ספריית חב"ד ליובאוויטש

ניסן

19

א. מר"ח ניסן עד י"ב בו "נוהגין לקרות פ' הנשיא שהקריב בו ביום"1. ו­מטעם זה נוהגין שאין אומרים תחנון בימים אלו2, מפני ש"בא'3 בניסן (יום הקמת המשכן במדבר4) התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם לחנוכת המזבח נשיא א' ליום5 עד י"ג בניסן וכל נשיא ביום שהקריב קרבנו הי' יו"ט שלו" (ומ­כיון שביחד עם ימי הפסח שלאח"ז "יצא רוב החדש בקדושה"6 — אין אומרים תחנון כל חדש ניסן2).

וצריך להבין:

אע"פ שכל עניני (וסיפורי) התורה הם נצחיים7, מ"מ, לא מצינו שיתקנו בסדר התפלה (וכיו"ב) זכר לדורות על כל מאורע שבתורה, כ"א רק בענינים מסויי­מים — שהם ענינים כלליים ויסודיים, כמו "זכר ליציאת מצרים"; "זכר למק­דש" וכיו"ב [וגם בנוגע ל"מקדש" אין עושים זכר לכל העבודות שנעשו ב­מקדש (אפילו עבודות שנעשו הרבה פעמים)];

ומדוע עושים זכר לדורות לקרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח — שהיו (א) חד פעמיים8, (ב) במשכן (היינו, שקדם בזמן לא רק לגלותנו זה האחרון, אלא גם ל­מקדש שני, גלות בבל ולמקדש ראשון)!

ובזה גופא — זכר כפול9: (א) אמירת פרשת הנשיא, (ב) אי אמירת10 תחנון11 (ועד למשך חדש שלם)!


1) שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט סט"ו. משל"ה מס' פסחים קמ, ב. וראה גם ליקוטי עמק ברכה להשל"ה ס"ג. אלי' רבה או"ח סתכ"ט סק"ו. אלי' זוטא שם סק"ד. באה"ט שם סק"ו. חק יעקב שם סק"י. סידור רי"ע דיני ניסן ס"ז. ועוד.

וביום י"ג ניסן אומרים הפרשה דזאת חנוכת המזבח עד כן עשה את המנורה (סידור תורה אור וסידור תהלת ה'. ועוד), שהוא נגד שבט לוי (שו"ע אדה"ז וליקוטי עמק ברכה שם). וראה שיחת י"ג ניסן תשמ"ה. ועוד.

2) טושו"ע או"ח סתכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וכן הוא בסידור אדה"ז (לפני "למנצח גו' יענך") בהימים שאין אומרים בהם תחנון.

ולהעיר דמ"ש שם "מנהג ספרד"* — מוכרח לומר שאינו שולל שאר בני ישראל, כי סידור אדה"ז הוא שוה לכל נפש (ראה שער הכולל ב­הקדמה), לא רק לספרדים, ובמכ"ש עבור ההולכים בדרכיו והגרים במדינתו של אדה"ז (שרובם לא היו ספרדים). אלא י"ל ש"מנהג ספרד" בא להוסיף הדגשה מיוחדת בזה. ואכ"מ.

3) שו"ע אדה"ז שם ס"ט. ממסכת סופרים פכ"א ה"א­ב. טור או"ח שם.

4) פקודי מ, יז.

5) נשא ז, יא.

6) שו"ע אדה"ז שם. מב"י לטור שם. מג"א או"ח שם סק"ג.

2) טושו"ע או"ח סתכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וכן הוא בסידור אדה"ז (לפני "למנצח גו' יענך") בהימים שאין אומרים בהם תחנון.

ולהעיר דמ"ש שם "מנהג ספרד"* — מוכרח לומר שאינו שולל שאר בני ישראל, כי סידור אדה"ז הוא שוה לכל נפש (ראה שער הכולל ב­הקדמה), לא רק לספרדים, ובמכ"ש עבור ההולכים בדרכיו והגרים במדינתו של אדה"ז (שרובם לא היו ספרדים). אלא י"ל ש"מנהג ספרד" בא להוסיף הדגשה מיוחדת בזה. ואכ"מ.

7) ראה תניא רפי"ז.

8) להעיר מרמב"ם הל' מעשה הקרבנות ספ"ב.

9) נוסף על זכר לזה בימי חנוכה ע"י קריאת פ' הנשיאים בציבור (משנה מגילה ל, ב ובפרש"י. וראה לקו"ש חכ"ה ס"ע 378 ואילך. וש"נ) — זכר שונה לגמרי — כדמוכח גם מזה שביום הח' קורים מנשיא הח' ועד גמירא.

10) גם לא ביום השבת — בנוגע לאב הרחמים וצדקתך צדק (מג"א או"ח סרצ"ב סק"ג. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. סידור אדה"ז במקומו).

11) וי"ל שיש בזה גם ענין חיובי — כי בימים אלו שאין אומרים בהם תחנון, משמע שנמשכות אז אותן ההמשכות וההשפעות שנמשכות בימים אחרים ע"י אמירת תחנון, כמדובר כמ"פ (ראה לקו"ש חט"ו ע' 546. ועוד).


*) ולהעיר משער הכולל (פי"א אות יח), דמשמע שמפרש "מנהג ספרד" על הימים שנוהגים שא"א בהם תחנון.

*) ולהעיר משער הכולל (פי"א אות יח), דמשמע שמפרש "מנהג ספרד" על הימים שנוהגים שא"א בהם תחנון.