ספריית חב"ד ליובאוויטש

אייר

72

א. איתא בספרים1 ש"אייר" הוא ר"ת — "אני2 ה' רופאך", דהיינו שחודש זה מסוגל לענין הרפואה3.

והנה בענין הרפואה גופא יש כמה אופנים, וכאן מודגש שהרפואה ד"אייר" שייכת ל"אני ה' רופאך", רפואת הקב"ה דייקא, שהחידוש ברפואה זו מפורש ב­כתוב2 — "כל המחלה גו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאך", היינו שהקב"ה מונע שהחולי יבוא על האדם מלכתחילה4 [ע"ד דברי הרמב"ם5 שאם האדם זהיר כדבעי במאכלו וכו' ע"פ ההנהגות ה­מבוארות בהל' דעות שלו "אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו"].

ויש להוסיף, שהחידוש ברפואת הקב"ה הוא לא רק בזה שהיא מונעת את בוא החולי, אלא שגם כאשר הנהגת ה­אדם גרמה שבא עליו חולי, הנה כאשר רפואתו באה מ"אני ה' רופאך", הרי הוא באופן אחר לגמרי מרפואת רופא בשר ודם (אף שגם רפואת רופא בו"ד באה מהקב"ה, שנתן "רשות (וכח) לרופא ל­רפאות"6):

רפואת בשר ודם מועלת (בדרך כלל7) רק "מכאן ולהבא" [כמבואר בגמ'8 החילוק בין התרת נדרים ע"י חכם ש­"עוקר את הנדר מעיקרו", ורפואת מום ע"י רופא ש"אינו מרפא אלא מכאן ול­הבא"], משא"כ רפואת הקב"ה (כיון שאו­פנה הוא "לא אשים עליך (מלכתחילה)") עוקרת את החולי כאילו לא הי' מעולם9.

יתירה מזו: בצפע"נ10 מבואר שגם ב­רפואת בשר ודם "יש ב' מיני רפואות א' מכאן ולהבא. . וא' למפרע". אבל מ"מ יש חידוש ברפואת הקב"ה גם לגבי ה­רפואה שהיא "למפרע" — כי זה שיכולה להיות רפואה (ע"י בו"ד) באופן שפועלת "למפרע" ה"ז רק משום "שהרפואה היא רק לברר"11, כלומר, שע"י הרפואה נת­ברר שלא הי' מום מלכתחילה, אבל אם


1) ראה חי' חת"ס לשבת קמז, ב. שער יששכר (להרה"צ כו' ממונקאטש) מאמר אייר ס"ג (בשם סה"ק).

ואף ש"אייר" הוא בב' יודי"ן דוקא (שו"ע אה"ע סקכ"ו סכ"ג. רמ"א שם ס"ו ובנ"כ) — י"ל כי בהברה נשמעת רק יו"ד אחת. וראה שער יששכר שם ע"ד הקבלה. שיחת ש"פ קדושים תשד"מ. ואכ"מ.

2) בשלח טו, כו.

3) ראה חת"ס שם (ומפרש עפ"ז דברי הגמ' שם "כולהו שקייני (משקין לרפואה. רש"י) מדיבחא (פסח) ועד עצרתא מעלו"). בני יששכר מאמרי חדש אייר מאמר א. שער יששכר שם. ועוד.

2) בשלח טו, כו.

4) רש"י שם (לפי פשוטו). וראה ברכות ה, א. סנהדרין קא, א: אם תשמע לא אשים.

5) הל' דעות פ"ד ה"כ.

6) ברכות ס, סע"א. ב"ק פה, א. שו"ע יו"ד ר"ס שלו. וראה ט"ז שם.

7) ראה לקמן בפנים מהצפע"נ.

8) כתובות עד, ב.

9) ראה רש"י בשלח שם בפי' הראשון (מ­מדרשו) "ואם אשים הרי הוא כלא הושמה כי אני ה' רופאך". ובחדא"ג מהרש"א (סנהדרין שם) דהיינו מפני שברפואת הקב"ה לא נשאר שום רושם מהמכה. וראה זח"ג (בהשמטות) דש, סע"ב. אוה"ת לנ"ך ע' שס. לקו"ש חט"ז ע' 6­515.

10) על הרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב בסופה (ועד"ז בהל' אישות פ"ז ה"ט. ועוד) — ומציין לתוס' בכורות לח, ב. ע"ש.

11) ל' הצפע"נ הל' אישות שם. וראה תוס' בכורות שם.