בס"ד. ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז

180

(הנחה בלתי מוגה)

וידבר הוי' אל משה לאמר גו' כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה1. ואיתא במד"ר במקומו2 זש"ה3 טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, זכור4 רחמיך ה' וחסדיך, אמר דוד, רבש"ע, אלולי חסדיך שקדמו לאדם הראשון, לא הי' לו עמידה, שנאמר5 כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ולא עשית לו כן, אלא כו' ריחמת עליו וגרשתו6 כדרך הרוצח בשגגה שגולה ממקומו לערי מקלט, לכך נאמר זכור רחמיך ה' וחסדיך וגו' (דסיומא דקרא הוא כי מעולם המה, היינו, שהרחמים והחסדים של הקב"ה הם מעולם, מיום בריאת אדה"ר). ומובן מדברי המדרש, שחטא אדה"ר בעה"ד הו"ע מכה נפש. וכיון שאדה"ר הי' מזיד, נתחייב מיתה. ואף שלא הי' כאן התראה ועדים, הרי חטא זה הי' קודם מ"ת, וקודם מ"ת לא הי' צריך התראה, דבני נח אזהרה שלהן זו היא מיתתן7. וכיון שדינו הי' בידי שמים, לכן אין צריך עדים, שהרי כלפי שמיא גליא8. ומ"מ, מצד ענין הרחמים והחסדים נידון בגירושין וגלות, כמו מכה נפש בשגגה. וצריך להבין מהו הענין שחטא עה"ד נמשל לרוצח נפש9.

ב) והענין הוא, דהנה איתא בספרי הקבלה10 שבחטא עה"ד נפלו כמה נשמות וניצוצים למטה בע' שרים דנוגה, ובמ"א11 איתא שבחטא עה"ד ירדו הט' ספירות דמלכות בקליפה, ועי"ז נעשה תערובות טוב ורע בעולם. דהנה, קודם החטא לא הי' תערובות רע כלל, שהרע


1) מסעי לה, ט-יא.

2) במדב"ר פכ"ג, יג.

3) תהלים כה, ח.

4) שם, ו.

5) בראשית ב, יז.

6) שם ג, כד.

7) ראה סנהדרין נז, ב (וראה שם, א). רש"י יבמות מז, ב.

8) ראה רש"י סנהדרין מ, סע"ב (ד"ה אלא רואה).

9) בכל הבא לקמן – ראה ד"ה זה תרס"ה (סה"מ תרס"ה ע' שכה ואילך). וראה גם ד"ה זה תרנ"א (סה"מ תרנ"א ע' קצז ואילך). ד"ה זה דש"פ מטו"מ תשי"ב (תו"מ ח"ו ע' 84 ואילך).

10) ספר הגלגולים פ"א ואילך.

11) עץ חיים שער לו (שער מיעוט הירח) פ"ב.