פרק כז. הלימוד בוואראניז'

אחרי החגים נסעתי לוואראניז'. כי הרה"ח ר' יונה רצה שהבחורים המבוגרים שבקרוב יצטרכו להתעסק בשידוכין, יקבלו תחלה השפעה אצל הרה"ח הרב בצלאל ווילשאנסקיLXXXIII.

באתי לווארוניז, שם היו: מיכאל טייטלבוים, שאול פראפויסקער (שטיינבאך), שלום ווילענקין. ולמדנו.

הבחור הת' ר' שאול הי' איש מתון, בעל שכל ומסודר, והנהיג את הסדר הגשמי.

לפני שנסעתי לנסעתי לוואראניז' כתבתי לאמי ע"ה שאני נוסע ממאסקווא אבל עדיין איני יודע להיכן. היא מספרת על כך בצער, במכתב שכתבה אז לרבי (שמור בארכיון):

קבלתי מכתב מבני מו"ה ישראל יחיה, דעי לך אמי שנתנו לי ת"ל חופש לגמרי ... אתה חפצתי לכתוב לו שיבא הביתה על כמה ימים, כי זה יותר משנים ארבעה שלא ראיתיו ... ועתה קבלתי כרטיס מבני מו"ה ישראל יחיה, ובו כתוב, אמא אני נוסע על איזה זמן אל איזה מקום אל תכתבי אלי מכתבים עד אשר אכתוב לך.

והרבי השיב לה על כך (אג"ק חי"א אגרת ד'עה):

עלי' לשמוח בהנהגת בנה רי"י שי' והשי"ת יהי' בעזרו להתעסק בעבודת מלאכתו ולהצליח בה בגו"ר.

מה זאת עוד הפעם גלות, הלא השתחרר מעבודת הצבא, הלא בכלל אנשים יש לו הרשיון לחיות, ולמה עליו עוד הפעם לנוע, הלא זה 8 שנים שהוא נע ונד וכל ימי עלומיו מתנודד בכל הארץ

מיד שקבלתי את הפטור, ישבתי וכתבתי לרבי (המכתב שמור בארכיון):

ב"ה יום שנכפל בו כי טוב י"א לחדש השביעי

כ"ק אבי שליט"א

הנני לבשר כי היום עמדתי על ההאטשאט ונתנו לי ת"ל חפש לגמרי, כן ירחם השי"ת על אחי.

ממני ישראל יהוד'

הכתובת לתשובה, אם יהיה, נתתי את הכתובת של אמי מורתי.

אמי מורתי ואחותי רבקה שנאבדו בעת המלחמה, דרו אז בעיירה ליד קמיניץ, עם אחותי פריידא (שהיא אשתו של הרה"ח ר' אשר ססונקין). ואחי יוסף ואחותי שרה יהודית (הנמצאת עכשיו באה"ק ת"ו עם בתה וחתנה וילידיהם שיחיו) למדו בחארקאוו.

כתבתי הביתה, שאם יתקבל מכתב מהרבי עבורי, שישלחו לי העתקה.

בלמדי בווארוניז' קבלתי העתק ממכתב הרבי שנתקבל (אגרות-קודש ח"ג אגרת תתד):

מז"ט חילך לאורייתא, וברוך תהי' בעבודת מלאכתך בשקידה גדולה בסדר מסודר בנגלה ובדא"ח, ולהשתדל לפעול עבודת המלאכה גם בזולתך, והשי"ת יהי' בעזרך בגו"ר, ומסור פ"ש וברכה לאחיך וחבריך העוסקים במלאכה ומזמן לזמן תודיעו מהנעשה אתכם, ואיש את רעהו יחזקו לנצח בשקידת המלאכה, והשי"ת יעזרכם בגו"ר.

בקבלת המכתב הזה, השיבה אמי לרבי (המכתב שמור בארכיון):

כאשר כותב אלי בני, שלחתי לו הכרטיס שקבלתי מאבי, שכותב שם שאעתיק ... והעתקתי, ואח"כ כתב לי שאשלח לו את הכרטיס, וכאשר קרא את הכרטיס כתב לי, אמי היקרה איני יכול לתאר לך גודל העונג והחדוה יתירה והשמחה רבה שלי על זאת שמשפחתינו זכו לאור כי טוב, ומרוב ההתפעלות שלי איני יכול להתאפק ואני קורא בקול גדול מזל טוב, אשריך.

גם אני אומרת מזל טוב שז[כינו] לכך.

למדנו בוורוניז', ור' בצלאל התוועד אתנו לעתים קרובות. אני התחלתי ללמוד עם הנער בן ה-12 של רב"ץ, בנו פאלקע (עכשיו: הרה"ח רפאל ווילשאנסקי)LXXXIV, ועזרתי לו בלימודים.

אח"כ התחלנו אני ומיכאל לשדל הוריו, ובעיקר אמו, לשלוח אותו ללמוד בקורסק. לבסוף אני נסעתי והבאתי אותו לקורסק, שם היתה כתה לנערים בגילו, עם מגיד שיעור, וחזרתי לווארוניז.

כעבור זמן בא השנה עת צרה היא ליעקב שנת תרצ"ז בתקופת "יעזאוושצינא", ממש אסרו ברחובות אנשים ושלחו לסיביר והיה פחד נורא, ולא יכולתי להחזיק מעמד.

נסעתי לפני פורים על קצת זמן למוסקבה, ראיתי את ר' יונה כהן, וחזרתי על פסח לווארוניז'. אפינו מצות בתכלית ההידור תחת השגחתו ועבודתו של רב"צ. גם באו אלינו הבחור שלום מענדיל קלמנסון, ור' יוסף טיראספולער (גולדברג), והיינו ביחד בפסח אצל רב"צ.


LXXXIII) מושבה נהר טוב ע"י חרסון תרנ"ח - מלבורן תש"מ. למד בתו"ת בליובאוויטש ובחרסון - משנת תער"ב עד שנת תר"פ. בשנת תרפ"ה למד בביהמ"ד לרבנים בנעויל. בשנים תרצ"ו-ח משפיע בתו"ת בוואראניז'. בשנת תש"ז יצא מרוסיה. משנת תש"ט באוסטרליה.

LXXXIV) נולד בשנת תרפ"ה. למד בתו"ת בוואראניז', קורסק ברדיטשוב ועוד - משנת תרצ"ז עד תש"ז. בשנת תש"ז יצא מרוסיה. מזכיר הלשכה לעזרת הפליטים. משנת תשל"ב בנ.י.