בס"ד. ר"ד מש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשי"א.

300

– לאחר תפלת מנחה –

בלתי מוגה

(כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה לר' זלמן שי' דוכמאַן, וסיפר:)

חתונתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה ביום י"ג אלול (תרנ"ז), וחתונתו של אביו, כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היתה ביום י"א אלול (תרל"ה).

מיד לאחרי החתונה, ביום הראשון של שבעת ימי המשתה, נקרא כ"ק מו"ח אדמו"ר להתייצב לצבא1, וטרם לכתו, צבע והשחיר את פניו כדי שיראה מבוגר בשנים ויפטרוהו, וחזר להתוועדות דהשבע ברכות עם פנים מושחרות...

ישנו גם סיפור אודות שחרורו של אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מעבודת הצבא2:

כאשר קראוהו לצבא, נסע אביו אדמו"ר מהר"ש אל הגובערנאַטאָר (מושל המחוז) לדרוש שיפטרוהו מעבודת הצבא, וכשסירב, הודיעו אדמו"ר מהר"ש חד-משמעית אשר בנו לא יעבוד בצבא, באמרו אליו: "איך וועל סיי-ווי אויספירן"... אלא שהברירה בידך לחסוך לי את הנסיעה למוסקבא (לבטל הגזירה), ואם לא תמלא דרישתי ואצטרך לנסוע למוסקבא, תשלם מחיר יקר בעד זה.

כאשר הגובערנאַטאָר לא נענה לבקשתו, וברצותו להראות "קונץ" חזר ושלח לקרותו לצבא – נסע אדמו"ר מהר"ש למוסקבא ופעל שם שיפטרוהו מעבודת הצבא.

בפרק זמן זה נחלה הגובערנאַטאָר, "צונויפגעדרייט ווי אַ בייגל", וכעבור איזה זמן מת מתוך יסורים גדולים.

**********


1) סיפור זה שייך, כנראה, למ"ש בפרשת השבוע (כד, ה) "כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא גו'" (המו"ל).

2) ראה "רשימות" חוברת ח (יומן ג) ע' 9 ואילך.