בס"ד. שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול ה'תשי"ג.

184

בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה להבין מה שאומרים בר"ה זה היום תחלת מעשיך.

***

ב. אע"פ1 שמבואר בחסידות (כמדובר לעיל בהמאמר) ש"זה היום תחלת מעשיך" קאי על ראש השנה, ולא על כ"ה באלול, מ"מ, יש גם בכ"ה באלול איזה ענין של "תחלת מעשיך".

והענין בזה:

מבואר2 בענין "והימים האלה נזכרים ונעשים"3, שבכל שנה ושנה חוזרים ומתעוררים אותם הענינים שהיו ביום זה בפעם הראשונה, וכידוע הראי' על זה מנגלה דתורה ש"בודקין את היין כו' ובהוצאת סמדר"4 – ולכן, בכל שנה בחג הפסח מאיר הענין דיצי"מ, ובחג השבועות מאיר הענין דמתן-תורה, וכיו"ב בשאר הענינים5.

ומזה מובן גם בנוגע לכ"ה באלול שבו נברא העולם6 – שבכל שנה ושנה חוזר ומתעורר ביום זה כללות ענין ההתהוות, "תחלת מעשיך".

ואף שראש השנה נקרא "תחלת מעשיך", להיותו יום ברוא אדה"ר שהוא עיקר הבריאה, מ"מ, בהכרח לומר שגם בכ"ה באלול ישנו הענין ד"תחלת מעשיך".

וזהו מ"ש הר"ן7 "הא דאמרינן . . זה היום תחלת מעשיך . . על יצירת אדם קאמרינן", "שבו נגמר העולם", "אבל בכ"ה באלול תחלת בריאת העולם הוא". ומסיים: "ולכך נהגו בברצלונה וגלילותי' להשכים באשמורות הבוקר בכ"ה באלול".


1) תוכן שיחה זו – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בקיצור בהוספות ללקו"ש ח"ד ע' 4-1353.

2) ראה ס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט (ע"פ מש"כ הרמ"ז בס' תיקון שובבים). שו"ת הר"י אירגס (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה.

3) אסתר ט, כח.

4) משנה ספ"ג דגיטין.

5) ראה סה"מ תש"ד ס"ע 13. ועוד.

6) ויק"ר רפכ"ט. ועוד.

7) ר"ה טז, א.