בס"ד. משיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ה'שי"ת.

11

בלתי מוגה

א. הרבי סיפר פעם (בהיותו בריגא) אודות הרה"צ ר' לוי יצחק מברדיטשוב, שלפני הסתלקותו אמר:

היו צדיקים שלפני הסתלקותם הבטיחו שלא יכנסו לגן-עדן עד שיפעלו ביאת משיח, ולבסוף, הערימו עליהם ושיחדו אותם ע"י "צוקער-לעקאַח"... אבל אני – סיים הרה"צ מבארדיטשוב – לא אתן שיערימו עלי ("איך וועל זיך ניט לאָזן נאַרן").

אבל לבסוף – סיים הרבי – הערימו גם עליו. אמרו "קדושה" בגן-עדן, ומיד קפץ הרה"צ מבארדיטשוב לגן-עדן...

(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:)

כיון שהרבי ידע וסיפר זאת, בודאי הבהיר והבטיח ("ער האָט באַוואָרנט") שאצלו לא יהי' כן.

הרבי בודאי יביא את המשיח1.

ב. החילוק שבין שאר הצדיקים להרבי – יש לבאר ע"ד המבואר בחסידות2 החילוק שבין המסנ"פ דרבי עקיבא להמסנ"פ דאברהם אבינו:

רבי עקיבא חיפש וביקש מסירת-נפש, כאמרו "כל ימי הייתי מצטער . . מתי יבוא לידי ואקיימנו"3, משא"כ אברהם אבינו לא חיפש מסירת-נפש, אלא, עבודתו היתה לפרסם אלקות בעולם, ועסק בזה מתוך מסירה ונתינה לגמרי, עד כדי כך, שכשהי' צורך בדבר הי' מוכן למסור נפשו.

כלומר: רבי עקיבא חיפש טובתו הוא ("וואָס אים איז גוט"), אלא, שאצלו הי' הענין הכי טוב העילוי דמסירת-נפש, ובמילא, אין זו מסירת-נפש לאמיתתה. משא"כ אברהם אבינו לא חיפש לעצמו מאומה (אפילו לא מסירת-נפש), אלא הי' מסור ונתון בכל עצמותו לפרסם אלקות בעולם, וזוהי מסירת-נפש לאמיתתה.

12

ועד"ז בנדו"ד:

אצל כל הצדיקים שהבטיחו לפני פטירתם שלא יכנסו לגן-עדן עד שיפעלו ביאת משיח – הי' הדבר בבחינת מסירת-נפש: הם היו מוכנים לוותר אפילו על גן-עדן בשביל טובתם של ישראל. אבל הרבי – כיון שאינו מציאות לעצמו כלל, אלא מסור ונתון בכל מציאותו לכלל ישראל, הרי, פעולתו להביא את המשיח לטובת כלל ישראל אינה "מסירת-נפש", אלא זוהי כל מציאותו.

ולכן: שאר הצדיקים – היו יכולים "לקנותם" ("אָפּקויפן") עם עניני "גילויים", משא"כ הרבי – אותו אי-אפשר לקנות עם גילויים, ולכן, בודאי שהרבי יביא את המשיח.

ג. ויש להוסיף בזה:

גם לאחרי ההסתלקות, שנתעלה בעילוי גדול ביותר, נוגע לו לפעול ביאת משיח בעולם למטה כמו קודם ההסתלקות, ואדרבה, לאחרי ההסתלקות נוגע לו המטה עוד יותר, כמ"ש רבינו הזקן באגה"ק4 בביאור מאמר הזהר5 "צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי", "שגם בזה העולם המעשה . . אשתכח יתיר".

ולהעיר, שענין זה (שגם בעוה"ז אשתכח יתיר) כתב רבינו הזקן בקשר לפטירת הרה"צ הרמ"מ מהאָראָדאָק, שאינו נמנה בין נשיאי חב"ד6, ומזה מובן במכ"ש וק"ו בנוגע להרבי, שגם לאחרי ההסתלקות נמצא בעוה"ז יתיר מבחיוהי, ונוגע לו ביותר מה שנעשה כאן למטה.

וכיון שכן, לא יוכלו לשכנע אותו בשום דבר ("אים וועט מען ניט "נעמען" מיט קיינע ענינים"), ובודאי יביא את משיח צדקנו.

*

ד. במאמר של יו"ד שבט ישנם כו"כ ענינים פלאיים7, שבהשקפה ראשונה אין להם שייכות לתוכן המאמר, ועכשיו מבינים זאת היטב!...

[כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים בברכה שנזכה לקיום היעוד8 "הקיצו ורננו שוכני עפר" והרבי בתוכם ובראשם].

**********

13

ב"ה,

. . . ידוע מש"כ באגרת הקודש (סימן כז) לנחם בכפליים לתושי' את ה"נדכאים הנאנחים והנאנקים"1, אשר הצדיק "שבק חיי . . לכל חי היא נפש כל חי הקשורה בנפשו . . בכל אחד ואחד כפי בחינת התקשרותו באמת ואהבתו אהבת אמת הטהורה".

וביאר בספר ענין ההשתטחות ד"אף אותם שלא ידעו בו ולא הכירו בו בעודו בחיים חיותו רק שלמדו בספרים הקדושים שהניח ברכה אחריו ונהנים מאור זיו תורתו ומתחזקים על ידי זה בעבודת הוי' . . בודאי גם המה נקראו תלמידיו . . כי המה מאמינים בהצדיק ההוא ומקבלים ממנו אור תורתו . . הענפים נמשכים לשרשן".

ופירש כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ במכתב, אשר "גודל התשוקה להתקשרות יכול להשביע רק כאשר ילמוד מאמרי החסידות שאומר הרב וכותב, כי בראית פנים בלבד לא סגי".

ובמכתב שני יפרט "השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים . . ההתקשרות האמיתית היא ע"י לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהלים2 ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות".

וכאשר נלמוד תורתו ושיחותיו ונלך בדרך זו הישרה אשר הורנו, הנה "כמים הפנים וכו' ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח ורוחו עומדת בקרבנו ממש . . שגם בזה העולם המעשה היום לעשותם אשתכח יתיר". ומה כאן עומד ומשמש, אף להלן עומד ומשמש . . .

מנחם שניאורסאהן

ר"ח אדר ה'שי"ת,

ברוקלין, נ.י.


1) ברשימה אחרת: והכוונה היא לא רק לענין הגאולה ברוחניות, אלא לגאולה בגשמיות כפשוטו.

וענין זה הוא בהתאם לכך שבתקופה

האחרונה נתן הרבי ריבוי ברכות ומענות בנוגע לענינים גשמיים.

2) ד"ה בראשית, וירח ה', החודש הזה ה'ש"ת.

3) ברכות סא, ב.

4) ביאור לסי' ז"ך.

5) ח"ג עא, ב.

6) ראה גם שיחת ש"פ לך לך תשי"א (תורת מנחם – התוועדויות ח"ב ע' 75). ש"פ פקודי תשמ"א. ועוד.

7) ראה גם מכתב ה' אדר שנה זו (אגרות-קודש ח"ג ע' רמג). וראה גם לקמן ע' 20.

8) ישעי' כו, יט.

1) ראה באור התורה להצ"צ פ' שמות ע' סד בענין נאקה.

2) בעת כתיבת מכתב זה עדיין לא נתפרסמה התקנה ע"ד לימוד חומש עם פרש"י ולימוד תניא כפי שנחלק לימי השנה.

נדפסה בסה"מ תש"י ע' 130 ובלקו"ש חי"א ע' 205. אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג אגרת תקסא. וראה גם שם אגרת תרצו.

ענין ההשתטחות: מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' כח.

ופירש . . במכתב: אגרות-קודש שלו ח"ד אגרת תתקעח.

ובמכתב שני: אגרות-קודש שלו ח"ה אגרת א'רז.