נג הסינט בפטרבורג לחאוואנסקי אישור החלטת בית המשפט לזכות את רבינו 28 בנובמבר 1827 [כ"א כסלו תקפ"ח]

ההחלטה הזאת היא רק בקשר לזיכוי של רבינו. הדיון בהמלצותיו של המושל חאוואנסקי להגביל את זכויות הרבנים ברוסיה נמשכה עוד כמה שנים, וההחלטה - לקמן מסמך נו.

החלטה זאת של הסינט כוללת גם סקירה כללית מתוצאות החקירות ודרישות שנעשו בתחלת קיץ תקפ"ז, בעיירות באבינאוויטש, מוהילוב, קאפוסט ארשא ושקלאוו; שלא נתפרשו עד כאן, רק נזכרו לעיל במסמכים לא-מא.

העתק מהעתק
742
נתקבל 12 בדצמבר 1827

צו רוממות מלכותו המלך המושל על כל רוסיה

מהסינט המושל אל ממשל פלך מוהילוב

לפי הצו של רוממות מלכותו עיין הסינט המושל בתיק הפלילי שהוצג לפניו על ידי הגנרל גוברנטור הנסיך חאוואנסקי, ב25- במאי שנה זאת, ובעירעורו על החלטת המחלקה הראשונה של בית המשפט העליון במוהילוב אודות אוסף כספים כאילו בלתי חוקי שנעשה בידי הרב היהודי בליובאוויטש בערקע שניאור מבני סיעתו, והחליט:

מתיק זה נראה:

א) בחודש יוני 1825 הלשין היהודי קיסין הגר בעיר וויטעבסק לפני הגנרל גוברנטור הנסיך חאוואנסקי, כאילו הרב של הכת החסידית בערקע שניאור אוסף מהציבור סכום גדול של כסף ובזה הוא לוחץ על היהודים מחזיקי הדת הישנה.

ב) בעריכת חקירה בנושא הזה העיד היהודי בערקע שניאור, אשר בשנת 1813, כשהיה בעיר קרעמענטשוג, הוא הוזמן על ידי יהודי רוסיה הלבנה, להיות הרב של הכת החסידית במקום אביו המנוח, ששימש בזה במשך 30 שנה, והבטיחו כי הם ישלימו את ההפסדים ברכושו שנגרמו בעקבות השמדת נכסיו בידי האויב, שהגיע לסכום של 30 אלף רובל, ומקבלים על עצמם לפרנס אותו יחד עם כל משפחתו, ואחרי שהגיע לשם קיבל מעמד זה. והעיד שהוא אינו דומה לרבנים שנבחרו על פי חוק הנעלה אודות יהודים, כי הוא עוסק בהטפת מוסר, ועליו לא הוקצב ע"י הקהל שום שכר, ואף אינו גובה שום מסים, אלא מסתפק בתרומות הניתנות בנדיבות לב של היהודים.

ג) קהל יהודי באבינאוויטש העיד אשר התואר חסידים ישנו אצל היהודים מזמן רב, ושהם שוים לשאר היהודים בדינים ומנהגים בלי שום הבדל, חוץ מכמה מלים בנוסח התפלה, ואשר הותר להם לפי חוק הנעלה אודות היהודים לבנות בתי כנסת מיוחדת ולבחור רבנים משלהם, ואשר עבורם לא נעשה תשלום מסים מיוחד ומוחזקים רק ע"י תרומות הניתנות בנדיבות לב, לפי רצונו של כל אחד. היהודים מחשיבים את החזקת הרבנים האלו להצלה.

ד) 5 קהלות העידו אשר הרב בערקע שניאור לא קיבל מהם אף פעם שום תשלום.

ה) 160 אנשים יהודים שנחקרו תחת שבועה טענו אשר בשנת 1813 הוזמן היהודי בערקע שניאור מקרעמענטשוג על ידי יהודי רוסיה הלבנה לכהן כרב במקום אביו, עם הבעת נכונותם להשלים את ההפסדים ברכושו שנגרמו בעקבות השמדת נכסיו בידי האויב, שהגיע לסכום של 30 אלף רובל, ומקבלים על עצמם לפרנס אותו יחד עם כל משפחתו על חשבונם, ושכל התרומות נעשו ונעשים עבור הרב שניאור בנדיבות ובלי הכרח ממישהו, ואף אחד אינו מחשיב את התרומות האלו לעלבון.

בית משפט השלום בבאבינאוויטש ובית המשפט העליון במוהילוב עיינו בתיק הזה, ואחרי שלא מצאו את היהודי שניאור אשם בזה החליטו לפטור אותו מכל אשמה.

הסינט המושל עיין בכל פרטי התיק הזה ואחרי שלא מצא שום סמכות חוקית למלשינות שנעשתה בידי היהודי קיסין, סובר אשר:

א) היהודי שניאור לא נמצא אשם בשום פשע פלילי ויש לזכות אותו מהאשמות שבתיק הזה.

ב) הצעות הגנרל גוברנטור הנסיך חאוואנסקי שהביע בדו"ח שלו, שצורף לתיק שנמסר לסינט, בקשר לרבנים יהודים, יש למסור לעיון למחלקה הראשונה של הסינט המושל.

סיכום:

דו"ח הנ"ל להעביר לאותה מחלקה ראשונה, המקור עם ההעתק.

להורות בצו אל ממשל פלך מוהילוב על ביצוע הסעיף הראשון, ויחד עם זאת להעביר אליהם גם את התיק המקורי המצורף בזה, כדי למסרו למקום השייך.

28 בנובמבר 1827

במקור חתום:

מאלטשאנאוו, מזכיר ראשי

איוואן ראגאוו, מזכיר

ראמאנאווסקי, סופר

העידו על אמיתות ההעתק:

פאסוטשענקא, סופר ראשי

יוסיף שעלוטא, סופר

מתאים עם  ההעתק:

פיוטר בוליטש, מזכיר

השווה עם העתק:

ראיעוו, סופר

דמיטרובסקי, בתפקיד מזכיר

כשהתקבל קרא את ההעתק עוזר המזכיר […]