פרק יב. בישיבה בעיירות גרוזיה

ביום ראשון נסענו מקיוב לבאקו, אז'ארביז'אן. הוצרכנו לנסוע ברכבת כמה ימים, והיינו מתפללים ומניחים תפילין בפני כולם ("בלית ברירה"). בה"קופה" (החדר שלנו בהרכבת), היתה משפחה שלימה עם סבתא, מסתמא רוסיים, הנחנו תפילין והתחלנו להתפלל, ופחדנו ולא ידענו מה להגיד להם אם ישאלו אותנו מה זה. עמדנו וישבנו בפינות והתפללנו, והם הסתכלו עלינו בתמהון. כשגמרנו להתפלל וסדרנו התפילין, שאלה הסבתא אצלינו: "זהו רפואה שאתם מקבלים ועושים לעצמכם?", השבנו בחיוב. יותר לא שאלו אצלנו, וב"ה הכל עבר בטוב.

כשהגענו לבאקו היה שם חום 50 מעלות. הרה"ח הרה"ת ר' שמואלL מאנ"ש התמימים - השו"ב מבאקו - השתדל בשבילנו בגשמיות, אבל לא יכולנו להסתדר בלימודים בבאקו, ונסענו לכוטאיס, גרוזיה. לא יכלנו להשיג כרטיס נסיעה, ובמקום 5 רובל בעד כרטיס שלמנו ארבעים בעד כרטיס במחלקה הראשונה.

אחרי שעברנו את טיפליס, כשנסענו ליד התחנה "גורא" (מקום הולדת סטאלין ימ"ש) דיבר אתנו איזה יהודי גרוזיני, ופתאום באו מהגפאו ואסרו אותנו, ואמרו לנו לרדת בגורא.

היהודי הזה נסע אתנו, ושאלנו אותו: מדוע כשנסענו ע"י רוסטוב, באקו, טיפליס, שהם ערים גדולות (-בירות) לא אסרו אותנו, ופה בעיירה קטנה אוסרים אותנו? ואמר שכאן נולד סטאלין, והגפאו כאן חזקה.

הורידו אותנו והושיבו אותנו בבית הסוהר, עם גוי גרוזיני שישב לפני"ז בבית הסוהר (הוא היה גבור נורא ועם אצבעותיו שבר לוח עבה מאד לעינינו ולארכו. פחדנו שלא יבלע אותנו).

כשהתחיל היום לרדת, התחיל מיכאל ראפופורט לדפוק בהדלת בחזקה וצעק: תפילין. גם אני התחלתי לדפוק בחוזק יותר. עד שבאו מהגפאו ושאלו: למה דופקים? אמרנו שאנו מבקשים את התפילין להתפלל. הסתכל בנו, והלך לו. התחלנו עוד הפעם לדפוק, ובא עוד הפעם וצעק עלינו. התחלנו לצעוק: תנו לנו את התפילין. לבסוף נתן לנו את התפילין, והתפללנו.

ביום שישי באו מהגפאו ושאלו אותנו אם אנו מכירים את אברהם קוואש ואת משה רובינסאהן. השבנו בשלילה; אבל ראינו שהם כבר אסרו גם אותם.

אח"כ בא אותו היהודי ולקח אותנו לטיפליס עם הרכבת, ושם שחררו אותנו.

הלכנו לבית המרחץ, ואח"כ לבית הכנסת, ובעלי בתים לקחו אותנו על שבת. השארנו את החפצים שלנו אצלם, הלכנו לבית הכנסת, התפללנו קבלת שבת וערבית, ואח"כ הלכנו להבעלי בתים לאכול ולישון אצלם. ביום ראשון נסענו לקוטאיס.

הגענו לקוטאיס לפני ערב תשעה באב. ושם היו מיהודי גרוזיה שלמדו לפני זה בוויטעבסק ובנעוול ובליובאוויץ. גם היו שם תלמידים אברכים מהישיבה של הרה"ח הרב שמואל לויטין.

ואלו הם שאני זוכר שהיו אתנו בהתקשרות: ר' אליהו חיים שו"ב, הוא התפלל בארוכה, וחזר מאמרי דא"ח בשבת. הרה"ח ר' משה גרוזינער (כך קראו לו בוויטעבסק, שם למד בתומכי תמימים) . ר' יצחק שלמד קצת בליבאוויטש. אחיו ר' יוסף. ר' שבתי שלמד בנעוועל. ר' רפאל. ר' משה. ר' מרדכי. הרב יעקב. ר' פנחס מטיפליס. ועוד הרבה מאלה שהיה להם שייכות להישיבה שיסד הרש"ל. ואח"כ נסעו מהם לישיבת תומכי תמימים.

הם קיבלו את פנינו בסבר פנים יפות, נתנו לנו לאכול, ואספו כספים להוצאתינו.

היינו שם: ר' משה רובינסאהן, אברהם קוואש, יוסף גולדברג, מיכל רפפורט, ואני. אחרי תשעה באב סדרו אותנו קצת. גם ר' מיכאל ליפסקרLI בא לקוטאיס, והיה משגיח עלינו. בתחלה בא לבאקו ואח"כ לקוטאיס, והכין את המקום בשבילנו.

התחלנו ללמוד בבית הכנסת המרכזי שנשרף, ועכשיו התחילו לתקנו.

היה שם חצר של בתי כנסיות שנשרפו, הממשלה רצתה לסגור אותם לגמרי ולקחת את המגרש, בכדי להעבירם על הדת; אבל יהודי גרוזיה מכוטאיס - ובראשם החכם הראשי ר' מיכאל הי"ד - עמדו בתוקף במסירת נפש גדול בפועל ממש, והתחילו לבנות ולתקן הבתי כנסיות. הם נתנו על זה ממון רב מאוד. בכל השבוע לא אכלו רק דברים פשוטים, ולבשו בגדים קרועים, חוץ משבת. בשבת עשו מאכלים מעדני מלך, ולא הכירו אותם בשבת, כי התלבשו בבגדים יפים מאוד, ואכלו מעדני מלך עם יין הכי משובח, והכניסו אורחים, ועל זה נתנו כל כספיהם, ובנו הבתי כנסיות.

בנוסף לבתי כנסת שהיו להם בחצר, הנה בנו פה בהחצר מקוה גדולה ורחבת ידים, כי כולם שמרו טהרת המשפחה.

פעם אמר לנו החכם הראשי ר' מיכאל: תדעו שאחרי כל המעלות שאתם רואים, אל תלמדו מכל הנהגותיהם של האנשים שלנו, הם פשוטים, רק תלכו בהדרך שהדריכו אתכם רבכם ומורכם. הוא סיפר לנו, כי הרה"ג הרה"ח ר' שמואל לעוויטין (ששמו היה קדוש אצלם) אסף את כל החכמים שלהם ולמד אתם תניא ודא"ח והלכות.

הרב דמתא, הרב אברהם לויק סלאוויןLII, היה למדן גדול בנגלה ובדא"ח ובעבודת התפלה, וכל היום ישב ולמד והתפלל. אבל היה עני גדול, מטופל בבנים; כי אז בגרוזיה לא העריכו את הרב כראוי, כי אצלהם היה העיקר החכם שהתפלל לפני התיבה וקרא בתורה, ודיבר לפניהם ודרש מהתורה. הרש"ל הנהיג את החכמים, והיה חכם של החכמים. ההכנסה של הרב סלאווין צריכה היתה להיות ממכירת החמץ, אבל הם לא ידעו כי צריך לתת כסף עבור זה להרב, כי לא הרגילו אותם.

ר' אברהם לויק עזר לנו על הוצאות הישיבה, אבל היה בדוחק גדול. פעם קראו לנו הוא ועוד מישהו, ואמרו לנו שגם את זה הם לא יכולים לתת, ועכשיו זה תלוי ברצוננו; או לנסוע משם, או לקבל רק מה שהם יכולים לתת. אנחנו הסכמנו להישאר שם, ומה שיהיה יהיה.

למדנו אז בשקידה גדולה, ואכלנו רק פרוסת לחם. שם מכרו בערבים תאנים, שלא יכלו להשאיר אותם ליום שלאחרי זה, שלא יתקלקלו, ומכרו אותם בזול. את זה קנינו. כן היה בימות השבוע, אבל בשבת הלכנו לבעלי בתים, והם נתנו לנו אוכל שהיה מספיק לשובע על כל השבוע.

לכתחלה לא יכלנו לאכול  אצל הבעלי בתים, כי הם פוסקים שצריכים למלוח הבשר רק מצד אחד, כשיטת הרשב"אLIII שאין צריך לחתוך חתיכת בשר רחבה על חתיכות דקות קודם המליחה, ולכן לא חתכו. והעיקר, שהם מלחו עופות ואווזים שלמות, ולא חתכו אותם, רק לקחו הכל מבפנים ומלאו אותו עם דברים טעימים, וכך צלאו אותם, ולכן לא היו יכולים לפתוח אותם, ומלחו רק שלימות. הם רצו מאד שנאכל אצלם בשבתות, כי אורח לשבת היה אצלם הדבר הכי חשוב, ופעלנו אצל כמה משפחות שיחתכו ויפתחו האווזים, וימלחו אותם מבפנים, ואח"כ ימלאו אותם ויתפרו אותם ויצלו אותם כמו שלימות.

בראש השנה תרצ"ב עשינו מנין של אנ"ש והתמימים והתלמידים בביתו של ר' יוסף, אחיו של חכם יצחק שלמד בליבאוויץ והתפללו בדביקות ממש כמו בוויטעבסק. ר' אלי' חיים השו"ב התפלל בדביקות ובבכיות, ובמוצאי ר"ה חזר המאמר: ה' יחתו מריביו [תרפ"ט].

בימים נוראים התפללו הבעלי בתים ברוב שירה וזמרה. במוצאי יום כיפורים הלכו ברחובות עם משואות, ובשמחה גדולה. בחג הסוכות היתה השמחה גדולה יותר, ובשמחת תורה היתה השמחה גדולה עד מאד.

בחורף באו אלינו עוד תלמידים: שלמה מאטאסאווLIV ומאיר זרחי. אני נסעתי לבאטום כי אמרו שיכולים לגנוב את הגבול ולצאת מרוסיה. הייתי בשבת בבית ר' דזשאנושווילי מגרוזי', שנתנו לי את הכתובת שלו. כמו כן הלכתי אל ביתו של השו"ב הרה"ח ר' ברוך לבקיבקר. שם שמעתי שאי אפשר אפילו לחשוב על דברים כאלו, וחזרתי לכוטאיס.

באמצע החורף בא אלינו הרה"ח ר' זלמן לויטין הנקרא זלמן האדיטשער. והתחיל להדריך אותנו, וללמוד אתנו חסידות; שרש מצות התפלה, האמנת אלקות, ועוד פרקים מדרך מצותיך. אח"כ התחלנו ללמוד המשך רנ"ט, והוצרכנו לחזור כל מאמר בע"פ.

גם באו אז אלינו עוד הרבה תלמידים; משה רקסין מזלאבין, זאב זלמנוב, אברהם קיעוומאןLV, ועוד. הרה"ח ר' זלמן לויטין התחיל גם לקבל כספים, והנהיג את הישיבה ביד רמה.

באו גם בחורים גדולים, והתישבו בסאצ'חערא. שם כיהן ברבנות הרה"ג הרה"ח הרב מרדכי חערסאנער פערלאווLVI. וכיהן ביד רמה, כי שמש ג"כ כחכם בית הכנסת. בין הבחורים הגדולים שבאו לשם היו; ר' אבא לעווין מראמעןLVII, והרב אלימלך קאפלאןLVIII. גם בנו של הרב מרדכי - ר' דוד פערלאוו - למד אתם.

בנתיים באו משפחת ליפסקר ועוד כמה משפחות מאנ"ש לקוטאיס, ונעשה ישוב חב"די. גם באו ההורים של הרה"ח ר' ישראל ליבובLIX, ובבית אביו התוועדנו בי"ב תמוז תרצ"ב.


L) צירקין. האמיל תרנ"ד - באקו תרצ"ב. למד בתו"ת. שו"ב בעיירות האמיל, וויעטקא ובאקו.

LI) פולטבה תרס"ז - נ.י. תשמ"ה. למד בתו"ת בקרמנטשוג, אסטאשקוב ונעויל, משנת תרפ"א עד תרפ"ט. משך זמן ניהל את המחלקות שבקיוב וכותאיס. בשנת תש"ו יצא מרוסיה. משנת תשי"א עד שנת תשכ"ט מנהל מוסדות חב"ד במקנס, מרוקו. משנת תשכ"ט בנ.י.

LII) רוגוטשוב ? - כותאיס ת"ש. למד בתו"ת בליובאוויטש. רב בבברויסק, קולאש וכותאיס (תרע"א-תרצ"ט). בשלהי תרצ"ט נאסר והוגלה ונפטר בגלות.

LIII) ראה טוש"ע חיו"ד סי' סט ס"ד, וש"נ.

LIV) נולד בוויטבסק - תרע"ז. למד בתו"ת בוויטבסק, מוהילוב, כותאיס, מאלאחאווקא, סאמארקאנד, פאקינג ופריז, משנת תרפ"ז עד תש"י. בשנת תרצ"ג נאסר בכותאיס, ובשנת תרצ"ה נאסר במוסקבא ונשלח לגלות. עד שנת תש"ד היה במאסר ובמחבוא. בשנת תש"ו יצא מרוסיה. משנת תשי"א עד תשנ"א מנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בקסבלנקה. משנת תשנ"א בנ.י.

LV) וויעטקא תרע"ה - ארה"ק תשי"ז. למד בתו"ת בנעויל, ראמען, קרמנטשוג, צ'ערניגאוו, כותאיס, קולאש, האמיל ומאלאחאווקא. בשנת תש"ו יצא מרוסיה. משנת תש"ו בארה"ק.

LVI) חרסון תרמ"ט - מלבורן תשל"ח. למד בתו"ת בליובאוויטש משנת תרס"ד עד תרע"ב. רב בבעריסלאוו פלך חרסון (תרע"ה-ט). ר"מ בתו"ת מחלקת חרסון (תרע"ט-פ). רב בעיר וואני (תרפ"ב-ח) סאטשאחערי (תרפ"ט-צג). בשנת תרצ"ג נאסר, וכששוחרר בחורף תרצ"ד היגר לכותאיס. בתרצ"ו נאסר שוב ונשלח לגלות. כעבור שש שנים ניצל משם. בשנת תש"ז יצא מרוסיה. בשנת תש"ט נתמנה לרב במילנו ומשנת תשי"ט באוסטרליה. מחב"ס גט למעשה ולקוטי ספורים.

LVII) סמארגאן תרע"א - כפר חב"ד תשנ"א. למד בתו"ת בקרעמענטשוג, נעויל, וויטעבסק והאמיל - משנת תרפ"ו עד שנת תרצ"ג. בשנת תרצ"ג נאסר בכותאיס, ובשנת תרצ"ה נאסר במוסקבה ונשלח לגלות. בשנת תש"ז יצא מרוסיה. משנת תש"ט בכפר חב"ד.

LVIII) מאלט תרע"ג - לוד תשמ"א. למד בתו"ת בקרמנטשוג ונעויל ועוד, משנת תרפ"ו עד תרצ"ב. בשנת תש"ו יצא מרוסיה. משנת תש"ט ר"מ בתו"ת בלוד.

LIX) ניקופל תרע"א - כפר חב"ד תשנ"ד. למד בתו"ת משנת תרפ"ד עד תרפ"ו. בשנת תש"ו יצא מרוסיה. משנת תש"ט בכפר חב"ד. משנת תשי"ח יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארה"ק.