פרק לו. תחנת  לאדז'

כשבאנו לתחנת לאדז' לא רצו שירותי הנהלת הרכבת בלאדז' להרשות לנו לרדת, כי צריכים לסדר ניירות, וביום זה היה חופש אצלם; אבל אל התחנה באו לקבל פנינו כמה מאנ"ש, שכבר הגיעו לפולין לפנינו וכבר דרו בלאדז', ונתנו להם מתת יד (זאת היתה כוונת הפקידים, לקבל מתת יד, שהוא דבר האהוב על הפולנים ימ"ש). אז נתנו לנו רשות לרדת, על מנת שיסדרו את הניירות אחרי כן בעיר לאדז', ביום שאחרי החופש.

אנ"ש שבאו לקבל פנינו, שכרו אוטו משא בשבילינו. ירדנו מהרכבת עם החפצים, והביאו אותנו לרחוב זאחאדניע מספר 42, ששם גרו אז כל אנ"ש שבאו מרוסיה לפולין בבית אחת.

אחרי שבאנו והבאנו החפצים אל הבית, הלכנו אני ומיכאל לחצר של בתי הכנסיות, וכל המוסדות והישיבות שנתאספו מהפליטים שבאו לעיר לודזש, ברחוב זאחאדניע מספר 66. אמרו: ששם יש בית מרחץ עם מקוה. הלכנו להתרחץ מכל הדרך - שנסענו כל הדרך עם אותם הבגדים - ולטבול בהמקוה.

כשבאנו לשם, אמר לנו היהודי העובד במקוה, שאף שזה באמצע היום, אעפ"כ עשה במיוחד בשבילנו מים חמים למרחץ, ומקוה חמה - שלא ראינו מקוה כזה אף פעם בהחיים שלנו ברוסיא.

הוא סיפר לנו; שהוא כבר היה מוכן ל"ע להזרק ח"ו לתנור להשרף באושוויץ (ע"י הגעסטאפו ימ"ש), ושכב כבר על יד התנור מוכן להזרק, ובאיזה נס נשאר בחיים.

מתחלה לא הבננו מה שהוא מספר, כי עד אז לא שמענו ברוסיה פרטים כאלו, וסיפר לנו כל המאורעות, איך שזרקו יהודים חיים לתוך תנור שריפה ר"ל, והוא היה כבר מונח על יד התנור להזרק לשם ח"ו, ופתאום נכנסו הכובשים, והגרמנים ימ"ש ברחו, והעיקר כי הוא ב"ה נשאר בחיים. אנחנו כולנו מודים ומשבחים להשי"ת על כל הטובה שהצילנו, ושהחיינו לזכות להנצל.

תיכף כשהסתדרנו קצת, התחלנו לחשוב איך לקיים את התנאי של הרבי, להמשיך הלאה ולעזוב את פולין במהירות הכי אפשרי, ולהשתדל להגיע אל איזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה או מקום אחר. והעיקר, השתדלנו למצוא איזה קשר עם הרבי, שזאת היתה עיקר מגמתינו ומשאת נפשינו בכל עבודתינו במס"נ ממש, בגו"ר.

בסאמארקאנד נשאר חמי וחמותי, וגיסי עם משפחותיהם. טלפנתי להם והודעתי שב"ה יצאנו מרוסיה בהצלחה והננו נמצאים כעת בלאדז' [אח"כ כשחמי הרה"ג הרה"ח ר' מאיר גורקאוו היה בפאריז, אמר לי שהוא לא חשב כלל לעת זקנתו להעתיק מחוץ לרוסיא, אבל אחרי שנסענו וטלפנו להם, החליטו ג"כ לנסות, וב"ה ות"ל הצליח ובאו לפאריז].

בלאדז' נתייסד ועד מאנ"ש, והתקשרו עם מוסדות אודות עזר להמשפחות (כנראה היה זה ע"י שליחי הדזשאינט) וגם השתדלו אודות המשך הנסיעה.

בשבועXCI הראשון לבואינו; מסרו לנו שיבוא הרב הראשי מארה"ב, הרה"ג הרב ר' אליעזר סילווערXCII, לבקר בלאדז' את הפליטים שבאו מכל המקומות, היינו: מרוסיה, ומהפרטיזאנים, ומהמחבואים, ומשרידי המחנות, ועוד.

היתה תכונה רבה והכנה קדחתנית אצל המפלגות הדתיות (בהמזכירות של אגודה, ופועלי אגודה (שהיו עדיין ביחד), והמזרחי, והפועל המזרחי), איך להעריך הקבלת פנים להאורח החשוב רם המעלה.

אנו שמענו שהוא מתנגד, וברוסיה סבלנו מאד מהמתנגדים, כי המלומדים שבהם לא יכלו לעמוד בהנסיונות הקשים ומרים, ואנו כן עמדנו במסירות נפש עזה, ועי"ז בא לפעמים לידי ניגוד דעות, וסבלנו. ועכשיו לא ידענו איך להתנהג.

יום או יומיים לפני בוא האורח החשוב קבלנו זה בפעם הראשונה אחרי כ"כ הרבה שנים מכתב ארוך שכתב הרבי בכ"ז אייר תש"ו [נדפס באגרות קודש ח"ט ע' קכח], במכתב כותב לנו הרבי אודות גדלותו וחשיבותו של הרה"ג הרב סילווער, ומסירת נפשו בשביל טובת והצלת יהודים, ושהוא מרומם בפעולותיו על פוליטיקה של קטנות המוחין, ומבקש בהמכתב שנתכונן לקבל את פניו בכל אותות כבוד ויקר כראוי והגון לאיש רם המעלה כמוהו.

כשקבלנו את המכתב היה זה ממש אור לעינינו והצילנו והוציא את הספיקות מאתנו, וראינו בזה גילוי ניסי ראשון בשבילנו מהרבי. כשקבלנו את המכתב, התחלנו להתכונן לקבל פניו כמצוות רבינו, והננו נותנים תודה ושבח להשי"ת, שזיכנו תיכף בבואינו לקיים מצוות רבינו, שבשביל זה לבד היתה כדאי כל הסבל והטרחות שלנו.

ב"ה ות"ל; ביום ו' עש"ק פ' קרח כ"ט לחדש סיון תש"ו אחרי הצהרים עשו להרב הראשי קבלת פנים מנציגי כל הוועדים של המפלגות והעדות הדתיים בבית המזכירות של אגודת ישראל בחצר בית הכנסת רחוב זאחאדניע מספר 66.

א' מאנ"ש היה הנציג של הליוובאוויטשער, הלא הוא הרה"ג הרה"ח ר' בנימין גורודעצקי שיחי', חתנו של הרה"ח הרה"ג ר' שמואל לויטין. הוא הביא אתו את המכתב של הרבי, וכשנתנו לו רשות הדיבור, אמר שיש לו מכתב מהרבי אודות הקבלת פנים להרב סילווער.

שאר הנציגים אמרו שזה יקח הרבה זמן, אמנם הרב סילווער אמר, שבשביל כבודו של הרבי מליובאוויץ הוא מוותר על הזמן, ושיקראו את המכתב. הנציג שלנו נעמד על רגליו, והראה בידו להרב סילבער שג"כ יקום ויעמוד, ורמז להרב סילווער עם המכתב, שזה בשביל כבוד המכתב. הרב סילווער קם ונעמד, וכל הנמצאים הוכרחו לקום, והוא קרא את המכתב. היתה זאת ההצלחה הראשונה של אנ"ש.

כשגמרו את האסיפה, וכבר הגיע הזמן להתפלל מנחה, כי כבר היה קרוב להשקיעה, הלכו כולם לבית הכנסת באותו חצר להתפלל. הרב סילווער הלך בראש, וכל הנציגים אחריו; אבל הרב בנימין גארעדעצקי התחמק מכולם, ונכנס ראשון לבית הכנסת, ונעמד במקום השני בצד ימין של הארון קודש. כשהרב סילווער נכנס עם הקהל לבית הכנסת - הוא בראש והרבנים הנציגים אחריו, התקרב הרב סילווער אל ארון הקודש, וכיון שרק נציגנו עמד שם, התקרב הרב סילווער אל נציגנו, ונעמד ע"י נציגנו, ונתן לו את ידו, ודיבר אתו כמה מילים.

אני ראיתי ששאר הנציגים והמתנגדים מקנאים, והתפלאתי על הרב"ג איפא כבר התלמד את כל זה כ"כ מהר, הן רק עכשיו הגיע לחוץ לארץ מרוסיה, וכבר הוא עובד כמו בעל מקצוע רגיל בקי וחריף.

התפללנו קהל גדול כ"י קבלת שבת ביחד עם הרב סילווער. אחר התפלה הכריזו, שאי"ה מחר ביום שבת קודש, א' דראש חודש תמוז, אחרי הצהרים, ידרוש הרב סילווער בבית הכנסת השני, במ"א בלאדז'. בשבת פ' קורח התאסף קהל רב כ"י, והרב סילווער דרש. אמרו, שאחרי ש"ק יתוועד הרב הראשי עם כל קבוצה של נציגים של מפלגות, כל מפלגה לחוד.

אנחנו לא היינו מפלגה, אלא קבוצה קטנה של אנ"ש. אעפ"כ אמר הרב סילווער, שמפני כבודו של הרבי מליובאויץ הוא קובע זמן להתאסף אתנו במיוחד. כולנו התאספנו להיום הקבוע, והשעה הקבועה.

באסיפה, דיבר אודות גדלותו של הרבי, ואמר: אתם חושבים שהמס"נ שלכם ברוסיה היא מכוחכם בעצמכם? למשל, כשהולכים במדבר שמם, ורואים רק חול ושמש, ופתאום רואים אילן גדול ורענן וענפיו מלאים ומתפשטים בהתרחבות גדולה ונותנים צל, ומחיה נפשות עם צל גדול באמצע המדבר, הנה מי שאינו מבין מתפלא מאיפה יונק העץ באמצע מדבר חריבה וציה, וחושב לפי תמימותו שהאילן צומח מעצמו, אבל אדם נבון ופקח מבין, שבטח מרחוק, רחוק מאוד ממקום האילן, יש מעין גדול מתחת האדמה, ובתוך גידי האדמה נכנסים מי המעין ונמשכים עד תחתית האילן, ומזה יונק האילן. ככה אתם עמדתם במס"נ, והחזקתם מעמד בתורה ומצוות עד מס"נ, אבל הכח ינקתם מהמעין הגדול הוא הרבי, שהוא המשיך לכם הכח על המס"נ.

והוסיף ואמר: הרבי עובד גם בארה"ב במס"נ. אתם לא יכולים להבין מה זה מס"נ בארה"ב, אבל יש מס"נ. יכולים להעיק להמוסדות, אבל הרבי לא מתחשב עם שום דבר ועובד עבודתו במס"נ. גם אני מוכרח על ידו להתחזק ולעבוד במס"נ.

אנו נתפעלנו ונתרגשנו מהד"ש החי הזה הראשון. אח"כ התחיל הרב הראשי להשתדל בשבילנו שנקבל דרכונים מפולין לפראג. באמצע הזמן הזה היה ל"ע הפוגרום של קיעלץ, והפולנים התחילו להרים ראש.

*                  *                  *

בהיותי בלאדז' כתב לי הרבי מכתב בכתב יד קדשו. וזהו לשון המכתב:

במענה על מכתבו, ברוך בואם צלחה, והשי"ת ישמח לבבם בזרעא חייא וקיימא, ויתן להם פרנסה טובה, ולהסתדר בסדר חיים מאושרים בגו"ר.

כל מלה ומלה היה כמו מים קרים על נפש עייפה, ולא יכולים לתאר בכתיבה.


XCI) בהבא לקמן השווה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק קיז.

XCII) הרב דסינסינטי ונשיא אגודת הרבנים בארה"ב וקנדה. מח"ס ענפי ארז וצמח ארז.