נה מזכירות חאוואנסקי החלטת הסינט. הוצאות המשפט 17 במרץ 1828 ואילך [י"ד ניסן תקפ"ח]

תוכן הענין שבמסמכים אלו הוא, אשר בעת עריכת החקירות בחודש מ"ח תקפ"ו, נשלח אדיוטנט עם שוטר לסטאראשעלע, להביא את הרה"ק ר' אהרן מסטאראשעלע לוויטבסק לחקירות.

הוצאות הנסיעות באו אז מקופת האוצר, על מנת שיוחזרו לה ע"י אלו שימצאו אשמים במשפט.

הדבר נמשך עד לחורף תקפ"ח, כאשר רבינו זוכה סופית, ולא נמצא שום אשם במשפט, ונשאלה אם כן השאלה, מהיכן יוחזרו דמי ההוצאות הנ"ל לקופה.

אחרי סקירת כל השתשלשות התיק והמשפט, באים להחלטה, אשר ההוצאות האלו ירשמו בקופה כהוצאות על חשבון האוצר בלי החזרה.

בקשר לתיק שנידון במחלקה השלישית של משרד הוד מעלתו אדון גנרל גוברנטור, אודות אוסף כספים ע"י רבנים מהעם היהודי לתועלת שלהם, הוצאו כספים מהאוצר, עבור הנסיעות של אדיוטנט לשעבר וולאסענקא, הנשלח מהוד מעלתו, 119 רובל 52 קופיקות.

בהתאם להוראת גזברות המדינה, מבקשת עתה לשכת האוצר בוויטעבסק,  אשר הוד מעלתו יתן פקודה אודות גביית כספים הנזכרים מהאשמים.

התיק אודות נושא זה הוצג להוד מעלתו, אחרי עיון והחלטה בו במחלקה ראשונה של בית המשפט העליון. תיקים מסוג זה נערכים במחלקה הראשונה של המשרד. המחלקה השלישית מבקשת לברר מי נמצא אשם לפי ההחלטה וממי צריך לגבות את הכספים שהשתמש בהם האדיוטנט לנסיעות  119 רובל 52 קופיקות.

וויטעבסק, 17 במרץ 1828.

יועץ החצר […]

*

בהתאם לדרישה הזאת של המחלקה הראשונה, מצורף בזה העתק צו של הסינט המושל אל ממשל פלך מוהילוב מ28- בנובמבר 1827 מס' 2397 שכולל בתוכו את החלטת הסינט המושל בתיק אודות אוסף הכספים שע"י הרב היהודי בערקע שניאור מבני סיעתו. גם מצורף דו"ח של הוד מעלתו שבתיק הזה אל הסינט המושל. מודיעים בזה אשר חוץ מזה לא הוצגו מסמכים אחרים אודות אוסף כספים בידי רבנים מהעם היהודי לתועלת שלהם.

20 במרץ 1828

דמיטרובסקי, בתפקיד מזכיר

*

מענה למס' 2142 ו8084-

שלחן ראשון של המחלקה השלישית של משרד הגנרל גוברנטור וויטעבסק מוהילוב סמאלענסק וקאלוגא

ספטמבר 1828

אודות תשלומי הנסיעות שניתנו ע"י לשכת האוצר וויטעבסק לאדיוטנט וולאסענקא בתיק אודות הרב שניאור

לשכת האוצר בוויטעבסק במכתבם להוד מעלתו מה3- למרץ ו21- באוגוסט שנה זו מבארים, אשר לפי הוראת גזברות המדינה מה5- באפריל 1826 אודות גביה מהאשמים, 119 רובל 52 קופיקות שניתנו מהקופהה לנסיעות אל האדיוטנט לשעבר של הוד מעלתו לייב-גווארדיא קאפיטאן וולאסענקא, שנשלח עם שוטר לרב יהודי לעיירה סטאראשעלע, אודות תיק אוסף הכספים שע"י רבנים מהעם היהודי לתועלת שלהם, ב25- במאי 1826 הגישה הלשכה בקשה אל הוד מעלתו, להורות ממי צריך לגבות את אותם כספים, אבל עדיין לא התקבלה הוראה זו, ולכן הלשכה מבקשת להודיע ממי בדיוק צריך לגבות את הכספים.

סקירה:

התיק אודות אוסף כספים ע"י הרב שניאור מהעם היהודי, הי' בביצוע במחלקה השלישית, אבל בה לא נמצאה הוראה לא אודות שליחות אדיוטנט וולאסענקא בקשר לתיק הזה ולא אודות החזרת הוצאותיו עבור הנסיעות.

לאחר עיון בתיק הכללי, אודות הפקודות לתשלומי נסיעות, שנערך במחלקה השניה, נמצאה בו גם ההצעה של הוד מעלתו אודות תשלום הוצאות לוולאסענקא וגם הדו"ח של הלשכה אודות הביצוע שלה וגם הבקשה הנזכרת אודות גביית הוצאות הנסיעות מהאשמים:

בהצעה של הוד מעלתו שניתנה ללשכה ב19- באוקטובר 1825 נאמר, שהאדיוטנט של הוד מעלתו ליב-גווארדיא קאפיטאן וולאסענקא נשלח בעניני שירות, עם שוטר של פלך מוהילוב פאוויעד קאפוסט לעיירה סטאראשעלע105, והוציא מכיסו הוצאות על הנסיעה לשם וחזרה לוויטעבסק בששה סוסים, ולכן הציע ללשכת האוצר לקחת את הכספים הנזכרים מהאוצר ולשלם לוולאסענקא לפי חשבון הוויארסטים והסוסים, בלי החזרתם.

ב24- באוקטובר של אותה שנה הודיעה הלשכה שסכום הכסף שמגיע לוולאסענקא עבור הנסיעה הלוך ושוב הוא 119 רובל ו52- קופיקות, אשר ניתנו לו בחתימתו.

על פי בקשת הלשכה ב25- במאי 1826, ניתנה הוראה ע"י המחלקה של גזברות המדינית ב5- באפריל, שהלשכה תוכל לגבות את כל הכספים שהוצאו עבור הנסיעות של הקאפיטאן וולאסענקא, שנשלח יחד עם שוטר לעיירה סטאראשעלע לרב היהודי, מאלו שימצאו אשמים במשפט. ועד אשר יוחזרו הכספים לקופה לרשום אותם כגירעון שיש להשלימו.

אחרי שהלשכה הציגה כל זאת להוד מעלתו היא ביקשה לתת פקודה לגזברות של המחוז אודות גביית 119 רובל ו52- קופיקות שניתנו עבור הנסיעות מהאשמים. אמנם פקודה כזאת לא ניתנה, כמובן:

א) בגלל שניתנה הצעה ללשכה לתת לוולאסענקא את הוצאות הנסיעות בלי החזרה.

ב) בגלל שהתיק אודות אוסף הכספים הי' אז בעיון בבית המשפט הראוי ועדיין לא נגמר, כי ההחלטה בבית משפט השלום בבאבינאוויטש ניתנה ב20- ביולי 1826, ובמחלקה הראשונה של בית המשפט העליון במוהילוב ב29- בנובמבר של אותה שנה, והוצגה להוד מעלתו ב12- בפברואר 1827, ולסינט המושל ב15- במאי 1827, ובו הוחלט ב28- בנובמבר של אותה שנה.

מעריכת התיק עצמו ומהחלטתו נראה:

תיק זה התחיל לפי מכתב בקשה שניתן להוד מעלתו ביולי 1825 מהיהודי שמחה קיסין הגר בוויטעבסק. במכתב זה מתלונן על הכת היהודית המתחזקת בין היהודים ונקראת קארלינים או חסידים, והיא לוחצת באופנים שונים על היהודים האמיתיים מחזיקי הדת הישנה.

בין השאר הוכיח אשר הרב של הכת הזאת, בערקע שניאור, אוסף סכומים גדולים אצל הנמשכים אחריו בשביל תועלת שלו ורצונותיו  ע"י שד"רים מיוחדים שלו.

כראיה לזה הציג קיסין מסמך חלוקה מקורי בשפה היהודית, שנכתב ביד שניאור ושני מכתבים שכתב אל קיסין.

החקירה בנושא הזה נערכה בידי הפקידים שאצל הוד מעלתו פולקובניק לוגינוב ויועץ החצר מארקוב.

אחרי עיון בחקירה הזאת ואחרי שבית משפט השלום בבאבינאוויטש ומחלקה הראשונה של בית המשפט העליון במוהילוב הסכימו בהחלטתם, אשר שניאור קיבל את התרומות מאנשים שנתנו זאת בנדיבות לבם ולא על פי הכרח, והרי תרומה בנדיבות לא יכולה להיות אסורה, ולכן החליטו לפטור את שניאור מכל האשמות.

הוד מעלתו חשב אשר החלטה זאת אינה צודקת ואשר מעשיו של שניאור נוגדים את החוק, ולכן הציג את התיק הזה עם חוות דעתו אל סינט המושל, וצירף לזה כמה הצעות השייכת למניעת פעולות כאלו מהרבנים בעתיד.

הסינט המושל הודיע בצו מ28- בנובמבר 1827 לממשל פלך מוהילוב, אשר אחרי העיון בכל הפרטים של התיק הזה לא מצאו שום סמכות חוקי למלשינות שנעשתה ע"י היהודי קיסין, וקבעו אשר:

א) היהודי שניאור אינו אשם בשום פשע פלילי, ויש לפטור אותו מכל התיק הזה.

ב) הצעות הוד מעלתו בנוגע לרבנים יהודים, אשר דן אודותם בדו"ח שלו שצורף לתיק שהוצג לסינט, נמסר לפי תוכן הנושא שדן בו, לעיון במחלקה הראשונה של הסינט המושל.

חוקים:

בצו של סינט המושל מ29- בנובמר 1824 נאמר:

א) כל המקומות והאנשים, כשמוסרים דרישה לקבל כספי נסיעה, צריכים הם לציין בדיוק אם הוא על חשבון לשכת האוצר בלי החזרה, או שהוא על חשבון האשמים. בלעדי זה לא יותנו כספי הוצאות נסיעה.

ב) כאשר לשכת האוצר נותנת כספים על חשבון האשמים, ירשמו כגירעון בסעיפים המיוחדים של החשבון שלהם, ובאותו אופן לציין גם בדו"חים כלליים, עם הסבר איזה אמצעי גביה ננקטו בזה ע"י הלשכה.

מסקנה:

בעקבות הצעת הוד מעלתו ב19- באוקטובר 1825, ועל יסוד צו של סינט המושל ב29- בנובמבר 1824, ניתנה הוראה ללשכת האוצר של וויטעבסק  לשלם את הוצאות הנסיעות של אדיוטנט וולאסענקא מהאוצר בלי החזרה.

לפי החלטת הסינט המושל אודות תיק אוסף הכספים של הרב שניאור מהיהודים, שבעבורו נשלח וולאסענקא, אף אחד לא נחשב לאשם.

כיון שכך, אולי הי' רצוי שהוד מעלתו יודיע אודות זה ללשכת האוצר, ולהציע לה שכספים שניתנו על ידה לוולאסענקא, 119 רובל ו52- קופיקות, על יסוד אותו צו מ29- בנובמבר 1824 ולפי כח הצעה שלו מ19- באוקטובר 1825, יחשבו כהוצאות על חשבון האוצר בלי החזרה.

מזכיר […]


105) ראה לעיל מסמך כא.