אגרת התשובה א אגה"ת פ"ד: "הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה וגם המשכה זו היא ע"י מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות בדרך כלל במספר שש כו'", ובלקלוי"צ: "נקט ב' לשונות חסד וטוב, הוא ההתחלה והסוף דהששה מדות, שהתחלתן חסד וסופן יסוד הנק' טוב".

ההבדל בין ביאור ד' אותיות למעלה, וביאור דוגמתן בנפש האדם — למעלה נרמזת מעלת המדות באות וי"ו, וההמשכה שע"י המדות היא ל"עלמין דאתגליין", ואילו בנפש האדם נרמזת עבודת המדות בה"אורך" של אות ה"א (ראשונה), והן דוגמת "עלמין סתימין"; הטעם שדוקא כאן מרמז על "ההתחלה והסוף דהששה מדות"; השייכות של פרטי ביאור ד' אותיות שם הוי' (שבאגה"ת כאן) לעבודת התשובה
51
אגרת התשובה ב אגה"ת פ"ד: "שכל הנעלם המרומז באות יו"ד שבכחו לצאת אל הגילוי להבין ולהשכיל באמיתתו ית' ובגדולתו. . ומרחיב דעתו ובינתו להתבונן בגדולתו ית'. . ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת ה' כו' וגם ההתבוננות להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו ית' נמשכה ג"כ מהתורה כו'", ובלקלוי"צ מציין א) ד' השינויים בלשון אדה"ז: "באמיתתו ית' ובגדולתו", "בגדולתו", "בגדולת ה'", "באמתתו וגדולתו ית'"; ב) ע"ד כפל הלשון "מבינתו והתבוננותו" ואשר גם לעיל שם נקט אדה"ז "ובינתו להתבונן".

"אמת" ו"גדולה" — חכמה ובינה; הטעם שנקט כאן (בביאור ד' אותיות שם הוי' בנפש האדם) גם בחי' "שכל הנעלם" (שלמעלה מחכמה גלוי') וביאור הוספת אדה"ז בסוף הפרק (לאחרי סיום הביאור בכל ד' אותיות שם הוי') ש"ההתבוננות להבין ולהשכיל כו' נמשכה ג"כ מהתורה בחי' יו"ד"; ביאור השייכות והקשר בין ד' העבודות הנרמזות בד' אותיות שם הוי'; הסברת השינויים הנ"ל שצויינו בלקלוי"צ; יישוב כפל הלשון "מבינתו והתבוננותו" והטעם שעיקר הדיוק בלקלוי"צ הוא על כפל הלשון בפעם הב'
58
אגרת התשובה ג אגה"ת פ"ה: "מ"ש ויפח הוא להורות לנו כמו שעד"מ כשהאדם נופח לאיזה מקום אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום", ובלקלוי"צ ש"הב' לשונות עולה ומגיע י"ל לנגד רצוא ושוב".

ביאור הסדר "עולה ומגיע" (רצוא ושוב) אף דקאי כאן בהמשכת וירידת החיות למטה; הטעם שעונש כרת הוא בנשמות ישראל (ולא בשאר ברואים), אף שגם המשכת החיות לנשמה (משם הוי') היא ע"י התלבשות תחילה באותיות הדיבור "מאמר נעשה אדם"; גדר החידוש בהמשכת החיות ע"י "רצוא ושוב"; דיוק ל' אדה"ז "פשט הכתוב מ"ש ויפח הוא להורות לנו"
67
אגרת התשובה ד אגה"ת פ"ה: "אך באמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית' כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא ומלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיני' בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ואיהו ממלא כל עלמין כו'", ובלקלוי"צ ש"הביא ד' ראיות. . לנגד הד' אותיות דשם הוי'", ומבאר התאמת הלשונות דד' הראיות לד' אותיות השם ע"ד הרמז והקבלה.

הטעם שלא פירש שהן ה' ראיות, גם לנגד קוצו של יו"ד; החידוש בהא ד"אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית'" לגבי המבואר בתניא ח"א (פמ"ח) ד"סובב כל עלמין. . אין הפי' סובב ומקיף מלמעלה בבחי' מקום ח"ו כי לא שייך כלל בחי' מקום ברוחניות", ובתניא ח"ב (פ"ז) ש"מהו"ע ית' הנק' בשם א"ס ב"ה מלא את כל הארץ ממש בזמן ומקום" (ושלילת דעת האומרים "צמצום כפשוטו"); שני הדינים בטבילה: טבילת כל הגוף בבת אחת, ודין חציצה — ודוגמתם למעלה
73
אגרת התשובה ה אגה"ת פ"ז: "ואולם דרך האמת והישר לבחי' תשובה תתאה. . ב' דברים. . הא' הוא לעורר רחמים. . והב' לבטש ולהכניע הקליפה כו'", ובלקלוי"צ ד"אמת הוא ת"ת. . מדת הרחמים, והישר הוא יסוד. . הם משיבים ומחזירים אותה [ה"א תתאה] למקומה, והיינו הב' דברים שאמר לקמן לעורר רחמים. . ולבטש ולהכניע כו'".

החידוש בפרק ז בעבודת תשובה תתאה (ולא רק בפעולתה להחזיר ה"א תתאה למקומה); החילוק בין קבלת עול מלכות (שזהו הגדר דתשו"ת) אצל ישראל, וקבלת עול של עבד; "בנין" ה"קבלת עול" דבעל תשובה ע"י התעוררות רחמים וביטוש והכנעת היצר
79
אגרת התשובה ו אגה"ת פ"ח: "ומאחר שרוח עברה ותטהרם אזי תוכל נפשם לשוב עד הוי' ב"ה ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו ית' ביחוד נפלא", ובלקלוי"צ מבאר ד"עד הוי' ב"ה ממש" קאי על דעת תפארת יסוד שהמלכות (מקורה של הנפש) מושרשת בהן; "ולעלות מעלה מעלה למקורה" — חכמה ובינה וחיצוניות הכתר; "ולדבקה בו ית' הוא בפנימיות הכתר".

הסברת ג' הלשונות "לשוב", "ולעלות", "ולדבקה" — ע"פ הביאור בלקלוי"צ; תיווך בין הביאור בההערה לפשטות ל' אדה"ז ד"לשוב עד הוי' ב"ה ממש" קאי על כללות שם הוי'; שני הענינים שבתשובה תתאה ותשובה עילאה — התחדשות בדרך דילוג והמשכת ההתחדשות בכל פרטי האדם
84
אגרת התשובה ז אגה"ת פ"ט: "דבינה איהי תשובה עילאה כו' שע"י שמתבונן כו' ומוליד כו' דו"ר שכליים כו' לאהבה את ה"א כו' וכן ביראה ופחד או בושה כו'", ובלקלוי"צ מבאר שבמדת הגבורה "נקט ג' דברים יראה פחד בושה", כי הם לנגד ג' חלוקות שבגבורה, וכן כי "הגבורות הם בג' מקומות".

למה מרמז אדה"ז לכל הדרגות (והמקומות) שבגבורה רק באגה"ת כאן ולא לעיל בח"א פ"ט; הטעם שהעבודה דתשובה עילאה (בינה) כוללת גם עבודת המדות (דו"ר); השייכות דתשובה עילאה לבינה (עבודת המוחין) דוקא; דיוק ל' אדה"ז גבי אהבה "ובטוב טעם ודעת כענין שנאמר לאהבה את ה"א משום כי הוא חייך", והקשר של אריכות הביאור בפרק זה ע"ד דביקות כל חלקי הנפש בו ית' לעבודה דתשו"ע
90
אגרת התשובה ח אגה"ת פ"ט: "וע"ז נאמר בכל נפשך. . כל חלקי הנפש שכל ומדות. . המדות במדותיו ית'. . והשכל בשכלו וחכמתו ית'", ובלקלוי"צ מבאר הטעם ש"מתחיל במדות ואח"כ נקט והשכל. . כי בבעל תשובה צ"ל מתחלה מדות ואח"כ שכל וע"ד. . מעשה קודם לתלמוד. . שהמדות הללו הם טורי חשוכא מדות דכתר"

לפי הביאור בלקלוי"צ, למה לא הקדים גם המעשה לשכל; ביאור השייכות בין העבודה ד"אתדבקות רוחא ברוחא" כשהיא מחמת אהבה להעבודה דתשו"ע; ההבדל בין מהות דביקות הצדיקים, שהיא ב"סדר הישר מתחלה מוחין ואח"כ מדות", ומהות דביקות הבע"ת, שהתחלתה ממדות שלמעלה משכל ("מדות דכתר"), ביטול שלמעלה מטעם ודעת
96
אגרת התשובה ט אגה"ת פ"ט: "המדות במדותיו ית' מה הוא רחום וכו' והשכל בשכלו וחכמתו ית' הוא עיון התורה דאורייתא מחכמה נפקא וכן המחשבה במחשבתו ית' והדיבור בדבר ה' זו הלכה וכמ"ש ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך והמעשה הוא מעשה הצדקה. . כמ"ש כי ששת ימים עשה ה' כו'", ובלקלוי"צ ש"מדות. . ושכל. . ומח'. . במקום המכוסה שאינן נגלות לכן לא הביא עליהם פסוקים ועל דיבור ומעשה שהם בגילוי הביא עליהם פסוקים", ו"דבור בדבר ה' זו הלכה הוא בכתר מל'. . לנגד ת"ת דז"א ותופסת ב' שלישי ת"ת. . לכן הביא ב' פסוקים. . ומעשה הוא ג"כ במל'. . לנגד נה"י דז"א. . הביא ע"ז פסוק א' כי הם בחדא דרגא".

השייכות בין זה שדיבור ומעשה "הם בגילוי" לתוכן הביאור ד"אתדבקות רוחא ברוחא. . (ב)כל חלקי הנפש" שבאגה"ת כאן; הטעם שבענין הדיבור נקט "דבר ה' זו הלכה" ולא סתם דיבור בת"ת; הביטול דתשו"ע ושייכותו לדרגת הכתר; התגלות ביטול זה ב"דבר ה' זו הלכה" ומעשה הצדקה דוקא, והשייכות לתכונות הדיבור והמעשה; ביאור ההערה אודות החילוק בין דיבור ומעשה (שני פסוקים לנגד ב' שלישי ת"ת, ופסוק א' "כי הם [הדרגות דנה"י דז"א] בחדא דרגא") בסגנון תורת החסידות
104
אגרת התשובה י אגה"ת פ"ט: "אדם עבר עבירה. . אם הי' רגיל לקרות דף א' יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים כו' כמשל חבל הנפסק וחוזר וקושרו שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל", ובלקלוי"צ ד"כפול ומכופל" היינו "ב' קשרים זה ע"ג זה (שאז הוא קשר של קיימא). . כפול הוא מה שקורא ב' דפים ומכופל מה ששונה ב' פרקים".

החידוש בלקלוי"צ, שהבע"ת צריך לקרות (בתושב"כ) ב' דפים וגם לשנות (בתושבע"פ) ב' פרקים; ביאור כללי בסדר דברי אדה"ז בפרק זה; איך אפשר שאדם שלא תיקן פגם הברית יוכל להגיע לתשו"ע שהיא דביקות הנפש בשרשה ומקורה; הרמז בלשון ההערה "שאז הוא קשר של קיימא" — פעולת תשו"ע בהעבודה דתשובה תתאה, והחידוש בתשובה תתאה הנדרשת לתיקון פגם הברית
111