בס"ד. י"ב תמוז ה'תשי"ז*

97

הוי' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי1, ומדייק כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל השמחה והגאולה במאמרו ד"ה זה (שאמרו בי"ב תמוז הראשון, תרפ"ז)2, דמשמעות הלשון הוי' לי בעוזרי הוא שישנם עוזרים אחרים, והבקשה היא שגם הקב"ה יהי' בין העוזרים, ואינו מובן3, הרי כל ישראל מאמינים באמונה פשוטה שהוא ית' לבדו הוא העוזר והמושיע להאדם בכל עניניו, והיאך אומר הוי' לי בעוזרי, דמשמעות הלשון הוא שישנם עוזרים אחרים, שהם העוזרים האמיתים, והקב"ה מצטרף עמהם. וגם צ"ל מהו הבקשה ואני אראה בשונאי (שיראה נקמה בשונאיו), דלכאורה הוי לי' לבקש שהאויבים והשונאים יהפכו לאוהבים. והגם דשנאתו של דוד היתה רק לשונאי הוי' כמ"ש4 הלא משנאיך הוי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, מ"מ, הרי כתיב5 יתמו חטאים ולא חוטאים [דענין זה הוא גם בשונאי הוי', וכמו שראינו בהנהגת רבותינו נשיאינו, ובמיוחד בבעל הגאולה, שקירבו גם את אלו שנכללים בהסוג המדובר בתניא פרק לב בסופו, והחזירו אותם למוטב6], והוה לי' לבקש שיעשו תשובה, ומהי הבקשה ואני אראה בשונאי.

ב) ולהבין זה מקדים בהמאמר7 מה שאמר דוד8 זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי, שבעת היותו נע ונד מטולטל בגירות (מגורי מלשון גירות9) ומלא פחדים (מגורי מלשון מגור ופחד10) משונאיו ומרודפיו, הי' מתענג ושמח בדברי תורה (חוקיך), שהיו ערבים ומתוקים לו כמו זמירות וניגונים. וצריך להבין, הרי יש ריבוי מיני תענוגים, ומדוע


*) המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א לקראת י"ב-י"ג תמוז תשמ"ז (המו"ל).

1) תהלים קיח, ז.

2) נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קעט, א ואילך. תרפ"ז ע' רא ואילך.

3) ראה גם רד"ה זה בלקו"ת דרושים לשמ"ע (פח, ב).

4) תהלים קלט, כא. וראה שבת קטז, א. תניא ס"פ לב.

5) תהלים קד, לה. ברכות יו"ד, רע"א.

6) ראה בהשיחה (ס"י) שנאמרה בההתוועדות בהמשך להמאמר (לקמן ע' 114 ואילך).

7) פרק ב. וראה שם רפ"ד.

8) תהלים קיט, נד.

9) ראה מצודת דוד עה"פ.

10) ראה פרש"י ד"ה זמירות – סוטה לה, א. מצודת ציון עה"פ.