוויטש

ויקרא

183

... ומגלגלין זכות (טהרה ודכויי — ולא רק בנוגע לעצמו — (תחטאיני) —, כ"א גם — וחיטא את הבית. חולין כז, רע"א) ליום זכאי (ולהעיר ממש"כ בכו"פ סו"ס יא שבזמננו אין לחוש אפילו לשחוט אווז בטבת) — הילולא דאדמוה"ז שהוראתו, היינו נתינת כח — ששו"ב ה"ה יר"ש ביותר וחרד על דבר ה' שלם בדעתו וכו' (הל' שחיטה ס"א סק"ב. ושקו"ט בשו"ת צ"צ יו"ד סי"ב).

(ממכתב כ"ד טבת תשכ"ה)


... להערתו במרז"ל דאילו הי' נותן בה דבש כו' ולמה כו' מפני כו' — דלכאורה הול"ל בקיצור: אין מערבין בה דבש מפני כו' מתורץ ע"פ תו"כ ע"פ זה, הובא בתוד"ה אם נתן (כריתות ו, א).

(ממכתב ג' מנ"א, תש"כ)


... במש"כ בענין דשנה עליו הכתוב לעכב דיל"פ שהוא ל"ד בקדשים — הרי הכל בהשגח"פ, ונתקבל המכ' כשנודעתי שמדפיסים שיחה זו בהמאור*. ובקשתי לציין המ"מ לתוס' מנחות לח, סע"א. יד מלאכי, לקח טוב כלל ה'. וראה ג"כ אתוון דאורייתא כלל יב.

ובמה שהוקשה הל' (בתוס' פסחים יא, רע"א) "כגון קדשים" — וגם בלק"ט עמד ע"ז — מובן ע"פ תוס' מנחות הנ"ל.

בשטמ"ק זבחים (ה, א) — בדפוס שתח"י הל' "דלמצוה בעלמא נינהו לענין כשרות" והוא מתאים לההמשך "לענין ריצוי" היינו שהמצוה היא גדר בענין הכשרות או הריצוי (ומקביל לו גדר העיכוב) ולא ענין שלישי נוסף על עניני כשרות וריצוי...

(ממכתב ימי חנוכה, ה'תש"כ)



*) נדפסה גם בלקו"ש ח"ד ע' 1253 הערה 3. המו"ל.