מינוי גבאי ושד"רים מיוחדים

את האספה הזאת ותוצאותיה מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת שכתב בח"י שבט תרס"ו (אג"ק שלו ח"א אגרת יא):

בקיץ העבר התאספו רבנים נכבדים מידידינו שי' להתייעץ בדבר עסקי הרמבה"ן [קופת רבנו מאיר בעל הנס] באופני ההטבה בההכנסות, ומצא כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א להכרח ליסד וועד מיוחד בשם "חברונים" שענינו יהי' לפקח על עסקי ההכנסה בעין פקיחא. וראשית המפעל מהוועד הנכבד הנ"ל להשתדל להרחיב ולהגדיל קביעות השופרות בכל אתר ואתר.

גם באגרת הנ"ל, שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשלהי חורף תרס"ה, מזכיר את החלק הזה מעבודת הועד "קיבוץ כספים (לא הרבה, דבר קבוע 1 רו"כ לשנה)"; אמנם לא נתפרש שם אם הכוונה לאוסף מיוחד לטובת הישוב החב"די בחברון, או לקופה הכללית של כולל חב"ד באה"ק. ההוספה "לא הרבה, דבר קבוע 1 רו"כ לשנה" מורה אולי שמדובר כאן בהוספה מיוחדת לטובת הישוב בחברון. אמנם ההחלטה הסופית של הועד בודאי לא היתה כך, אלא "להשתדל להרחיב ולהגדיל קביעות השופרות בכל אתר ואתר".

לעיל פל"ו סופר על הנסיון לבטל את השד"רים שהיו נוסעים בעיירות רוסיה ולקבוע שהגבאים שבכל עיר ישלחו את המעות הנגבים בדואר ישר לידי "בעלי האדרעס" בירושלים, ואילו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עמד על נחיצות השד"רים האלו. נזכר שם השד"ר ר' משולם רייך וגם השד"ר החדש שמונה אז ר' מאיר ליב הורוויץ. מונה אז גם גבאי מיוחד על מעות אה"ק שברוסיה, מטעם "ועד החברונים", הוא ר' זלמן יצחק וואלשאניק מריגא.

אחרי גמר הדיונים ומינוי הגבאי והשד"רים האלו יצא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במכתב-כללי לאנ"ש, בי"ט שבט תרס"ו (אג"ק שלו ח"א אגרת קמח).

במכתב זה מרבה לרומם את גודל מצות צדקת אה"ק "אשר כ"ק אבינו הגדול אדמו"ר זצוקללה"ה נ"ע יגע וטרח הרבה מאד לייסד צדקת אה"ק במדינתינו", וממשיך לתאר איך ש"בשנים האחרונות נחלשה הרבה מעשה הצדקה הזאת בכמה עיירות", ומסיים אשר:

לזאת החלטנו לשלוח ציר מיוחד לעורר את אנ"ש למעשה הצדקה הזאת שישתדלו בה ביותר, וכאשר בכמה בתים לא נמצא כלל שופרות של צדקה, ישתדל לקבוע שופרות אצל כאו"א החפץ בזה, ותקותי חזקה אשר באוות נפש יחפצו להביא הברכה הזאת את ביתם. ובחרנו בידידינו הר' המופ' ווח"ס מו"ה מאיר ליב הורוויץ שי' להיות שליח מצוה במצוה הגדולה הלזו. והנני מבקשם לקבלו בספ"י ולקרבו בימין צדקם.. ופרטי התקנות בזה יבאר בני הרי"י שיחי במכתבו.

למכתב-כללי זה צורף מכתב מיוחד מאת כ"ק אדמו"ר בנו מוהריי"צ נ"ע (אג"ק שלו ח"א אגרת יא), שבו כותב בין השאר:

ואלו הם פרטי פועל הוועד "חברונים" בע"ה:

ראשית הוא ההשתדלות לקבוע שופרות בכל בית ובית ממש מבלי שום הבדל בין עני לעשיר, כי יד ד' פתוחה להשפיע שפעת ברכה והצלחה וברכת ד' היא תעשיר את עושי צדקה ומה גם צדקה נעלית ונשגבה כזו אשר עלי' מסרו נפשם קדושי עליון. ומובן כי קביעת השופרות הוא בבית אשר לא הי' שם מכבר.

השנית הוא שהגבאי והרב דמתא והבע"ב הגבוהים ה' עליהם יחי' יכניסו א"ע בזה בהתעוררות אמיתי ולעורר את כל בית ישראל בתרומות כסף הקדשים ומהבע"ב הנכבדים יבחרו המתעסקים בהמפעל הקדוש הזה לגאון ולתפארת הן בקביעות השופרות והן בגביית כסף הקדשים במועד המיעודה, כפי הכתוב באגרת כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א הניתן על יד המשולח הרב ר' מאיר ליב שי' הורויץ.

השלישית כי מהשופרות החדשים יקבצו התרומה - המורם לקדש - הגובים הנכבדים ה' עליהם יחיו, פעם בכל משך שלשה חדשים (היינו ד' פעמים בשנה) ובכל עת שיגיע מועד אסיפת כסף התרומה, יקבלו המכובדים בנזר "גביית כסף הקדשים" מכתב מיוחד מאת וועד הפועל "חברונים" על ידי הגבאי דכסף הקדשים בעיר ההיא.

הרביעית. הכסף הנאסף בכל פעם יושלח אל הגבאי הראשי לעניני הכספים במדינתינו ה"ה הגביר הנכבד ומרומם הרה"ח מוהר"ר זלמן יצחק שי' ואלשאניק בריגע, כפי האדרעס שיקבלו בעת הדרוש, וכמו שהי' לפנים בעוד שמשן של אבות העולם הי' מאיר לארץ ולדרים עלי' שהכסף הי' מתאסף בפנים המדינה ולעת הדרוש יושלח למטרתו.

היו כאלו שרצו לפרש גם כאן שהכוונה היא במיוחד לתמיכת הישוב החב"די בחברון, אמנם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב הודיע מיד בכרוז מיוחד (אג"ק שלו ח"ג אגרת קמט):

באתי להודיע ברבים אשר לא עלה כלל על דעתי אשר השופרות החדשות יהיו בשביל חברון לבדה, והרי הן כמו כולן בשביל הכלל כולו.

גם בקונטרס שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בחודש מ"ח תרס"ז הוא "אשר לא עלה על דעתי כלל שיהי' השופרות בשביל חברון לבדה" - כמועתק לקמן.