פרק ח. הנסיעה לישיבת תו"ת בוויטבסק

בהכתה הגדולה למד לפני זמני בחור אחד בשם גדליה מרעציצא. הוא נסע לוויטעבסק על החורף, ולמד שם בישיבת תומכי תמימיםXIV. נתקבלו ממנו מכתבים, איך ששם הישיבה מפותחת ולומדים טוב. מהמכתבים נעשה אצלי חשק לנסוע לוויטעפסק לתו"ת. גם אתי היה אברהמלע קוואש מקאמיניץXV, וג"כ השתוקק לנסוע לוויטעבסק. אבל אז באמצע החורף הוצרכו להחזיק את זה רק במחשבה.

על י"ט כסלו אמר לי הרב בנימין גורודצקי שי', שאאסוף אצל התלמידים קצת כסף ושנעשה התוועדות. אספתי, ועשו התוועדות. זאת היתה אצלי הפעם הראשונה בחיים שלי לעשות ולהשתתף באיזה התוועדות בחג הגאולה י"ט כסלו.

באותו זמן התהלכו שמועות שמתחילים לבלוש אחרי הישיבה קטנה. והנערים, והמגיד שיעור - הרב מקאנאטאפ, התחילו לפחד. גם לא הרשו לנו ללמוד בבית הכנסת, כי אז סגרו ברוסיא הרבה בתי כנסיות, והגבאים פחדו. בלית ברירה למדנו בבית חברינו ר' זלמן לוין מקורסק. הר"מ ישב עם שלשתינו, ולפעמים עם שנים, ולמדנו ארבעה אבות.

על חופשת חג הפסח נסענו הביתה. ושם היה חורבן ממש בגשמיות וכ"ש ברוחניות. אני נשארתי נער דתי יחיד בכל ליפאוויץ. אפילו הזקנים התחילו לעזוב את הדת, כי הממשלה ע"י היעבסעקציא הכריחה לעזוב את הדת ופרנסה לא היה. התחילו ביתר תוקף לקחת משפחות ולשלוח אותם לבירובידזשאן.

תיכף אחר חג הפסח תרפ"ח באנו חזרה לקיוב אני ואברהמלע קוואש ודוד גריןXVI (ג"כ מקאמיניץ) והחלטנו לנסוע לוויטעבסק בלי שאילת ולקיחת רשות ממישהו, אף שאמרו לנו שלא יקבלונו ויחזירו אותנו חזרה, ונסענו.

כשבאתי לתחנת הרכבת וויטעבסק, ראיתי בפעם הראשונה כ"כ הרבה צעירים עם פאות והתחלת צימוח הזקן, כי וויטעבסק היתה תחנת רכבת מרכזית, ששם הוצרכו להחליף הרכבות אלו שנסעו לללמוד בישיבת תומכי תמימים שבפולוצקXVII ולנעוועלXVIII, וגם הרבה באו לוויטעבסק עצמה ללמוד שם.

הנערים כבר אמרו לי לאן לנסוע, ובאתי לביתו של הרה"ח ר' בערל יפה. שם כבר הייתי במשך היום, וגם לנתי שם (המקומות האלו היו מושכרים, אבל בלילה זו היה ראש חודש אייר, והלכו להתוועדות, והיה מקום פנוי).

למחרת באתי לבית הכנסת שבחלק העיר הנקרא זארוטשיי. שם היה דער הילצענער בית מדרש, וע"י היה עוד בית הכנסת בנוי. היה שם שמש שמאד אהב את הנערים, והוא ואשתו עשו תה ונתנו להנערים. קנינו לחם, ועוד איזה דבר, והשמש סדר אותנו ואכלנו, ביום הראשון לביאתי לבית הכנסת.

היה אז התחלת הזמן והוצרכו לסדר  את התלמידים, באיזו עיירות לשלוח אותם, ואלה שנשארו ללמוד בוויטעבסק גופא, היו צריכים לסדר אותם באיזה כתה ילמדו.

באו הרבה מאד נערים, והתרגשתי לראות כל כך הרבה נערים עם הפאות וציציות ליובאוויצער דקות וארוכות, והסידורים נוסח האר"י, כשבעירי לא ראיתי אף ילד ונער אחד דתי. כתבתי הביתה כי ב"ה זכיתי ובאתי לארץ ישראל תובב"א ממש.

בוויטעפסק היה בין השמשות ארוך מאד, והרה"ח המפורסם ר' יצחק מתמיד חזר מאמר בין מנחה למעריב, והיה קהל גדול בנוסף להנערים. בית הכנסת היה מלא, ואת המאמר אמר בהתלהבות גדולה.

בלילה שכבנו על כל הספסלים, בשני הבתי כנסיות ובעזרת נשים. לי לא היה מקום, ושכבתי באופן כזה: הראש היה על סוף ספסל אחד, והרגלים על ספסל שני, והגוף באמצע באויר. ב"ה ות"ל שהצלחתי, וסוף כל סוף נשארתי יהודי ע"י כל זה.

למחרת בבוקר שלחו נערים מוויטעבסק שיודעים הכתובות של בעלי בתים, שילכו עם נערים שבאו עכשיו מערים אחרות, ונכנסו להבתים של הבעלי בתים ואמרו להם ששלחו להם מהישיבה לתת לו יום אוכל.

היה מאורע שאחד מנערי העיר הלך עם נער שבא מעיר אחרת לאחד הבתים, ואמר לו להכנס לבית. הנער שבא מהעיר האחרת נכנס והנער השובב הלך לו. שאלו את הנער שבא מהעיר האחרת: מה הוא רוצה, והוכרח להשיב בעצמו ששלחו אותו לאכול יום.


XIV) אודות הישיבה הזאת ראה "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית" פרק עב.

XV) אחרי לימודו בוויטבסק גנב את הגבול לפולין ולמד בישיבת תומכי תמימים בווארשא אטוואצק. ניספה בשואה.

XVI) אביו של הרב יקותיאל שי' גרין.

XVII) אודות הישיבה הזאת ראה "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית" פרק סט.

XVIII) אודות הישיבה הזאת ראה "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית" פרק סח.