בס"ד. ר"ד ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון ה'תשי"א.

251

בלתי מוגה

(לאחרי התפלה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א להחתן שעלה לתורה:)

בא' המאמרים שנתן כ"ק מו"ח אדמו"ר ללמדו ביום ההילולא ב' ניסן1, מבאר הפסוק (שבהתחלת פרשתנו) "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן וגו' להעלות נר תמיד":

"לכאורה יפלא הדבר איך אפשר דנר שהוא הארה יהי' בו ענין התמידית שמתייחס רק אל המאור"?

ומבאר2, שזהו החידוש ד"ואתה תצוה", ש"משה בכחו לצוות, היינו לקשר ולחבר כללות נש"י (עם הקב"ה) . . ואז הנה גם נר שהוא הארה הרי מתגלה בו כח העצמי דגם הוא יהי' בבחי' תמיד שהוא ההתקשרות בנצחיות דא"ס", ומסיים, ש"הסיוע לזה הוא ע"י ההתקשרות בבחי' משה שהם ראשי אלפי ישראל אתפשטותא דמשה".

וענין זה נוגע גם לבנין בית בישראל, "בנין עדי עד" [שהסדר בזה (כבכל הענינים) הוא לכל לראש בנוגע לרוחניות, בנוגע לאהוי"ר שנקראים בן ובת3, ועי"ז גם בנוגע לגשמיות, בן ובת כפשוטו] – שהכח לזה שבית פרטי בישראל יהי' בו ענין התמידיות, שזהו"ע "בנין עדי עד", הוא, ע"י משה, ובמילא, הסיוע לזה הוא ע"י ההתקשרות למשה, אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא4.

**********


1) ד"ה זאת תורת הבית תרפ"ט (סה"מ קונטרסים ח"א לט, א ואילך. תרפ"ט ע' 162 ואילך).

2) סד"ה הנ"ל (סה"מ קונטרסים שם מה, ב. תרפ"ט ס"ע 177).

3) מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תס ואילך. וש"נ.

4) תקו"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א).