<< >>

התחלת קריאת התורה ב-770, ועוד ענינים של קריה"ת

הגבאי הרה"ח ר' יוחנן גורדון ע"ה הי' בעל-הקורא הקבוע אצל הרבי נ"ע ב-770, אולם כשהזקין והיתה קשה עליו הקריאה בתורה, הנה כל א' מאנ"ש שידע לקרוא בתורה, כשהי' בא בש"ק להתפלל ב-770, הי' ר' יוחנן מבקשהו לקרוא בתורה. וגם אני כשגרתי באיסט פלעטבוש, כשהייתי בא לפעמים להתפלל ב-770, הי' מכבד אותי בקריה"ת.

אבל כשהעתקתי לקראון הייטס (בתשט"ו לפני הפסח) ונעשיתי מתפלל קבוע (בש"ק) ב-770, הי' הרר"י הנ"ל מבקש ממני בכל שבת ושבת לעלות ולקרוא (כי אני בעצמי אין מנהגי צו קריכן אויבן אן — וכן הוא גם מן הנימוס).

כך הי' מדי שבת בשבתו.

כעבור שנה, אמר לי ר' יוחנן: "עד מתי אקרא לך כל שבת? — גיי שעם אליין!"

ומני אז התחלתי לעלות ולקרוא בקביעות.

אבל שמרתי על כבודו של ר' יוחנן — ובהגיע קריאת התורה מכובדת כמו קריאת התו' של ימים-נוראים, הייתי מבקש ממנו: "אולי יקרא כבודו בעצמו?"

ורק פעם א' נענה לבקשתי ועלה לקרוא ברה"ש, ושמעתי ממנו אז קריה"ת של רה"ש.

*

התחלתי לקרא בתורה ב770 (לערך) באמצע תשט"ו, וקראתי עד (לערך) אמצע תשנ"ד (שנחליתי ולא יכלתי לקרא) — כלומר קרוב לשלשים ותשע שנה (לערך).

*

מלבד הגבאות, הי' ר' יוחנן גם מברך ברכת החדש — וכשחל"ח, בקשני הגבאי הממלא מקומו, היות שאני על הבימה לברך ברכת החדש, ומני אז הנני מברך ברכת החדש בניגונו הנעים של אבי מורי ז"ל.

*

כתוב ברמב"ם (הל' תפלה פי"ג, ה) שכל העולה לקרוא בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב (וכן הוא מנהג ישראל).

אשר לכן הוא מנהג חב"ד שבפ' לך לך בקריה"ת של מנחת שבת, שני וחמישי — אשר ללוי מסיימין "והכנעני אז בארץ" ומתחילין לישראל "וירא ה' אל אברם", בכדי שלא להתחיל "ויהי רעב בארץ" (ולא כמו שנדפס בסידורים).

פרט להפסקות "הזיו לך" *) שבפ' האזינו (שתחילתן וסופן דברים קשים) והם דברי תוכחה, וכמ"ש בספרים אחד הטעמים, מפני שבהרבה שנים (פרט לשנים שבקביעות ב"ג המלך) חל האזינו 'שבת תשובה' — והוא לעורר את העם לתשובה.

*

וכן, בפ' דברים (שבת חזון) שקוראים בשבת שלפני ת"ב, בחומשים הנדפסים, סימן התחלת הקריאה ל'שני' (לוי) הוא בפסוק "איכה אשא לבדי" — שהוא בדומה ל"איכה ישבה בדד" שבמגילת איכה (אף שאינו בדומה ממש) — ובכן ישנן קהילות שנזהרות שלא להתחיל ב"איכה", ויש בזה מנהגים שונים:

א) ישנם המסיימין בפסוק א' לפני שני — המסיים "ככוכבי השמים לרוב" ולשני מתחילין בפסוק — "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם" — שהוא התחלה טובה.

ב) וישנם המסיימין לכהן (ככתוב בחומשים) — "כאשר דבר לכם" — רק לשני (ללוי) חוזרים וכופלים הפסוק הקודם (ומתחילין) — "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם".

ג) וישנם שקוראין כמו שכתוב בכל החומשים — בלי שינוי.

כאשר התחלתי לקרוא בתורה ב-770 והייתי שואל את הר' יוחנן ז"ל באיזה ענין (של ספק) איך לנהוג, הי' עונה לי בזה"ל: "ווי דו וועסט טאן — וועט אזוי זיין גוט", ולא הי' נותן לי שום הוראה.

והיות שבביהכ"נ שקראתי לפני בואי ל—770 נהגו באחד מן המנהגים הנ"ל (וכבר הורגלתי בזה המנהג), המשכתי ככה גם ב-770 (ועל סמך זה הכניסו מנהג זה — לסיים בפ' א' קודם — בספר המנהגים — חב"ד שהדפיסו אז).

ואירע פעם שהרב החסיד הישיש ר' אלי' סימפסן ז"ל (הוא הי' המכניס ליחידות אצל הרבי הקודם זצ"ל נבג"ם זי"ע, והי' מוסר דברי הרבי להנכנס ליחידות) בא להתפלל בשבת חזון (דברים) ב-770 ושמע ממני קריאת התורה כנוסח הנ"ל, ויגש אלי — אחר התפלה — בקפידה ובגערה על מנהגי זה באמרו: "דו מאכסט נייע מנהגים! מעולם לא הי' מנהג כזה!"

התחלתי לברר איך הי' המנהג אצל הרביים שלנו זצ"ל, ואמרו לי שהרה"ח וכו' ר' יעקב לנדא ז"ל מבני ברק הי' בעל—הקורא אצל הרבי (הרש"ב) נ"ע בליובאוויטש ושאלתי אותו (ע"י חתני מ.מ. וולף שי' שבא"י) וזוהי התשובה ששלח אלי בזה"ל:

בתשובה לשאלתך —

שום שינוי לא היו עושים אצל קה"ק מרן רבינו

נבג"מ זי"ע בקריאת הפרשה, והיו מתחילים

איכה אשא לבדי — בלי שום שינוי.

יעקב לנדא

ומני אז הנני נוהג כהוראתו — לבלתי עשות שום שינוי — ומתחיל כנדפס בחומשים.

ומענין לענין —


<< >>









©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן