בס"ד. ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תש"כ

369

(הנחה בלתי מוגה)

זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל גו' עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה להוי'1. ואיתא ברע"מ2 מאן מחצית השקל כגון חצי ההין ודא ו' ממוצע בין שני ההי"ן אבנא למשקל בה דא י' עשרים גרה השקל דא יו"ד וכו'. ומבאר הרמ"ז2, שבזה בא ליישב שני קושיות, הא', שהקדים הפסוק מחצית השקל קודם שהודיע מהו השקל השלם, והול"ל זה יתנו עשר גרה. והב', מ"ש אח"כ מחצית השקל תרומה לה', שנראה מיותר. ולכן בא ללמדנו שיש שני בחינות של מחצית השקל, אחת, כוללת וסתמית מבלי נדע סך השקל, והוא ו' שֶׁחוֹצֶה ומתמצע בין שני ההי"ן (כמבואר ענינם בדרושי מחצית השקל3), והב', חצי העשרים גרה שהוא י'. ועל זה התחיל ואמר מאן מחצית השקל, כלומר, למי יכוין לקוראו בשם מחצית קודם הודעת כמות השקל וכו', ואח"כ פירש אבנא למשקל בה וכו', שזהו"ע עשרים גרה השקל, דהיינו, האבן ששוקלים בו שהוא י', ולנגדו שוקלים ו"ד (מילוי היו"ד), ועל זה אומר מחצית השקל תרומה לה', שמחצה מעשרים גרה יהי' תרומה לה'. ובכללות הו"ע ד' אותיות שם הוי', שהרי מחצית השקל הא' הוא ו', והוא החוֹצֶה בין הב' ההי"ן, ומחצית השקל הב' הוא י'. ומ"ש בהתחלת הכתוב זה יתנו, ה"ה גם קודם לד' האותיות דשם הוי'. ולאחרי ההקדמה דזה יתנו וענין ד' אותיות שם הוי', הנה במחצית השקל הב' אומר תרומה להוי'.

ב) ולהבין זה צריך להקדים תחלה ענין ד' אותיות שם הוי'. דהנה, ישנם ז' שמות שאינם נמחקים4, ובפרטיות יותר ישנם עשר שמות5, אך שם הוי' הוא שם המפורש6, שם העצם7 ושם המיוחד8. וכשם


1) תשא ל, יג.

2) ר"פ תשא.

3) ראה מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ז"ל ס"ע לב ואילך. ביאוה"ז לאדמו"ר האמצעי ולהצ"צ ר"פ תשא.

4) שבועות לה, סע"א. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ו ה"ב.

5) פרדס שער כ (שער השמות) פ"א ואילך.

6) סוטה לח, א. סנהדרין ס, א. רמב"ם הל' יסוה"ת שם.

7) כסף משנה הל' ע"ז פ"ב ה"ז. פרדס שער יט (שער שם בן ד) פ"א ואילך. מורה נבוכים ח"א פס"א ואילך. עיקרים מאמר ב פרק כח.

8) סוטה וסנהדרין שם. וראה בארוכה פרדס שם.