דף השער  
ביאורים לאגה"ת (א) אגה"ת פ"ג: "מי שחטא חטא א' פעמים רבות כו' כגון המוציא זרע לבטלה כו' ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים כו'", ובלקלוי"צ מבאר הטעם (ע"ד הקבלה) ש"תפס הדוגמא עשר או עשרים".

ג' הענינים הנגרמים ע"י עשיית חטא — פריקת עול מלכות שמים, פגם בהאבר השייך לעבירה זו, פגם בכללות האדם; ביאור ג' הדיעות במי שחטא חטא א' פעמים רבות, כמה פעמים צריך להתענות מספר הצומות על אותו חטא — פ"א, ג"פ או על כל פעם ופעם; הדגשת ג' ענינים הנ"ל (שבכל חטא) במיוחד בחטא הוצאת ז"ל
 
אגרת התשובה ב אגה"ת פ"ד: "ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. . ביאור מלת תשובה ע"ד הסוד, תשוב ה', ה' תתאה תשובה תתאה ה' עילאה תשובה עילאה", ובלקלוי"צ שב' הלשונות — "לבאר היטב" ו"בהרחבת הביאור" — הן לנגד ב' בחי' בתשובה, תשו"ת ותשו"ע, וב' הלשונות "לבאר היטב" הן כנגד ב' בחי' בתשו"ת, תשו"ת עצמה ו"בעל תשובה תתאה".

ביאור פרטי בד' אופני העבודה — "סור מרע", "עשה טוב", עסק התורה ו"קדש עצמך במותר לך" — וההבדל בדרגת ה"ביטול" שבהן, והתאמתם לד' המדריגות בתשובה: תשו"ת ו"בעל תשו"ת", תשו"ע ו"בעל תשו"ע"; הטעם שלא נרמזה בל' אדה"ז כאן הדרגא ד"בעל תשו"ע"
 
אגרת התשובה ג אגה"ת פ"ד: "ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים בכתוב וכמ"ש כי ה' אלקיכם. . הודו לאלקי האלקים. . ויבואו בני האלקים. . ", ובלקלוי"צ ש"הביא ג' פסוקים לנגד הג' בחי' מלאכים. . והתהוותם. . מג' בחי' אותיות כו'".

מעלת מלאכים על נשמות בענין "גילוי" החיות שלכן רק הם נקראים בשם "אלקים" (משא"כ נשמת האדם), ומעלת הנשמה שהיא "חלק שם הוי' ב"ה" גם בירידתה למטה בגוף ע"י "בחי' האותיות"; הרמז בלשונות ג' הפסוקים הנ"ל על ג' בחי' האותיות שמהן נתהוו המלאכים
 
אגרת התשובה ד אגה"ת פ"ד: "וכל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה. . היו"ד. . מרמזת לחכמתו ית' (והקוץ שעל היו"ד רומז לבחי' רצון העליון. . ההשגה וההבנה. . נכללת ונרמזת באות ה"א. . יותר למטה. . נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו"ה", ובלקלוי"צ מציין ההבדלים בדיוק לשון אדה"ז: בחכמה — "מרמזת", ברצון — "רומז", באותיות הו"ה — "נכללת ונרמזת".

הטעם שניקוי הפגמים בד' אותיות שם הוי' הוא ע"י בחי' רצון העליון, "קוצו של יו"ד"; ביאור שני הקצוות ביו"ד (חכמה) וקוצו של יו"ד (רצון) — ציור ולמעלה מציור (נקודה); הסברת ג' האופנים הנ"ל: "רומז", "מרמזת", "נכללת ונרמזת", וביאור ל' אדה"ז ש"כל הי' ספירות (גם חכמה) נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה"
 
אגרת התשובה ה אגה"ת פ"ד: "והקוץ שעל היו"ד רומז לבחי' רצון העליון ב"ה שלמעלה מעלה ממדריגת בחי' חכמה עילאה", ובלקלוי"צ דכפל הלשון "שלמעלה מעלה" בא לרמז שרצון העליון הוא למעלה גם מחכמה סתימאה.

התיווך עם המבואר בלקו"ת (נצבים מט, ד) שתיקון הפגמים ע"י יגמה"ר הוא לפי ששרשן מחכמה סתימאה; שני הענינים הנגרמים ע"י חטא (הפגם בנפש ולמעלה, והאור הנחסר) ותיקונם ע"י התשובה המגעת ב"בעל הרצון"; פרטי ההבדלים בין שני ענינים אלה ודוגמתם בפעולת התשובה (הבאה מהתקשרות העצמית דעצם הנשמה עם הקב"ה) בנפש האדם
 
הוספה - ביאורים באגרת התשובה אגרת התשובה

חלק שלישי בתניא; ח"א סש"ב — מדות, ח"ב שער היחוה"א, אמונה — מלכות (טעם הקס"ד דשער היחוה"א יהי' חלק א'), ח"ג תשובה בספירת הבינה; עוד טעם — חלקי התניא נגד ד' חלקי שו"ע: ח"א או"ח ח"ב יו"ד ח"ג אבה"ע. ביאור השייכות דאגה"ת לחלק אבה"ע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים א­ד

פ"א

היינו משום שע"י קיום מ"ע

ביאור מה שעשה דוחה ל"ת — כשהתורה ציותה לדחות המל"ת לא שייך רוח הטומאה; כשהתורה דוחה מ"ע אין כאן מעשה להמשיך אור . . . . . . . . . . . . . . . סעיף ה

שנאמר ופקדתי

מה שאדה"ז מביא רק הכתוב בנוגע ליסורים, ולא על מ"ע ומל"ת נוגע לכללות תוכן אגה"ת שתשובה קרוב מאד לכל אחד; ביאור מ"ש אדה"ז "והיינו כשתשובתו רצוי' כו'" . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים ו­ח

מצות התשובה

מדברי אדה"ז מוכח דס"ל דתשובה היא מצוה (לדעת הרמב"ם) ודלא כדעת המנ"ח דתשובה אינה מצוה כ"א הוידוי; הוכחה לזה מדברי הרמב"ם בכ"מ; ב' ביאורים בטעם שהרמב"ם אינו מונה במנין המצות עזיבת החטא אלא רק הוידוי. ביאור השיטות ע"פ פנימיות התורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים ט­יב

מן התורה בלבד

ראה להלן סעיף כא

בכל לבו . . כל מצותיו

ראה להלן סעיף יז

כמ"ש יעזוב . . השיבנו ה' אליך

הביא ד' פסוקים ושלא כסדרם בכתוב, לפי שהם כנגד ד' אותיות שם הוי', ועל ידי חטא פוגם בכל אחד מד' אותיות הוי', כמה ביאורים בזה; ד' הבחינות דתשובה וסדרן ואיך מרומזות בד' פסוקים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים יג­יח

והיינו כשתשובתו

ראה לעיל סעיף ח

שום תענית כלל

ראה להלן סעיף כ

כמ"ש בתורה והתודו את חטאתם

הטעם שהביא כתוב מן התורה להדגיש שוידוי אינו דומה לשאר פרטים בתשובה שהוא מן התורה, ולאידך במ"ש "מצות תשובה מן התורה" שולל גם וידוי . . . סעיפים יט­כא

ומ"ש ביואל

מציין המקור של הכתוב לשלול כתובים אחרים; עפ"ז מובן גם מ"ש בספ"ב "וכמ"ש בישעי'". . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיף כב

פרק ב'

כשעשה תשובה שלימה

הטעם שמוסיף תיבות אלו

בעוה"ב

ראה להלן סעיף נה

כמו ראב"ע . . מ' צומות

הטעם שהביא דוגמאות ודוקא ג' דוגמאות אלו; הקשר לשמות התנאים

והאמוראים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים כד­כז

על שלא קיים דברי חבריו

הטעם שהוסיף "על שלא קיים כו'"; חקירה בגדר איסור חצי שיעור ו"לפני עור" אם הוא איסור בפ"ע או פרט בהאיסור, ועד"ז בחיוב תוכחה . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים כח­כט

מ' צומות

הטעם שמ' צומות נק' "תעניות הרבה מאד"; מספר ארבעים בתורה תפלה ותשובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים ל­לד

ועל יסוד זה . . ע"פ חכמת האמת

כתב כן בכדי לתרץ מדוע לא נזכר בגמ' רמב"ם ושו"ע . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים לה­לו

מ"ע דרבנן כמו התפלה

אין להוכיח מכאן דס"ל דתפלה מדרבנן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיף לז

וכמ"ש בישעי'

ראה לעיל סעיף כב ובהערה 19

פרק ג'

אכן כל זה באדם חזק ובריא

גם בדורותינו אלה שריבוי הצומות מזיק עכצ"ל שלא חסר שיהי' ונרצה לו; כאילו עשו תשובה בכל הדרגות המבוארות שם, בדוגמת כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים לח­מב

לתקן נפשו

דיוק הלשון נפשו — ע"פ זח"ג הנפש היא החוטאת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיף מג

ויכול לדחותן לימים הקצרים

הטעם שלא הביא הדין (שו"ע או"ח סתקס"ח ס"ד) דתענית שני ימים ושני לילות רצופים הוי כמ' תעניות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים מד­מה

וכן לשאר . . וחפץ בהצדקה

הפירוש בשאר עונות כיוצא בהן כי יש מהם המותרים לפעמים (כמו כעס כו' שחייב לכעוס כו' — שו"ע יו"ד סרמ"ו) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים מו­מט

פרק ד'

וגם מ"ש בזוה"ק . . תשובה עילאה

הטעם שמאריך ומביא לשון הזהר ואח"כ תירוץ הראשית חכמה; תשו"ת נק' תשובה סתם וכולל כל הבחינות דתשובה; תנועת התשובה ביטול ע"ד יראה, ולכן מכפרת (בהעלם) גם על פגם הברית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים נ­נב

להבין זאת מעט מזעיר

מעט בכמות מזעיר באיכות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיף נג

והרי נמצאו בכל דור

החילוק בין קושיות אדמו"ר הזקן בנוגע לחייבי כריתות ומיתה ביד"ש וקושיית התוס' (כתובות ל, ב ד"ה דין) בנוגע לדין ד' מיתות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים נד­נט

בנעימים

ראה הערה 66

חלק משם הוי' ב"ה

ההדגשה "משם הוי'" כאן והשינוי לגבי תניא ח"א רפ"ב שרש הנשמות "חלק אלוקה ממעל" . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים ס­סג

וחיות מעט מזעיר

ראה סעיף נג

יש הפרש עצום מאד למעלה

ההדגשה למעלה, אף שכאן מבאר ההפרש שלהם כמו שהם למטה; ביאור הלשון "בין כל צבא השמים" דוקא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים סד­סז

עצום מאד

ראה סעיף סה

צבא השמים

ראה סעיף סו­ז

ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים

ביאור השייכות לאגה"ת כאן להסביר החילוק גם בין מדריגות דנשמות למטה ומלאכים; ביאור לשון "לפי שיניקת חיותם היא מבחי' חיצוניות" . . . . . . . . . . סעיפים סח­עב

בשם אלקים דכתיב . . להתייצב

ביאור דיוק הלשון א) בשם ב) דכתיב — והטעם שהביא גם תיבת "להתייצב" מהפסוק; ג' טעמים לזה שמלאכים נקראים בשם אלקים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיפים עג­עו

וכמ"ש כי ה' אלקיכם . . להתייצב

ג' פסוקים כנגד ג' דרגות מלאכים דבי"ע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סעיף עז

שיניקת חיותם

ראה סעיף עב

וביאור הענין

ראה סעיף סג
 
הערות וביאורים לאגרת התשובה אגרת התשובה

נק' ג"כ בשמות אחרים

פ"ג

ליתן בעד כל יום תענית של תשובה ערך ח"י ג"פ

כמה הוא שיעור זה בזמננו, ואם הוא שווה בכל זמן ובכל מקום

וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ"ה

טעמי איסור אכילה לפני עמוד השחר (ונ"ה); ביאור השיעור כג' שעות לפני נ"ה

פ"ז

כי כל קרבן כו' הוא לשם הוי' היא מדת הרחמים אבל לשם אלקים היא מדת הדין אין מקריבין

מקורו בזהר

ואף מי שלא עבר על עון כרת כו' הרי בריבוי החטאים יכול

להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה

הדוגמא לכך מנגלה (שו"ע או"ח שכ"ח יד)