בס"ד. יום א' כ"ט תמוז, ער"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז.

202

– בעת ניחום אבלים אצל משפחת גאָרדאָן שיחיו*

בלתי מוגה

א. [הרי"ג שי' אמר שראה בספרו של הרה"צ ממונקאַטש שהי' מקפיד שלא ילך האבל אחר שבעת ימי האבילות בבגד שנראה בו הקריעה1. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

ישנו פס"ד בתורה ש"הלכה כדברי המיקל באבל"2, ובהתאם לכך נוהגים להקל בעניני אבילות3.

ועד כדי כך שגם בנוגע להנחת תפילין שאיתא בשו"ע4 ש"אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין" – מנהגנו שמניחים תפילין גם ביום הראשון (בלא ברכה)5.

– כשבקרתי אצל האדמו"ר מסאַטמאר לניחום אבלים6, אמרתי, שמנהגנו להניח תפילין גם ביום הראשון, ותמה על זה, כיון שמפורש בשו"ע להיפך.

ולהעיר, שגם במעבר יבק7 מובא שיש "שאינן מונעים עצמם מתפילין לא ביום א' של אבלות וכן בת"ב".

הנהגה זו – להקל בעניני אבלות – ראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר בשנת האבילות על הסתלקות אמו הרבנית הצדקנית8. והחידוש הוא שאף שהי' בן יחיד, וכל הענינים היו מוטלים עליו בלבד, מ"מ, היתה הנהגתו לקולא.

ויש להוסיף, שכיון שהקולא בעניני אבילות היא ע"פ פס"ד התורה, ה"ז קולא לא רק בנוגע להנהגת האבלים בעולם דלמטה, אלא הקולא היא גם בנוגע לנשמת הנפטר למעלה (להקל בדינו וכו').


*) אחר פטירת מרת זישא ע"ה, אשת הרה"ח הרה"ת וכו' ר' יוחנן גאָרדאָן, גבאי ביהמ"ד דליובאוויטש שבליובאוויטש. – נפטרה כ"ה תמוז תשי"ז.

1) דרכי חיים ושלום ריש הל' שמחות (אות תתקפא).

2) עירובין מו, סע"א. וש"נ.

3) ראה גם תו"מ חי"ג ע' 75. וש"נ.

4) או"ח סל"ח ס"ה.

5) כך נהג כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בעת הסתלקות אמו (ראה "רשימות" חוברת ה ע' 4).

6) ראה תו"מ ח"י ע' 144 ואילך.

7) מאמר שפת אמת ספל"ד (הובא בדרכי חסד ע' רלט).

8) ראה "רשימות" הנ"ל ע' 3 ואילך.