בס"ד. שיחת יום א', כ"ד סיון ה'תשי"ז.

93

– לילדים שבאו מערי השדה, בחדרו הק' –

בלתי מוגה

א. ילדים בכלל מתכוננים לקראת החיים, שכן, במהלך החיים עליהם להתגבר על כל מיני קשיים, וכדי שיוכלו לעשות זאת בקלות, הרי זה באמצעות החינוך שניתן להם לפנ"ז.

במשך תקופת החינוך, ישנו הפסק מזמן לזמן – בימי הקיץ, שאז יוצאים לחופשה. אבל באמת, אין זה הפסק, כי אם הכנה להמשך הלימוד שלאח"ז.

משל למה הדבר דומה – לספורטאי וכיו"ב שמשתתף בתחרות, שכאשר צריך לדלג ע"ג מכשול גדול, צריך תחילה לחזור לאחוריו כמה פסיעות, ודוקא אז יוכל לדלג ע"ג המכשול הגבוה והקשה, ואילו לא הי' חוזר לאחוריו כמה פסיעות אלו, לא הי' יכול בשום אופן לעשות זאת.

כלומר: העובדה שפוסע לאחוריו, אינה חרטה מהמשך ההליכה הלאה, אלא אדרבה – זוהי הכנה לכך שיוכל להתגבר על כל הקשיים באופן טוב וקל ותקיף יותר.

וכמו"כ גם בנוגע להפסק מהלימודים בימי הקיץ – שאין זה חרטה ח"ו מהלימוד, אלא אדרבה, זוהי מנוחה בכדי שיוכל אח"כ ללמוד ביתר חשק וביתר הצלחה.

ודבר זה צריכים לזכור בשעה שעושים את ההפסק, החופשה – שזוהי הכנה שיוכל בנקל יותר להתגבר על הקשיים שיהיו אח"כ מהיצה"ר ומהסביבה.

ב. הראי' על כך שלא שוכחים שהפסק זה הוא הכנה להצלחה בהמשך הלימודים, היא, ע"י שני דברים:

א) גם בזמן החופש לא מפסיקים מהלימודים לגמרי, אלא בכל יום מקדישים לכל-הפחות מעט זמן, לא רק לחזור על מה שכבר למדו בזמן הקודם, אלא גם ללמוד ענינים חדשים, לאט לאט, ולרכוש ידיעות חדשות.

ב) כיון שבזמן החופש נפגשים עם חברים ואנשים חדשים שלא נמצאים באותו בית-ספר – משתדלים להשפיע עליהם ללמוד תורה, וכן בנוגע לתכלית של לימוד התורה – לקיים מצוות.