ערב פסח

36

א. ב"סדר קרבן פסח" שהביא אדה"ז בסידורו וכתב שיש לאומרו בערב פסח אחר תפלת המנחה (שהוא ע"פ הנוסח1 בס' סדר היום, והועתק בשל"ה2 ובסידור האריז"ל3) — מסיים "ואם4 הפסח נמצא טריפה לא עלה לו עד שמביא אחר"5.

וצ"ב: ב"סדר קרבן פסח" הנ"ל, לא הובאו כל הפרטים בסדר הקרבתו, וב­פרט דברים שאינם רגילים והווים בכל שנה6 — ולמה הובא פרט זה "ואם הפסח נמצא טריפה לא עלה לו כו'"?

וביותר יוקשה: דין זה ("אם הפסח נמצא טריפה וכו'") חל תיכף לאחר שחי­טה (וכלשון הרמב"ם7 "השוחט את הפסח ונמצא בע"מ או טריפה הרי זה שוחט אחר כו'"), ואינו "חלק" כ"כ שנסדר כאן בסוף כל הדברים

— ובפרט שלכאורה אינו סיום בדבר טוב —

לאחרי כל סדר הקרבתו ולאחרי ה­פרטים דרחיצת העזרה?

ב. וי"ל בזה בהקדים דיוק הלשון בסדור אדה"ז שם לפני ה"סדר קרבן פסח": ונשלמה פרים שפתינו8 ותפלת מנחה היא במקום תמיד של בין ה­ערביים ובזמן שביהמ"ק הי' קיים הי' הפסח נשחט אחר תמיד של בין ה­ערביים9 כן ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח אחר תפלת המנחה ויאמר זה.

והנה בשל"ה (וכן נעתק בסידור ה­אריז"ל) הלשון "ונשלמה פרים שפתינו ע"כ תקנו אנשי כנסת הגדולה התפילה כנגד התמידין ותפילת המנחה היא נגד תמיד של בין הערביים. והנה בזמן בית המקדש הי' הפסח נשחט אחר התמיד של בין הערביים וכדי שישלמו פרים שפתי­נו ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח אחר תפילת המנחה".

אבל אדה"ז השמיט התיבות "ע"כ תקנו אנשי כנסת הגדולה התפילה כנגד התמידין. . וכדי שישלמו פרים שפתי­נו"10. ויש לומר, שאין זה רק בשביל ה­קיצור, אלא הוא שינוי בתוכן:


1) אלא שבכמה שינויים.

2) במסכת פסחים שלו (קמב, א).

3) סידור ר"ש מרשקוב, קול יעקב. וכן בסידור האריז"ל — זאלקווא תקמ"א; סידור שתיקן ר' אשר — לבוב תקמ"ח.

4) כ"ה ("ואם" בוא"ו) בסדר היום דפוס ראשון, של"ה וסידורי האריז"ל הנ"ל (מלבד סידור קול יעקב). ובכמה דפוסים שלאח"ז בסדר היום הוא בלא וא"ו. ועצ"ע ובירור.

5) בסדר היום מסיים "ואפילו מאה", וכן הועתק בסידור קול יעקב שם. והוא ע"פ לשון הרמב"ם הל' קרבן פסח ספ"א (תחילת לשונו נעתק לקמן בפנים). אבל בשל"ה ושאר סידורי האריז"ל ליתא.

6) ובסי' יעב"ץ הקשה על כמה דברים שנשמטו בנוסח זה, ולכן שינה הנוסח ונעתק בכמה סידורים (וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים (בסדר ק"פ) ביישוב קושיות היעב"ץ).

7) ספ"א דהל' קרבן פסח.

8) הושע יד, ג.

9) כמו שאומרים בסדר ק"פ בתחלתו. וראה רמב"ם הל' ק"פ פ"א ה"ד.

10) בסדר היום שם ליתא שהוא מטעם "ונשל­מה פרים שפתינו", ושם הלשון "יתפלל מנחה שהוא כנגד תמיד של בין הערביים ואחר כך יעסוק בענין קרבן פסח שהיו עושים בזמן שב"ה קיים".