בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז

29

(הנחה בלתי מוגה)

ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים גו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל1. הנה פסוק זה נאמר קודם מ"ת, ומזה משמע שהוא הכנה למ"ת. וברש"י ע"פ אלה הדברים פירש, לא פחות ולא יותר, ומוכח מפירושו שדברים אלה הם ענינים עיקריים במ"ת. וכדאיתא במדרש2 שלש גדולות נתן להם הקב"ה בשכר שקבלו את התורה, ואלו הן, סגולה, ממלכת כהנים, וגוי קדוש, שנאמר והייתם לי סגולה מכל העמים גו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. והנה, כל הענינים שנותנים מלמעלה צריכים אתעדל"ת, ובפרט אחרי מ"ת, שההתחדשות דמ"ת היא שכל ההמשכות יהיו בפנימיות ע"י עבודה. ומובן שהעבודה צריכה להיות מעין הענין שנותנים מלמעלה. וזהו אומרו ועתה אם שמוע תשמעו בקולי, שהוא כנגד ענין הא', ושמרתם את בריתי הוא כנגד ענין הב', והייתם לי הוא כנגד ענין הג', כדאיתא במדרש3 ע"פ והייתם לי, שתהיו פנויין לי, מיוחדים לי (קנויים לי4), שתהיו עסוקים בדברי תורה ולא בדברים אחרים. והיינו, שג' עבודות אלו הם הכלים להשלש גדולות שנותנים מלמעלה. וצריך להבין ענינים אלו ושייכותם זה לזה.

ב) והענין בזה5, דהנה, בפירוש סגולה פירש"י אוצר חביב, כמו וסגלת מלכים6, כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם (ובמדרש7 אמרו וסגלת מלכים אלו דברי תורה, כמ"ש8 בי מלכים ימלוכו). ובמדרש9 ע"פ10 ולקחתם אגודת אזוב איתא, אני עושה אתכם אגודה לעצמי אע"פ שאתם שפלים כאזוב, שנאמר והייתם לי סגולה


1) יתרו יט, ה-ו.

2) במדב"ר פי"ד, יו"ד.

3) ראה מכילתא ומכילתא דרשב"י עה"פ.

4) ראה מכילתא דרשב"י שם.

5) בהבא לקמן – ראה ד"ה ועתה אם שמוע באוה"ת יתרו ע' תתד ואילך. סה"מ תר"ס ע' קיא. ע' קמ ואילך. ע' קנג ואילך.

6) קהלת ב, ח.

7) קה"ר פ"ב, ח.

8) משלי ח, ט.

9) שמו"ר פי"ז, ג.

10) בא יב, כב.