תז מי הם שיכולים לילך חוץ לתחום ובו ג' סעיפים:

א

א מי שיצא חוץ לתחום משום פיקוח נפש כגון חכמה הבאה לילד וכיוצא בזה יש לו אלפים אמה לכל רוח ממקום שהגיע לוא כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבאב שימנע מלילך אם לא יהיה לו שם אלא ד' אמות ואם הגיע לעיר הרי הוא כאנשי העיר ויש לו אלפים לכל רוח חוץ לעירג:

ב

ב היה יוצא ברשות והוא הולך בדרך ואמרו לו כבר נעשית המצוה שיצאת לעשות יש לו ממקומו אלפים לכל רוחד ואם מקצת התחום שיצא ממנו ברשות הוא מובלע בתוך אלפים אלו שיש לו ממקומו הרי זה חוזר לעירו וכאלו לא יצאה שהבלעת התחומים מועלת כשיצא ברשותו כמו שנתבאר בסי' ת"הז:

ג

ג כל היוצאים להציל נפשות מישראל מיד נכרים או מן הנהר או מן המפולתח יש להם אלפים אמה לכל רוח ממקום שהצילו בוט ואם היתה יד נכרים תקיפה והיו מפחדים לשבות במקום שהצילו בו הרי אלו חוזרים בשבת למקומם ובכלי זיינםי:


א) משנה ר"ה כג, ב. רמב"ם הל' שבת פכ"ז הט"ז. שו"ע ס"א. וראה גם לעיל סי' רמח סי"ד.

ב) לבוש ס"ג (לענין לחזור למקומם). וראה משנה ר"ה כא, ב.

ג) רמב"ם ושו"ע שם.

ד) משנה עירובין מד, ב. טור ושו"ע ס"ב.

ה) משנה שם כרב שימי. טור ושו"ע שם.

ו) אביי מה, א. רש"י שם ד"ה דבר מצוה.

ז) סעיף א.

ח) כדלעיל סי' שכט ס"ג ואילך.

ט) משנה ר"ה כג, ב. גמרא עירובין מה, א. טור ושו"ע ס"ג. וכדלעיל ס"א.

י) גמרא שם מ[ה], א. טור ושו"ע שם. וכ"ה לעיל שם ס"ט.