בס"ד. ר"ד יום א' פ' יתרו, י"ב שבט ה'תשכ"א

94

.

– להתלמידים דמאָנטרעאַל, דיטראָיט וטאָראָנטאָ שיחיו, בחדרו הק' –

בלתי מוגה

א. יום זה הוא היום הראשון בשבוע שבו קורין פרשת יתרו, שבה מסופר שיתרו בא והתגייר, בקבלו על עצמו ללמוד תורה ולקיים מצוות.

ומפרש רש"י על הפסוק1 "וישמע יתרו" – דהיינו שהסיבה לכך שיתרו בא אל בנ"י וקיבל על עצמו לימוד התורה וקיום המצוות, היא, בגלל שהגיעה אליו השמועה אודות מאורעות שאירעו עם בנ"י – "מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק"2:

קריעת ים סוף:

כאשר בנ"י היו אובדי עצות – מאחוריהם רדפו המצריים, ומלפניהם הי' ים סוף – עשה הקב"ה נס שנבקע הים, ונעשה בו דרך שבה עברו בנ"י בתוך הים ביבשה.

אמנם, מאורע זה לא הספיק עדיין עבור יתרו, עד ששמע אודות מאורע נוסף – מלחמת עמלק:

כאשר בנ"י יצאו זה עתה ממצרים, עוד לפני שחזרו לעצמם ("געקומען צו זיך"), ועוד לפני שהספיקו להעמיד צבא ולערוך מלחמה – הנה לפתע התנפל עליהם עמלק, שהי' עם חזק, שהי' לו צבא גדול, שהורגל וידע לערוך מלחמה (כמסופר בספר הישר3 ובכמה מדרשים4), ואעפ"כ ניצחו בנ"י את עמלק (כמסופר בפרשת בשלח5 שלפני פרשת יתרו).

ב. תורה – אינה ספר של סיפורי מעשיות, אלא ענין סיפורי התורה הוא – כדי שנתבונן בהם ונלמד מהם כיצד להתנהג בחיי היום-יום6.

כל יהודי מקבל על עצמו בכל יום מחדש ללמוד תורה ולקיים את המצוות הכתובות בה, שלכן תיקנו בברכות השחר לומר ברכת התורה

95

בנוסח "נותן התורה", לשון הוה7, היינו, שבכל בוקר ישנו מחדש הציווי ללמוד תורה ולקיים את המצוות הכתובות בה.

ובענין זה יכול לחשוב יהודי – גדול או קטן או בינוני – שאם יקבל על עצמו ללמוד תורה ולקיים מצוות, עלול להתקל בשני קשיים:

א) מצד טבעו – שהרי מצד הטבע קשה לחלק בין שבת לימות החול, שבשבת יש דברים שאסור לעשותם, ואילו בשאר ימות השבוע מותר לעשותם, בה בשעה שמצד הסביבה לא קיים חילוק בין שבת לשאר ימות השבוע.

ב) מצד האנשים שמסביבו, שיתנפלו עליו במלחמה רוחנית, ויטענו: למה צריך אתה להיות שונה מאתנו, הגויים, שאין אנו מניחים תפילין, ולא אוכלים כשר, ולא הולכים בדרך התורה ומצוות, ואעפ"כ עולים אנו במספר יותר מבנ"י שהם המיעוט, כמ"ש8 "כי אתם המעט מכל העמים", מיעוט לגבי האומות שמסביב.

וזוהי ההוראה שבסיפור התורה – שכאשר באים לקבל הענין דלימוד התורה וקיום המצוות, אין להתיירא מפני מניעות ועיכובים שמצד הטבע העומדים בדרך, כיון שהקב"ה "קורע" את כל המניעות והעיכובים שמצד הטבע, כמו בקרי"ס שבנ"י עברו בתוך הים ביבשה, ולא עוד אלא שבנ"י אמרו שירה מצד גודל השמחה בהנהגתו של הקב"ה;

וכמו"כ אין להתיירא מפני מלחמות, מלחמות רוחניות של ויכוחים ודיונים, כי, כשם שבמלחמת עמלק נתן הקב"ה כח לבנ"י לנצח, כמו"כ בכל דור נותן הקב"ה כח לכל יהודי לנצח את כל המלחמות, הוויכוחים והדיונים שמסביבו.

ג. זוהי גם ההוראה עבור תלמידים שלומדים בישיבה, שצריכים לספוג לתוכם ידיעות התורה, ולאסוף כח, שלא להתפעל מפני ה"עולם קטן הוא הגוף"9, וגם לא מפני המניעות והעיכובים של "עמלק", שבאים ולועגים ממנו;

עליכם לדעת שהקב"ה הולך עם כל אחד מכם ועם כל בנ"י, ובמילא, אם ישנו "ים", הרי הוא נבקע, ואם ישנו "עם" או קבוצה שרוצים לנהל מלחמה, נותן הקב"ה כח לנצח אותם, ולא רק באופן שנעשה דרך מעבר, אלא יתירה מזה, שהולכים מתוך שמחה ואומרים שירה.

96

ד. וכשם שבימים ההם הלכו בנ"י להר סיני וקיבלו התורה, ואח"כ נכנסו לארץ ישראל, והעמידו מלוכה חדשה – כך גם עכשיו:

כאשר אתם, ושאר הילדים, וכן גם ההורים, ילכו בדרך התורה והמצוות, מבלי להתיירא מפני עמלק – אזי יבוא משיח צדקנו, ויוליכנו לארץ ישראל, ותתחדש המלוכה, ונהי' מאושרים בגשמיות וברוחניות.

סעו לשלום, ותמסרו פרישת שלום לחבריכם, ולהתראות מתוך בריאות ושמחה, ויתן השי"ת שנלך לארצנו הקדושה.

**********


1) ר"פ יתרו.

2) ראה גם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט ס"ג (לעיל ע' 24 ואילך).

3) פ' בשלח.

4) ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. וראה גם תו"ש עה"פ בשלח יז, יא (אות פ). וש"נ.

5) יז, יג.

6) ראה גם לעיל ס"ע 52. וש"נ.

7) ראה של"ה כה, א. לקו"ת תזריע כג, א. ובכ"מ.

8) ואתחנן ז, ז.

9) ראה תנחומא פקודי ג. ועוד.