בס"ד. ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ז

74

(הנחה בלתי מוגה)

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי1, ופירש רש"י, ולא הזכיר בן יעקב, שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלוקתם, שנאמר2 בקהלם אל תחד כבודי. וצריך להבין, דמזה משמע שלולי בקשה זו הי' מתייחס מעשה קרח גם ליעקב, ולכאורה, איך שייך לומר דבר כזה על האבות בכלל, ובפרט על יעקב אבינו, בחיר האבות3. ועוד צריך להבין מ"ש בגמרא4 ע"פ קרח בן יצהר, קרח שנעשה קרחה בישראל, בן יצהר בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהרים, וצריך להבין מהו הטעם שכאשר רוצים לבאר ולתאר הפעולה שנעשית ע"י מעשה קרח, מתארים זאת בהענין דקרחה דוקא, שהוא מקום פנוי משערות, וגם מהו הענין שהרתיח עליו את העולם כצהרים. ועוד צריך להבין מה שתירגם ע"פ ויקח קרח, ואתפלג קרח, דבכ"מ התרגום דויקח הוא ונסיב, וכאן מתרגם ואתפלג.

ב) ויש לבאר תחלה דיוק הא', שמשמעות הענין הוא שלולי הבקשת רחמים הי' מתייחס מעשה קרח גם ליעקב אבינו. ויובן זה בהקדים תחלה ענינם של האבות5, דהנה ידוע שענין האבות הוא להמשיך גילוי אלקות בעולם, והיינו, שעולם מצד עצמו הוא העלם6, ועל ידי עבודת האבות בכלל ובפרט עבודתו של יעקב בחיר האבות, נמשך גילוי אלקות בעולם. וזהו מ"ש7 וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י, לפי שהתהוות העולם היא משם אלקים בגימטריא הטבע8, שהו"ע העלם והסתר, וע"י האבות נמשך שם א-ל שד-י. ובענין א-ל שד-י איתא בספרי קבלה9 שהוא יחוד יסוד ומלכות, ובחסידות


1) ר"פ קרח (טז, א).

2) ויחי מט, ו.

3) ב"ר פע"ו, א. זח"א קיט, ב. קמז, ב. שער הפסוקים להאריז"ל תולדות כז, כה.

4) סנהדרין קט, ב.

5) בכל הבא לקמן – ראה ד"ה ויקח קרח תרע"ג (המשך תער"ב ח"א ע' ערב ואילך).

6) לקו"ת שלח לז, ד. ובכ"מ.

7) וארא ו, ג.

8) פרדס שער יב (שער הנתיבות) פ"ב. ר"ח שער האהבה פ"ו (ד"ה והמרגיל). שו"ת חכם צבי סי"ח. תניא שער היחוד והאמונה רפ"ו. לקו"ת פ' ראה כב, סע"ב ואילך.

9) פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) פרק א (ערך א-ל ההודאות). וראה שערי אורה (לר"י גיקטליא) שער ב. הובא באוה"ת וארא ע' קנז.