מנחם אב כללי פרטי — הטעם לקדוש לבנה במוצאי ת"ב; זמן התעוררות מתוך התוועדיות ביומין זכאין הסמוכין לט"ב וט"ו באב ובשבת שלו כו' ובשבת מברכים החודש אלול; התוועדות בש"ק כ"ף מנ"א יום היא"צ של אאמו"ר לכנס ארצי של נשי ובנות חב"ד בכפר חב"ד — חודש של זכרון למאורעות החורבן והגלות, וחודש הנחמה ע"מ להביא למעשה בפועל מענה על הערה ע"ד עריכת סיום בט' באב עריכת "דברי ימי הגזירות והשמדות" (דזמננו) בהתאם להמציאות גם בנוגע להיראים וחרדים לדבר ה'  
דברים הכנסת רשימות המשתתפים בלימוד אי"ז טרחה (ע"פ מפרשים לדברים א, יב) ואדרבה ענין של נח"ר רב הערה בהדרן למס' ע"ז (לקו"ש חי"ט ע' 30 ואילך) דאיסור הסכין דשבור מלכא הוא משום בישולי עכו"ם ובנוגע ל"אתרוג"  
ואתחנן הא דהשמיט הרמב"ם ענין קיום המצוות בנוגע לימות המשיח; פירוש לשון הרמב"ם בסוף הל' מלכים "בתורה וחכמתה" הנהגות בעניני אכילה ושתי' שלא כדבעי גורמות חלישות הגוף ובלימוד התורה ובקיום המצות שמירת הבריאות (ושלילת נפילת רוח) מדרכי ה' על האדם לשאול בענינים שאינם מובנים (כתורת חב"ד דע כו') אבל אין צ"ל בדרך של קושיא ביאור במכתב אדמו"ר הריי"צ בענין "מדע יודע ידוע"; הערה בתניא רפ"ה "השכל תופס כו' המושכל נתפס כו'" המאמין שישנו משהו למעלה המכוון את נפלאות הטבע וחיי האדם, הוא דתי, כי מוכרח שהמכוון את האדם מעונין כיצד מתנהג והורה לאדם — ובפומבי — מטרת עיקר חייו הצלחה בשליחות באוסטרליא כתיבת הפסוק "כבד את אביך" על נייר ונשיאתו תמיד  
תלמוד תורה ליום הולדת החמש עשרה שיעורים בתורת הנגלה ובתורת החסידות זהו כל האדם הוראה באופן הלימוד סדר הלימוד לתלמידי ישיבה ע"פ סדרי הישיבה ענינים של תלמידי ישיבה הוא להיות כחמור למשא בלמוד התורה ולא במשא כספי איזה לימוד מתאים בש"ק גילוי תורתם של התנאים, בס' "גנזי משנה" ובאופן ד"התנאה לפניו"; לפעול על מושפעיו קבלת כרך י"ב אוצר הפוסקים, גודל ההכרח בספרים כמו אלה בפרט בזמננו ספר נימוקי מלבי"ם ההכרח לכתוב על הרמח"ל לא רק כאיש המוסר אלא גם בתור מקובל; לפרסם הערכה ע"ד אדה"ז  
עניני תפילין הטעם לבדוק כאן תפילין הנשלחים מאה"ק לשאול מאחר אם תש"ר מונחים על מקומם נוסח אחיד בהקשר כו' דתפילין דרש"י ור"ת אין שום סתירה בין הנחת תפילין לחשש פגיעה בבעלי חיים ההוראה מזה שנמצאו מנגדים למבצע תפילין — שכל הראוי לזה יוסיף אודות גודל הענין וערכו הודעה ברדיו במבצע תפילין לא כדי להפחיד, אלא כדי לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה  
ישראל בכניסתם לארץ לכאורה מותרים היו לאכול חדש ישראל בכניסתם לארץ לכאורה מותרים היו לאכול חדש בשבע שכבשו ושקו"ט בדברי הטורי-­אבן בזה  
מיהו יהודי רצינות הענין וחומרת הדבר, הכרזה פומבית שמפקירים ונותנים ח"ו את ארץ ישראל לכל עמי הארץ; הכרח המחאה וההשתדלות הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים למה נקרא שמו שרף כי הי' נשרף בתפילתו והלימוד מזה גזירה איומה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש כו'; שופט הניגש לדון בבעי' עליו לבחון האם הענין בסמכות שלו; כתיבה בימים אלו כי כשיש דין למטה אין דין למעלה שלילת כמה טענות; המונח "יהודי" הוא מונח בהלכה ובדת המצב המבהיל ב"גיור" וינה, בדרום אמריקה וקליפורניא ומארסיי, רשימת הגוים כיהודים בלי כל טקס כלל; באם היו יוצאים מהקואליצי' הי' חוק זה בא על תיקונו מכבר; דומה לרופא המייעץ לחתוך הראש להציל הרגל; ההסברה שהחוק אינו נוגע לדת כ"א הוא ענין פורמלי, הוראה ברורה בתורה (גיטין נז, ב) כשביקש קיסר מילד קטן אשדי לך גושפנקא כו'; ההכרח שכל השרים הדתיים יצאו מהממשלה  
קטעים משיחות ל"ג בעומר ה'תש"ל בקשר לשאלת הגיור אי אפשר לפגוע ביהודי אלא כאשר היהודי עצמו נותן מקום — "ממך יצאו", "לו עמי שומע לי. . כמעט אויביהם אכניע", אין מקרים בעולם הזה; מזמן מבצע תפילין הי' המצב רגוע, המצב החל להחריף מקביל להתדרדרות בשאלת "מיהו יהודי", דוגמת עגל הזהב שהוא "שיתוף", ע"פ שו"ע והיפך ההלכה, התערבות הרוסים רק לאחר שהוכרז שיש ר"ל קולות עבור הגויות; התקפה הרצחנית על אוטובוס ילדי אביבים; להודות בטעות ולתקנה; תירוצים ופירצותיהם; שלום בפנים ושלום בחוץ  
ט"ו באב התחלה טובה ליציאה מבין המצרים בכל המובנים בגשם וברוח, ותשועת ה' כהרף עין זכרון ימים אלו כדי לתקן המעוות ולקרב את הגאולה  
עקב ביאור מ"ש בכתבי האריז"ל בטעם שטובלין לחם במלח ג"פ; הביאור בג' הוויות דחסד ודגבורה כו'; ביאור ענין המיתוק הן קב"ע והן חב"ד חג"ת נהי"ם צ"ל בעבודת ה', והן כאו"א מצ"ע והן בתור מושפעים  
עניני אה"ק והעדר החזרת השטחים קבלת אלבום העיר תל אביב הגדולה שתהי' גם הגדולה ברוחניות שלילת נסיעה מאה"ק לחו"ל שיבה לאה"ק היא עלי' בכל המובנים הן בגשם והן ברוח הטעם שלא משתמשים בתואר "מדינת ישראל"; קורת רוח מעידוד ריבוי הילודה באה"ק הוראה במאמר חז"ל: ארבע רוחות נבראו בעולם. . רוח פינת הצפון בראו ולא גמרו כל מי שאומר אני אלו­ה יבוא ויבנה — במאורעות אה"ק בקיץ דשנת תשכ"ז אות ומופת מהרעש שהקימו בקשר עם הצתת השריפה על ידי אינו­יהודי בהר הבית הכרח הגבול בתעלת סואץ; מפנה בגישה לענין ההפגנות ע"ד הסדר חלקי — הגנה בשיטה כמו קו מג'ינו כו' לא זו הדרך שלילת עזיבת משרה בשטח הבטחוני הפקפוקים והשקו"ט בנוגע לחברון לצערנו ולבשתנו רבו המשמאילים כו' הבקשה ע"ד חידוש התנחלות חבדי"ת בחברון חברון והתנחלויות בה; תודה על הגנה ממאמר בעתון כדי שלא יזיק למבצע תפילין האמת במה שנאמר בנוגע לירושלים הסיבה שלאחרונה הופסק הדיבור ע"ד שלילת החזרת השטחים  
עניני תפילה הטעם שהובא מהכוזרי דוקא בהנוגע לתנועות בעת התפילה ע"ד צירוף למנין מי שלא בירך ענט"י קודם התפילה אם יברך אחר התפילה גודל ענין הטבילה וטהרת הגוף, גם טבילה מטהרה לטהרה נעלית יותר בקשת רפואה ליחידים מקומה בברכת שמע קולנו סגולה לחולה ברגליו עפמ"ש באגה"ק ובלקו"ת שהאמונה הוא בחי' רגלים מעלת ההשתדלות למצוא מקור למחז"ל כו' שהובא בדא"ח והדבר גם חסידי יותר, ונראה במיוחד בהגהות הצ"צ גודל המעלה ביחידות הכללית כו' הכרזת הרמ"א בפורים אודות תפילת ערבית — מדוע אין חשש לק"ש ותפלה; דיוק ל' ההכרזה בספר "לב העברי"  
כ' מנחם אב מכתב כללי: ביאור נוסח ההודעה ע"ד קביעת זמן כינוס השלוחים השנתי הי"א בארצנו הקדושה "ביום הרביעי לס' תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. . בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב"ד" מכתב כללי: ביאור נוסח ההודעה ע"ד קביעת כינוס השלוחים הי"ב "ביום הראשון לס' כי תעשה הטוב והישר. . בישיבת תו"ת ליובאוויטש מגדל העמק" כינוס אשר קבעו כנושא שלו הגיע זמן גאולתכם ה' הוא עצם הטוב ולכן גם במאורע אשר נשמת אדם קרוב עלתה השמימה יש לחפש הטוב ולתרגם למעשה בפועל, וניתנו כוחות הדרושים למלא התפקיד ככל הדרוש  
ראה השתתפות בויכוחים — באם יש חשש למה להכנס כו' שלילת השתתפות בויכוח או בחילופי דברים בנוגע לנצרות, מחמת תגובת הציבור, לאו מפורש מה"ת, וגם אביזרייהו וספק כו' ה"ז לחומרא, וכדי לתקן את דורנו צריך לערוך הרצאות כו' בעיקרי אמונתנו יסודותי' ופרטי' קורת רוח על נדבה, אף שבכלל אין לנסות את ה' יצאת מצות צדקה שנאמר ובחנוני נא בזאת וגו' ביאור "רבי מכבד עשירים": דוקא רבי (וכן שלמה) בהיותו עשיר מופלג ידע מנסיונו ריבוי נסיונות כו' וברכך ה"א בכל אשר תעשה — צריך להתעסק בענין של פרנסה ולא מהיכא תיתי בלבד על כאו"א לעשות כהוראת רב בעדתו; מיסודי תורתנו — הבטחון בהשם ית', ולכן צ"ל במנוחת הנפש כו' ע"ד קמיע אין זה מהנוהג אצלנו פירוש בטחון אינו יוצא מידי פשוטו יאוש — מטכסיסיו הכי מובהקים של היצר הרע הכלי לברכת השם הוא הבטחון בהשי"ת ובהשגח"פ; בדיקת התפילין וצדקה לימוד מזמור כ"ג בתהלים, ואמירתו ביום עש"ק ב' וה' צדקה בימי חול בבוקר ולפני הדה"נ בעשויו"ט כו' הכרח הנהגה ע"פ תורה עלי' נאמר וחי בהם לא לחזור לארצה"ב שיביאו לידי וויכוחים ונסיונות בענין הדתיות שלהם לבין הוריהם  
אלול לדוד ה' אורי וישעי קאי על בנין בית השלישי וחזרת השכינה כתה לאומנות הזביחה קשורה ביר"ש; לימוד לתלמיד הגון כמ"ש בנוגע ערי מקלט השייך לאלול (ר"ת אנה לידו גו') רב ומדריך רוחני המעתיק מקהלתו ה"ה מפקיר כו"כ משפחות כו'; רב החובל הוא האחרון לעזיבת הספינה שמחה רבה מזה שנתקבלו תלמידות חדשות, וע"פ משל אדה"ז בנוגע לחודש אלול מתרבה מספר המקבלים פני המלך בשדה באופן נעלה יותר בריה"ע בכ"ה (באלול) ולא ב"זה"  
שופטים ההבהלה בהתערבות בעה"ב בפס"ד הרבנים ובלחץ ובאיום כו', חתירה ופגיעה ביסוד קיום הקהילה חיסול ומניעת סכסוך בביה"מ תמים תהי' עם ה"א ולא לשאול עתידות כו'  
עניני צבא וסגולת מצות תפילין לאנשי הצבא טבע אנשי צבא להתנהג בדרך "נעשה ונשמע", וגם כשאח"כ לא מוצא הטעם; עד"ז בצבא רוחני בעבודת האדם לקונו החיוב וההכרח החיוני לקיים מצוות השי"ת ובפרט שהציווי הוא גם בקשה מלווה בהבטחה; משל לעבודת השם מצבא בו"ד תודה על הנח"ר בכתבו ע"ד הפעולות ומבצעים של אנשי חב"ד בבסיס שלו והתרשמות החיילים ברכה למשרת בתפקיד הנוגע לצבא ישראל ברכה להצלחה בתפקיד הכי אחראי בצבא ובפרט בימים אלו שיראה כי ה"א מתהלך בקרב מחניך להצילך כו' ברכה להנכנס לצבא; סגולות מצות תפילין בכלל ובפרט לאנשי הצבא להטיל אימה כי שם ה' נקרא עליך כו' להביא נצחון מוחלט וטרף זרוע גו'; משל מצבא שמיוסד על קב"ע ובפרט בעניני סכנת נפשות להפיץ קיום המצוות בכלל וקיום מצות תפילין בפרט נוסח המברק בקשר לחגיגת הבר מצוה דיתומי המלחמות והחבלנות דיוק ככל הדרוש במצות תפילין, והי' מחניך קדוש כי ה"א מתהלך בקרב מחניך להצילך זכות הפעילות להגנת עם קדוש היושב בארץ הקודש; גודל ענין מצות תפילין וסגולתה, וכ"ש באנשי הצבא ובעומדים בראשם ומנהיגים אותם החובה וההכרח להניח תפילין בהיותו בצבא ברכה נאמנה ולבבית מאיש לרעהו יש לה תוקף ופועלת; סגולת מצות תפילין בפרט לאנשי צבא; עידוד הרוח דאנשי צבא קורת רוח מן העזר לשלוחים לצה"ל המגינים על בנ"י באה"ק  
ט"ו אלול החגיגה השנתית דמרכז הישיבות תו"ת: שיחת כ"ק אדמו"ר נ"ע בנוגע לתלמידי ה"תמימים" שבעבודתם במס"נ יגרשו חושך הגלות ד"חרפו עקבות משיחך" הוראות להת' השלוחים שי' החוזרים לאה"ק ג' אייר תשל"ה הוראות וכו' להת' הנוסעים לצרפת, ג' אייר תשל"ה מחלקה ללימוד אומנות ומלאכה א"א לכלול בעצם הישיבה וצ"ל מוסד בפ"ע שתחת חסותה של הישיבה ע"ד בניית בית ספר, תכנית בנין ישיבת תו"ת וסידור קורסים אי נסיעת התלמידים בשביל ביסוס והתפתחות תו"ת דמקומם; פעולות את"ה וכל עניני התל' ברשות ההנהלה תפקיד העובד בדברים שמתחת לאדמה ע"פ פתגם הבעש"ט בביאור הכתוב כי תהיו אתם ארץ חפץ מעלת הזריזות בהתרומה להוציא לאור מאמרי אדה"ז ותיאור העבודה בהשוואת הכת"י  
תצא בכל שידוך אחריות גדולה בו כשהרקע שונה לחלוטין בשטח דת ישראל הכרח עריכת חתונה בהשכונה (קראון הייטס) גודל ההכרח דשלום בית ועצות לזה תרגילי רקמה בתוכן יהודי ושלילת חשש שעטנז  
תבוא שלילת מרה שחורה לימוד בתניא בגנות ענין העצבות ושלילתה לא להגרר אחר פיתוי היצה"ר להתבונן במצב רוחו, כי צ"ל תמים ולא חקרן שינוי מצבי הנפש הוא תחבולת היצר להחלישו מקיום התומ"צ הזהירות באיזהו ענינים מבוארת בקונטרס העבודה וגם זה צ"ל מתוך שמחה הרהורי חרטה על מעשים בלתי רצוים יש לברר מאיזה "צד" באו  
נצבים ביאור באגה"ת רפ"א בלשון הקודש דישראל נק' תשובה (ולא חרטה) כי אינו אלא שב אל המקור שלו  
תשרי הנהגת תלמידים הנוסעים לביתם (אם מוכרח) למשך חודש תשרי; באמת צריכים להיות אז בישיבה הוספה בזמן זה בלימוד מאמרים העוסקים בעניני "עבודה" עריכת מועדי חודש תשרי במקום דירתו כו'  
ער"ה  
ר"ה יה"ר שתוכן המכתבים יהיו רק לטוב — ישועת ה' כהרף עין; ענין המבהיל דגזירת מיהו יהודי; תקיעת שופר מדגישה ענין יחודו ואחדותו של עמנו בני ישראל, טעמי תקיעת שופר ברס"ג איסור גמור ומוחלט לנסוע ביו"ט בכדי לתקוע שופר או לקרוא בתורה או להיות ש"ץ  
עשי"ת התחזקות בהנהגה ע"פ תומ"צ — הדרך לקבל ברכת השי"ת בפרט בימים אלו  
וילך ביקור בחצרות קדשנו בימי הקהל מעלת כתב ברור  
שבת שובה מעלת שבת שובה הא' (אחרי חטא אדה"ר)  
יוהכ"פ מעלת תשובה עילאה בערב יוהכ"פ שהיא בשמחה רבה וממשיכה את כל צרכי בנ"י בגשמיות ורוחניות ותוספת עילוי בזה ביוהכ"פ עצמו כשהחיות היא מהרעב עצמו; "כל האוכל ושותה בתשיעי" פועל את העילוי הבא ביוהכ"פ עצמו בכח "עיצומו של יום", כי "מעלה עליו (אותו) הכתוב" — ופועל בו רוממות — "כאילו התענה כו'"; השייכות ד"תשיעי" לכללות העבודה בזמן הגלות (תשע פרות, תשע שירות וכיו"ב), ומזה באים לעשירי (יוהכ"פ) השייך ללע"ל ובפרט בשנת נסים; הסיום בחלוקת שליחות­מצוה לצדקה וחלוקת "לעקאח" ע"ש "לקח טוב נתתי לכם", נתינה של הקב"ה וע"ש (אותיות) "חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו", חלק מהעצם — התאחדות עם הקב"ה  
ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ מעלת זמן הכניסה ליוהכ"פ כתשובה על העבר ומקור כל הברכות לשנה הבאה; תלמידי הישיבות העומדים מעל עניני העולם ואפילו למעלה מהגלות (כרשב"י) הם "ראשיכם" של בנ"י, וביחד עם זה — הם הממשיכים את הברכות למטה; תל' "תומכי תמימים" תומכים וממשיכים את התמימות בכל בנ"י ע"י היותם דוגמא חי'  
יוהכ"פ — סוכות שו"ע: לך אכול בשמחה לחמך  
חג הסוכות המדקדקים באתרוגי קלבריא דוקא, ההתאמה עם דרשת רז"ל עה"פ לא תחסר כל בה כו' טעם למה מדייקים באתרוגי קאלאבריא ולא מארץ הקודש, דוגמא מרכישת נשק באה"ק, מטבע זר כו' עלי תמרים וסוכה  
שמע"צ ושמח"ת הסדר דחה"ס ושמע"צ מתשרי תרצ"ה אצל אדמו"ר מהוריי"ץ ביאור מ"ש בביאורי הזהר פ' אמור בד"ה ביום הכפורים (דף פ"ב) דשמע"צ הוא זמן זווג להולדת הנשמות: מקורו בכתבי האריז"ל והביאור בזה  
שמח"ת ר"ד יום שמח"ת לפנות בקר תשכ"ב: הקדמה לניגון "אנעים זמירות" נוסח המברק להקפות שניות בירושלים תש"ל משקה מהתוועדות שמחת תורה לחנוכת הבית למרכז התורה לנוער היהודי בכפ"ח