251

להתגבר על כל המניעות ועיכובים בעבודת ה' וללחום כנגד היצר – כיון שהחלק הטוב שבנפשו הוא הרוב, ולכן ביכלתו להתגבר על חלק הרע, שהוא המיעוט.

טוב30 הוא מציאות נצחי. כאשר יהודי מקיים מצוה הרי זה דבר שנשאר תמיד, כדאיתא בתניא31 "ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד". אבל רע אינו מציאות, ואינו אלא העלם והסתר, ואם האדם כבר קיבל על מה שעשה עונש הממרק, בגשמיות או ברוחניות, או שכבר עשה תשובה על זה – בודאי שהרע כבר נתבטל, ומכל-שכן בתשובה מאהבה, שזדונות נעשים כזכיות32.

ונמצא, שבענין הטוב, הרי כל המעשים טובים שעשה במשך כל ימי חייו מצטרפים זה לזה, משא"כ ברע, לא שייך צירוף, כי הרע הקודם נתבטל מכבר. וכיון שכן, הרי הטוב הוא הרוב, ובכחו להתגבר על הרע שהוא המיעוט.

זאת ועוד:

איתא בכתבי האריז"ל33 שרוב הנשמות שבדורותינו אלה אינם נשמות חדשות, אלא נשמות שכבר היו בעוה"ז, ובאו עוה"פ בגלגול. ולכן, גם הטוב שעשה בגלגולים הקודמים מצטרף לטוב שבגלגול זה, כיון שטוב הוא מציאות נצחי שקיים לעד. משא"כ הרע מהגלגול הקודם אינו יכול להצטרף, כיון שאינו מציאות, וכבר נתבטל, כנ"ל.

ובזה יובן בתוספת ביאור משנת"ל34 בענין "הרי אני כבן שבעים שנה", ששנותיו בגלגולו הקודם נצטרפו לשנותיו בגלגול זה, והיינו, שמצד הטוב שעשה במשך שני הגלגולים, הי' לו הכח של "בן שבעים שנה", ועי"ז זכה שתהי' הלכה כמותו – שתאמר יציאת מצרים גם בלילות.

ט. וזהו גם המענה לאלו שמתאוננים ונופלים ביאוש (והרי ידוע הפתגם35 ש"יאוש" הוא "שלא מדעת"36), כיון שמתבוננים במעמדם


30) קטע זה – נכלל בשיחה שהוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפסה בלקו"ש ח"א ע' 247.

31) פכ"ה.

32) יומא פו, ב.

33) ראה שער הגלגולים הקדמה טז. ספר הגלגולים פ"ד. רפ"ז. הובא בלקו"ת שה"ש נ, א. ובהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ח ע' 240 ואילך.

34) שיחת ליל ב' דחה"פ ס"ח (לעיל ע' 224).

35) ראה גם תו"מ חי"ג ריש ע' 71. וש"נ.

36) ב"מ כא, ב.