מכתב כללי

272

(תרגום חפשי)

ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשי"ז

ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

אשר בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו

שלום רב וברכה!

בעמדנו על סף השנה החדשה, בימים של חשבון-הנפש של היחיד בתור יחיד ובתור חלק מן הכלל, הנה ההתבוננות בעולם הקטן זה האדם יכולה להאיר רבות את מטרת האדם ותכליתו בעולם הגדול.

בגוף האדם ישנם משימות משותפות בהשתתפותם של כמה מהאברים, ומשימות מיוחדות לכל אבר בפני עצמו. בשביל תפקידו המיוחד של אבר מסויים, דרושה, מטבע הדברים, התאמצות מיוחדת, בה בשעה שהמשימות המשותפות נעשים בנקל יותר.

מה הי' קורה כאשר אבר מסויים מפסיק לפעול בתור יחיד, אלא מפנה את כל האנרגי' שלו עבור העבודה בשותפות עם אברים אחרים?

בהשקפה ראשונה נראה שיהי' בכך ריוח הן עבור אבר מיוחד זה – חסכון עמל מיוחד, והן להגוף – עי"ז שאבר זה יוכל להגביר חלקו בעבודה המשותפת ולא להיות נבדל משאר האברים.


ימי הסליחות: ראה תדא"ז ספכ"ג. ולהעיר מעטרת זקנים לשו"ע או"ח (הל' ר"ה ר"ס תקפא) שהם ימי ביקור עצמי (דוגמת קרבן) דר"ה (וכדי שיהי' לעולם יום קבוע – מקדימים ליום א', לבוש שם).

בימים של חשבון נפש: ראה ד"ה לך אמר לבי תרצ"ו ס"ה (סה"מ קונטרסים ח"ב ע' תעג, סע"א ואילך. סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך ובהנסמן שם הערה 21).

בעולם הקטן זה האדם . . בעולם הגדול: תנחומא פקודי ג. תקו"ז תס"ט (ק, ב. קא, א). וראה מורה נבוכים ח"א פע"ב. אדר"נ ספל"א. קה"ר פ"א, ד. ועוד.

נדפסה באגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חט"ו אגרת ה'תשעא. לקו"ש ח"ט ע' 419 ואילך. במהדורא זו ניתוספו איזה מ"מ וציונים ע"י המו"ל.