252

ומצבם, ולא מוצאים בעצמם שיהי' להם מספיק טוב כדי ללחום כנגד הרע.

ובכן: עליהם לדעת שיש להם מספיק טוב מצד הגלגולים הקודמים, אלא שבינתיים הרי זה בהעלם, ועליהם לגלות זאת.

הן אמת שהם אינם מרגישים את הטוב, אבל מה בכך ("וועמען אַרט עס") שהם אינם מרגישים זאת?! – העיקר הוא שכן היא המציאות, שכיון שהיו כבר בגלגול קודם, ובודאי קיימו מצוות כו', הרי טוב זה הוא נצחי לעולם ועד.

ומה שהם אינם מרגישים זאת – הרי העדר הידיעה (וההרגשה) אינו משנה את המציאות. וכפי שאמר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע37: וכי משום שהסוסים חושבים אודות "תבן", לא קיימת מציאותם של המלאכים?!...

י. וזהו<30> גם מענה לאלו השואלים38: איך יתכן שהדורות שלפנינו לא זכו לגילוי המשיח, ואילו עכשיו, כאשר אכשור דרא בתמי'39, נזכה לגילוי המשיח – הנה המענה על זה, שבדורנו זה ישנו גם הטוב של הדורות שלפנינו כנ"ל, ולכן דוקא עכשיו נזכה לביאת המשיח במהרה בימינו.

***

יא. איתא בתניא40 שבשביעי של פסח הו"ע לידת הנשמות, לאחרי העיבור במשך כל ז' חדשים מהזיווג של שמיני-עצרת.

ועפ"ז מבאר הצ"צ שייכות הענינים דשביעי של פסח ואחרון של פסח – שהרי אמרו רז"ל41 "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", ולכן הנה לאחרי לידת הנשמות בשביעי של פסח בא גילוי המשיח באחרון של פסח42.

יב. כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר פעם43 בשם הצ"צ ענין לידת הנשמות בשש"פ בעבודה – שכל ההחלטות הטובות שמחליטים במשך חודש תשרי, ובפרט בשמיני-עצרת שהוא זמן הקליטה, צריכים לבוא בפועל ממש בשביעי של פסח.


37) ראה לקמן סל"ב. וש"נ.

38) ראה גם תו"מ חי"ט ע' 128. וש"נ.

39) יבמות לט, ב ובפרש"י.

40) אגה"ק ס"כ (קל, סע"ב).

41) יבמות סב, סע"א. וש"נ.

42) ראה שיחת ליל אחש"פ תרח"ץ בתחלתה (סה"ש תרח"ץ ע' 275).

43) שיחת ליל שש"פ תרח"ץ בסופה (סה"ש שם ע' 273).