בס"ד. שיחת* יום ה' פ' פינחס, כ"ב תמוז, ה'תשי"א.

224

– להתלמידים הנוסעים בשליחות המל"ח, בחדרו הק' –

בודאי ידוע לכם שזה כמה שנים שהנהיג כ"ק מו"ח אדמו"ר1 שהתלמידים יסעו למשך שבועות אחדים לערי השדה (וגם בעיר ניו-יאָרק עצמה) על מנת לעסוק בהפצת היהדות, ולפעול חיזוק בקיום התומ"צ.

– במקום לנצל זמן זה לצורך תיקון והבראת הגוף, כנהוג אצל אחרים, ינצלוהו התלמידים בשביל להתעסק בתיקון והבראת נשמותיהם של בנ"י, ילדים ומבוגרים, ועי"ז יתוסף אצלם גופא בתיקון והבראת נשמתם וגופם, שיהיו בריאים ברוחניות ובגשמיות.

*

כיון שנסיעה זו היא בשליחותו של הרבי, יש בה כו"כ מעלות, ונתעכב עתה על שני דברים הנוגעים לפועל2:

א) כיון שזוהי שליחותו של הרבי – בודאי יצליחו בזה, רק שלא יקלקלו בעצמם ("מען זאָל נאָר אַליין ניט קאַליע מאַכן"). – כשנוסעים בשליחותו של הרבי, בכח המשלח, ה"ז כמו שהרבי נוסע ("דער רבי פאָרט"), ובמילא, לא שייך שיהיו מניעות ועיכובים בדבר. התלמידים צריכים רק להיות כלי מוכשר, וככל שתגדל הכשרת הכלי, תתמלא השליחות במהירות ובהצלחה גדולה יותר.

ב) כיון שזוהי שליחותו של הרבי – צריך לידע גודל האחריות שנושאים על עצמם. אותם יהודים שהנכם נוסעים אליהם, יסתכלו עליכם בתור שלוחים של הרבי, בתור דוגמא-חי' של חסידים, ובמילא, צריכים אתם לתקן את עצמכם ("אויס-ריכטן זיך"), כדי להֵרָאות באופן המתאים לכך.

– ר' שמואל מונקעס3 הלך פעם עם קבוצה של חסידים, בחזרתם מהתוועדות, דרך חצירו של רבינו הזקן, וקפץ ר' שמואל מונקעס על

225

הגדר ונתלה על שער החצר. שאלוהו חבריו החסידים – שהורגלו לתעלוליו – מה פשר התעלול החדש ("וואָס איז דאָס פאַר אַ נייער שפּיצל")? השיב להם ר' שמואל מונקעס: בנוהג שבעולם, שעל יד סנדלר תלוי' נעל, על יד זגג תלוי' פיסת זכוכית. וכיו"ב. וכמו כן מן הראוי שעל יד חצירו של הרבי יהי' תלוי חסיד... כדי שידעו שכאן נמצאת חצירו של הרבי.

ועד"ז בעניננו: כל מי שרואה אתכם יחשוב שכך נראה חסיד ליובאוויטש, חב"ד'ניק, תמים, בחור-ישיבה ירא-שמים (וכיו"ב בשאר התוארים שיתארו אתכם), וישאר אצלו הרושם שכך צריכים להתנהג חסידים, תמימים, מקושרים, אלה שנוסעים בשליחותו של הרבי לעסוק בהפצת היהדות וחיזוק התומ"צ. ובמילא, צריכים לידע שנושאים אחריות גדולה4.

אמנם, כיון שהרבי הוא זה שהנהיג הדבר, והוא זה ששולח אתכם בשליחות זו – בכחו וביכלתו של כל אחד מכם למלא שליחות זו, שלא זו בלבד שלא יהי' היפך הכבוד ח"ו, אלא אדרבה, שיתקבלו ידיעות ע"ד גודל ההתפעלות ("גוואַלדיקע התפעלות") ממהותם של תלמידי ליובאוויטש ("וואָס אַ ליובאוויטשער בחור איז")!

*

הנני מברך אתכם שיקויימו הברכות שהרבי ברך אתכם בכלל, ובפרט בנוגע למילוי השליחות.

סעו לשלום ותחזרו לשלום ("פאָרט געזונטערהייט און קומט צוריק געזונטערהייט"), ותהי' נסיעתכם בהצלחה בגשמיות וברוחניות, הן בנוגע לגשמיות ורוחניות של היהודים שאליהם נוסעים אתם, והן בנוגע לגשמיות ורוחניות שלכם, שהרי, כוונתו של הרבי היא לא רק לטובתם של היהודים שנוסעים אליהם, אלא גם לטובתם של הנוסעים עצמם, כדרשת חז"ל5 על הפסוק6 "מאיר עיני שניהם ה'".

שיהי' לכם קיץ בריא, ולאח"ז חורף בריא, וכן הלאה, נצח סלה ועד7.

סעו לשלום, ובכל מקום שתבואו תמסרו דרישת שלום לבבית ("אַ הערצליכן גרוס") לאחינו בנ"י, ותמסרו להם, שאף שעומדים בשלשת

226

השבועות, ומתקרבים לחודש אלול, חודש התשובה8, ולאחריו ה"ימים נוראים", מ"מ, לא יבהלו ("זאָל מען זיך ניט שרעקן"), כי אם, "עבדו את ה' בשמחה"9, "גילו ברעדה"10.

וכן תמסרו להם, שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר11 שעכשיו נמצאים כבר בזמן ש"הנה זה עומד אחר כתלנו"12, "הנה זה בא"13 ("אָט איז ער")... וצריכים להתכונן לכך ע"י אהבת ה', אהבת התורה, ואהבת ישראל14. – כשתאמרו את הדברים בניחותא, אבל, בתוקף פנימי, בודאי יתקבלו הדברים אצל השומעים, ועי"ז יתוסף אצלם חיזוק בתומ"צ בכלל, ובאהבת ישראל בפרט.

סעו לשלום.

**********


*) הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בהוספות ללקו"ש חי"ח ע' 500 ואילך. וראה אג"ק ח"ד ס"ע תא ואילך. ע' תז. ע' תי.

1) ראה סה"מ תש"י ס"ע 191 ואילך ובהערה 19 שם.

2) ראה גם תו"מ ח"א ע' 138.

3) ראה לקו"ד ח"ד תשסא, סע"א ואילך.

4) ראה רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ה.

5) תמורה טז, א. וראה הקדמת התניא בסופה.

6) משלי כט, יג.

7) ראה עירובין נד, א.

8) ראה טור או"ח ר"ס תקפא.

9) תהלים ק, ב. וראה רמב"ם סוף הל' לולב.

10) תהלים ב, יא. וראה לקו"ת נצבים רד"ה שוש אשיש (מז, רע"א).

11) ראה סה"ש תרצ"ט ע' 316.

12) שה"ש ב, ט.

13) שם, ח. וראה שהש"ר עה"פ (פ"ב, ח (ב)).

14) ראה גם תו"מ ח"ב ע' 210 ובהנסמן שם הערה 36.