ר' אהרן ב"ר יצחק אייזיק הגדול ור' אהרן ב"ר מאיר הקטן

לעיל בפרק הראשון סופר איך ששני חסידים בשם ר' אהרן עלו בקיץ תקל"ז לאה"ק, יחד עם שיירת הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק וסייעתו. ספינתם נטבעה בדרך ליד קרים, הם היו מבין הניצולים שהמשיכו את דרכם לאה"ק, התיישבו יחד בצפת ולאח"ז בטבריה. שם האחד ר' אהרן ב"ר יצחק אייזיק המכונה ר' אהרן הגדול ושם השני ר' אהרן ב"ר מאיר מסמיליין המכונה ר' אהרן הקטן.

שניהם יצאו כשד"רים לחו"ל כדלקמן. לא תמיד ברור אם הנוסח הנכון הוא ר' אהרן הגדול או הקטן, לכן נדון בשניהם יחד.

בס' שלוחי א"י (ע' 614) רשום שמבין שניהם יצא כשד"ר לחו"ל רק ר' אהרן ב"ר יצחק [הגדול] בשנת תקמ"ה. הוא שהה שלוש שנים בחו"ל וחזר בשלהי חורף תקמ"ח.

כתב השליחות שמסרו לידו הרמ"מ מוויטבסק והר"א מקאליסק נדפס בלקו"א אגרת ח, אמנם התאריך אינו מפורט בו, ונדון בו לקמן.

מועד חזרתו לאה"ק מפורש באגרת האחרונה של הרמ"מ מוויטבסק - ניסן תקמ"ח (לקו"א אגרת כב): "באה הספינה ב"ה עם שד"ר הנז' וסייעתו הרב מביחוב ומ' אהרן הגדול, הכל שלום באו בחצי אדר ראשון". הוא נזכר גם באגרת הרמ"מ מוויטבסק מקיץ תקמ"ו (לקו"א אגרת יג): "שלמים הם אתנו.. אשת מו"ה אהרן הגדול ובנו". מסגנון זה נראה שר' אהרן בעצמו לא היה באותה שעה באה"ק, רק אשתו ובנו. עפ"ז מסכם ב"שלוחי א"י" שם שהוא שהה בחו"ל שלוש שנים, מתקמ"ה עד תקמ"ח. אמנם עדיין יש כאן מקום עיון:

בקובץ יגדיל תורה נ.י. (חוב' נא סי' כז) נדפסה אגרת בלתי מתוארכת מאת כ"ק אדמו"ר הזקן אל חסידיו. שבה נאמר בין השאר:

באתי מן המודיעם.. ריב לא ידעתי אחקריהו בשבע חקירות ודרישות ודרשתי וחקרתי היטיב ומצאתי וראיתי את שאהבה נפשי מימי עולם הרבני המופלא הוותיק המפורסם ש"ב וידיד נפשי כ"ש מ"ו צבי במהור"מ סגל וסיעת מרחמיהו בכלל, ובפרט אה' ידיד נפשי הוותיק המפורס' אהרן הגדול וכתר ש"ט עולה על גביהם אמו"ר הרב המאה"ג המ"ץ דק' לובאוויץ, אשר נשמע עליו קול ענות חלושה במחנה העוברים ושבים, אבל נהפך הוא, כי כולם יחד בהווסדם אתי עמי במחיצתי זה שבועיים ימים ראיתי בעיני כי עודם מחזיקים בתומתם ואהבתם אלי בלב ונפש באהבה רבה ביתר שאת וביתר עז מאז מקדם רק השטן היה מרקד בינינו.. באתי לעורר את האהבה בלב ונפש כל אהבתי להאנשים האלה, מחוקקים בלוח לבי וקשורים בחבלי העבותות אהבה כפולה ומכופלת בלב ונפש.

בכת"י אחר (ראה יגדיל תורה חוב' נא שם)הגירסה היא (לא "המפורס' אהרן הגדול", אלא), "מוהר"ר אהרן הק'" - שהוא ר' אהרן ב"ר מאיר.

בהמשך האגרת מזכיר גם את ר' יעקב מסמיליין הגבאי הראשי שבחו"ל ואת "עבודתו אשר עבר במר נפש זה שנתיים בקרב הארץ". כיון שהתחיל את עבודתו זו בשנת תקמ"א, כדלעיל בפרק הקודם, א"כ נראה שהאגרת הזאת נכתבה בשנת תקמ"ג; אך אין לנו ידיעה ברורה, על אף אחד משני ר' אהרן אלו, שהיו בשנת תקמ"ג בחו"ל.

לעיל הובא מ"שלוחי א"י" (ע' 614) שר' אהרן ב"ר יצחק [הגדול] יצא כשד"ר לחו"ל בשנת תקמ"ה. הוא מעתיק שם את אגרת הרמ"מ מוויטבסק והר"א מקאליסק שנדפסה בלקו"א אגרת ח, וכותב עליה שנכתבה בשנת תקמ"ה.

במבוא לאגרת הנ"ל שב"יגדיל תורה" רציתי להוכיח שנכתבה לפני שנת תקמ"ד, ע"פ מה שנאמר בה "ואתנו ישב עה"ת ועל העבודה בעה"ק צפת"ו בב"א", א"כ יצא לחו"ל לפני הגירת החסידים מצפת לטבריה בשנת תקמ"ד; אמנם זו אינה הוכחה, שכבר נתבאר לעיל סוף פ"א, שגם לאחר תקמ"ד נשארו כמה מהחסידים בצפת.

אפשר שגם הוא היה ביניהם.

האגרת נדפסה גם באגרות חסידים מא"י אגרת כה, ושם מובאת ההוכחה שהיא משנת תקמ"ה, ממה שנאמר בה "יוקר השער הכא השתא, ושני בצורת עזה על חד מאה בדשערין", שזה מתאים לשאר אגרות חורף תקמ"ה.

לפי"ז נודע לנו שלא יצא אף פעם לחו"ל לפני שנת תקמ"ה, שהרי באגרת זו כותבים "ולא הלך כפעם בפעם לחוץ, ומה גם להחזיק בדרך רחוקה עובר ארחות ימים.. עד שגערו בו חביריו, באמרם מדוע תתנשא אל קהל ד' העומד בחצרות ד', כי כל העדה כולם מדלי דלות הארץ, קום קרא אל אחיך יושיעוך". אם אמנם אגרת זו נכתבה בשנת תקמ"ה, הרי מפורש כאן שלפני שנה זו לא יצא אף פעם לחו"ל, מעת בואו לאה"ק, וא"כ איך תתאים הגירסה באגרת כ"ק אדמו"ר הזקן, שכבר בשנת תקמ"ג היה ר' אהרן הגדול בחו"ל? גם על ר' אהרן הקטן לא ידוע לנו שהיה בחו"ל בשנת תקמ"ג. וא"כ עדיין לא נתברר אל נכון איזה ר' אהרן הוא הנזכר באגרת הזאת. מ"מ נראה יותר שהמדובר בר' אהרן הגדול כדלקמן:

עדיין לא נתברר תוכנו של הסכסוך הנזכר באגרת זו של כ"ק אדמו"ר הזקן.

יש מי ששיער שמדובר כאן במחלוקת מי יעמוד בראש חסידי רוסיה, אך במבוא הנ"ל שללתי השערה זו מכמה סיבות. העליתי שם השערה נוספת, אך גם היא מכלל השערה לא יצאה. בכל אופן ידוע לנו מתוך האגרת הזאת שלאחר פגישה מיוחדת ביניהם התברר שלא היתה כאן אלא אי הבנה ושוב חזרה להיות ביניהם "אהבה כפולה ומכופלת בלב ונפש".

נראה שהדברים הגיעו לאזני הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק שבאה"ק, שהקפיד מאד על אשר חלקו על כ"ק אדמו"ר הזקן, עד אשר לא רצה לראות את פני ר' אהרן הגדול בבואו חזרה לאה"ק. כשתי שבועות לאחר חזרתו לאה"ק כתב משם אל כ"ק אדמו"ר הזקן, לבקש על נפשו (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' לז סי' קעד):

אשא כפי אל אל שמים לעורר רחמים וחסדים טובים עלי, ויטה לב עבדי הנאמנים בחסד ורחמים עלי, לבל ישית עלי חטאת אשר נואלתי ואשר חטאתי בהני שטותי דקעבידנא, ואין אדם עובר עבירה וכו', אוי לי כי חטאתי ויצר העויתי, כי אני טמא שפתיים אנוכי, ועדי בשחק כי מיום בואי אל אה"ק תוב"ב מורי הודיע לי חטאתי עויתי אשר פשעתי.. אזעוק על חמס בכפי, ואפיקורסות נזרקו בי להעלות על מלאכי אלקים ולבזות ת"ח אשר קטנם עבה ממתני, ולא זכיתי להיות מתלמידי תלמידין.. ציוה עלי אדמו"ר שלא אראה פניו, וזה שבועיים שאני יושב פה עה"ק טבריא תובב"א ועדיין לא זכיתי לראות פני קדשו.. ענותנותו שתרחם עלי וימחול על כל העבר.. אדוני הצדיק יצדק עלי את הדין, יכתוב לאדמו"ר שימחול לי על אותו העון.. יענה ויאמר סלחתי כדבריך, ויבקש מאדמו"ר לקרביני כי יראתי ח"ו פן ירחיקינו ריחוק עולם כי לא אוכל לסבול את האש הגדולה ולהב תלהטיני. ואם אני עשיתי כמדותי הרעים אדוני יעשה כמדותיו הטובים, כמדת השי"ת חפץ חסד ורחמים..

כ"ד הכותב בשפלות ונמיכות רוח

אהרן בלא"א מו' אייזיק זצלה"ה מסמיכות תוכן פרשיות אלו נראה שגם אגרת זו באה בהמשך לאותה מחלוקת, המחלוקת שנתעוררה בעת היותו בשד"רות החסידים בגליל לרוסיה, ועדיין לא נתברר לנו תוכנה. לאחר חזרתו לאה"ק נזף בו הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק בעבור המעשה הזה ולכן פנה אל כ"ק אדמו"ר הזקן שיסלח לו על אותו חטא. כיון שהחותם כאן הוא "אהרן בלא"א מו' אייזיק", וכיון שבכותרת כתה"י (582 לח,ב) נאמר "אגרת הוותיק מו"ה אהרן הגדול", יש מכאן סמך לאשר את הגירסה שבאגרת כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל - "אהרן הגדול".

בכותרת האגרת שבכתה"י ניתן גם התאריך "שנת תקמ"ז לפ"ק". ולכאורה היה אפשר לברר עפ"ז גם את תאריך האגרת של כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל - תקמ"ו. אמנם כבר הובא לעיל מאגרת הרמ"מ האחרונה, שר' אהרן הגדול חזר לאה"ק בחורף תקמ"ח, ואיך אנו אומרים כאן שהוא חזר בשנת תקמ"ז.

אפשר אולי לאמר, שמיד אחר חזרתו בשנת תקמ"ז, אחר ההרחקה שהרחיקו הרמ"מ מוויטבסק, חזר לחו"ל לתקן את אשר עיוות וחזר שוב לאה"ק.

אך ביגדיל תורה שם ושם העדפתי יותר את ההשערה, שמדובר כאן בנסיעה קודמת יותר, שנסע ר' אהרן הגדול לחו"ל בשנת תקמ"ג וחזר בשנת תקמ"ד. עפ"ז שיערתי שם שכתב השליחות הנ"ל, שנתן לו הרמ"מ, הוא משנת תקמ"ג. אגרת כ"ק אדה"ז הנ"ל היא מקיץ תקמ"ג ואגרת ר' אהרן הגדול אל כ"ק אדמו"ר הזקן היא משנת תקמ"ד.

ועדיין יש לעיין בנושא הזה (תאריך אגרת כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל) ע"פ הנזכר בה "מ"ו צבי הירש סג"ל מעה"ק טבריא ת"ו", ויבואר להלן.

* * * גם ר' אהרן ב"ר מאיר מסמיליין הקטן יצא לפחות פעם אחת כשד"ר לחו"ל, אמנם זה היה כבר אחרי הסתלקות הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק. באגרת קיץ תקמ"ו (לקו"א אגרת יג. הוגהה ע"פ כת"י 2000 יג[4],א) הוא חותם "אהרן במו"ה מאיר הנק' אהרן הקטן מסמיליאן אשר כעת עומד ומשמש את אדמו"ר". והאגרת שכתב הרש"ז הכהן מווילנא לחו"ל בקיץ תקמ"ח (לקו"א אגרת כה), שבה מזכיר את הסתלקלות הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק, מופנית גם אל "כבוד מו"ה אהרן הקטן נ"י ויופיע".