בס"ד. ר"ד יום א' פ' מטות, ט"ו תמוז ה'תשי"ז

177

– במחנה-קיץ "אמונה" –

בלתי מוגה

א. הדברים שאומר אליכן עתה, ברצוני לבקש שימסרו זאת לכל הילדות של המחנה, ע"י המדריכות או ע"י הנהלת המחנה:

כידוע חוגגים אנו עתה את הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שישב במאסר בגלל מסירת נפשו עבור יהדות.

המסירות נפש שלו עבור יהדות היתה גם על כך שבנות ישראל יקבלו חינוך אמיתי ע"פ תורה.

וכפי שסיפר פעם1 בשם אביו (כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע), שסיפר בשם אביו (כ"ק אדמו"ר מהר"ש), שהי' יהודי קדוש ששמו ר' חיים בן עטר2, שהיו לו רק בנות, ולמד עמהן תורה, ואח"כ כתב מה שלמד עמהן, ומזה נעשה פירוש ה"אור החיים", שנקרא בשם "הקדוש", תואר שבו נקראים חיבורים ספורים בלבד.

ומטעם זה3 כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר את זכרונותיו ושיחותיו בשפה קלה, כדי שגם הנשים והבנות ידעו מהי יהדות ומהי חסידות, וכיצד מביא הדבר אושר בחיים.

ב. ובנוגע לעניננו:

נמצא בידכן לא רק חינוך אמיתי ברוח היהדות עבורכן, אלא עליכן להוסיף בחינוך אמיתי ברוח היהדות ותוספת קדושה בכל עם ישראל, הן עבור דור זה והן עבור הדור הבא.

ג. השי"ת יתן לכן קיץ שמח ובריא, ותפעלו לטובת היהדות ע"פ הוראות התורה.

השי"ת יברך אתכן בכל המצטרך לכן, בלימוד ובקיום המצוות, והוריכן מורותיכן ומדריכותיכן יהיו מאושרים ושמחים עמכן, ובקרוב ממש תלכו – בתוככי כלל ישראל – לקראת משיח צדקנו.

178

היו בריאים, ושנפגש עוד פעם מתוך שמחה ובריאות, ותלכו ותשגשגו בעניני יהדות, והשי"ת יתן לכן כל מה שדרוש לבנות ישראל.

היו בריאים, ויהי' לכן הרבה הצלחה.

עתה אומר לחיים, ויה"ר שתזכו לחיים מאושרים ושמחים, ונפגש מתוך בריאות ושמחה.

היו בריאים!

ד. (כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לחדר האוכל, וביקש לטעום דבר-מה, ואח"כ דיבר בפני המדריכות:)

עתה אומר דברים אחדים להמדריכות, שימסרו זאת – בשפה קלה – לכל הילדות:

בנ"י נעשו לעם ע"י התורה שנתן להם הקב"ה. קבלת התורה היתה בכדי שגם בימי החול ובעניני חולין יתנהגו ע"פ הוראות התורה.

בכדי לדלג מחיי תורה ("תורה לעבן") לחיי עולם – יש בתורה ענין הקדושה (ארץ ישראל), תפלה (משכן) ולימוד (תורה), שזהו ה"ממוצע" בין תורה לחיי חולין.

ובכל ענינים אלו – תורה, משכן וארצנו הקדושה – יש לנשים חביבות גדולה מאשר לאנשים4:

בשעת מתן-תורה, דיבר משה רבינו תחילה לנשים ואח"כ דיבר לאנשים, כמ"ש5 "כה תאמר לבית יעקב (אלו הנשים, ואח"כ) ותגיד לבני ישראל" (האנשים).

וכמו"כ כאשר עמדו לבנות את המקום הראשון לתפלה – המשכן – והקב"ה אמר שרצונו שבנ"י יתנו כסף6 וזהב ונחושת וכו' עבור בניית המשכן, מספרת לנו התורה, שהנשים היו הראשונות ליתן נדבתם7 כדי שיוכלו לבנות את המשכן בהקדם.

וכמו"כ לאחרי קבלת התורה, ולאחרי בנין המשכן, בבוא הזמן שעמדו להכנס לארץ ישראל ששם ימשיכו קדושה גם בחיי חולין (באופן שונה מאורח-חייהם בהיותם במדבר, שכל צרכיהם ניתנו להם מן המוכן) – גם אז הראו הנשים חיבה יתירה לארצנו הקדושה8, על מנת להתנהג

179

שם ע"פ הוראות התורה, תורה שניתנה מהקב"ה בתור מורה-דרך כיצד להתנהג גם בעוה"ז.

וכיון שהתורה מספרת זאת לנו, הרי זו הוראה לבנות ישראל, שעליהם להראות חיבתן לקבל את הוראות התורה, תורת חיים, וע"י הוראות התורה עליהן לבנות מקומות של קדושה, דהיינו, בתי תפלה ובתי לימוד, וגם שחייהם הפרטיים יהיו בית קדוש, ואז יתן השי"ת את ברכתו בכל המצטרך. וכיון שדורשים זאת – נותנים כחות ואפשריות כדי למלא זאת, ומתוך בריאות.

ה. שמו של המחנה קיץ הוא – "אמונה". והרי ענין האמונה הוא היסוד על כל הענינים.

יתן השי"ת אמונה, ע"י האמונה תחיו בחיי היום-יומיים, לבנות בתים ע"פ תורה, ואח"כ להשפיע גם על ההורים, המשפחה, וידידים, שגם אצלם יהיו כל הענינים ע"פ אמונה.

ואז יתן השי"ת הצלחה בגשמיות וברוחניות.

ו. ישנו קונטרס9 שבו נדפסה הביוגרפיא של כ"ק מו"ח אדמו"ר (שעתה חוגגים אנו את יציאתו לחירות), ושם ישנו גם מכתב שלו10, שבו כותב, שאין לצאת י"ח בלימוד בלבד, אלא צריך להיות גם העיקר – מצוות מעשיות.

אתן זאת להנהלת המחנה, והם יחלקו זאת לכל אחת מהמדריכות והמדריכות הצעירות.

ובודאי ילמדו זאת מתוך שימת-לב, וימסרו את הדברים בשפה קלה גם להילדות, ויפיקו את ההוראות שנתן כ"ק מו"ח אדמו"ר לכל אחד שיקרא את המכתב, ונתן גם את ברכתו לכל אחד שיקרא את המכתב שיוכל למלא את ההוראות.

היו בריאים, לילה שמח וקיץ בריא.

**********


1) ראה "התמים" ח"ב ע' עח. אג"ק שלו ח"ג ע' תסט.

2) להעיר שט"ו תמוז הוא יום ההילולא שלו.

3) ראה אג"ק שם ריש ע' תע. וראה גם תו"מ חי"ח ע' 190 ואילך. וש"נ.

4) ראה בארוכה שיחת י"ב תמוז סל"ב ואילך (לעיל ע' 134 ואילך).

5) יתרו יט, ג (ובמכילתא ופרש"י).

6) תרומה כה, ג.

7) ראה רמב"ן ויקהל לה, כב.

8) ראה פרש"י פינחס כו, סד. כז, א.

9) SOME ASPECTS OF CHABAD CHASSIDISM (קה"ת, תשי"ז).

10) נדפס לאח"ז באג"ק שלו ח"ג ע' תקלב ואילך.