יסוד כולל וואהלין

משנת תקל"ז, בעת עליית הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק וסייעתו לאה"ק, היתה עיקר התמיכה באה להם מעדת החסידים יושבי רוסיה הלבנה וליטא, שמשם היו ראשי העולים הרמ"מ מוויטבסק והר"א מקאליסק. מ"מ היתה באה תמיכה מסוימת גם מעדת החסידים שבוואהלין ופולין. את הנ"ל מזכיר הרמ"מ באגרת שכתב בשנת תקמ"ב (לקו"א אגרת ה. כת"י 2000 ה,א):

והנה ממדינתינו לא הגיע כי אם סך הידוע, וממדינת וואלין, הגם בשנה אשתקד הגיענו סך מסויים כדי צרכינו בצמצום, אבל בשנה הזאת לא הגיענו כי אם חמשים אדומים לשנינו. ומרגלא בפימם עלי שמעת התחלתי לשרת בקודש להיות עבד ישראל להוכיחם בתוכחה מגולה ואהבה מסותרת עקרתי סיכי ומשכני ממדינתם למדינת רוסיא. ק"ו נגד אהובי רב חביבי כבוד הרב הגדול מו"ה אברהם הכהן ני"ו.

[ר"ל שבעת היותו תלמידו של הרב המגיד ממזריטש היה מקום משכנו בוואלין, ובשעה שהתחיל להתעסק בהדרכת החסידים עבר מוואלין למינסק, ששם היה משכנו בקודש בשנת תקל"ב, ולאח"ז עבר משם להורודוק, כנזכר לעיל במבוא.

ועד"ז כותב באגרת נוספת (לקו"א אגרת יח) "ובמדינת וואלין.. לא נתעכבתי שם כי אם זמן מועט"].

את התמיכה המוגבלת הזאת מזכיר גם כ"ק אדמו"ר הזקן באגרת שכתב בשנת תקנ"ד (אג"ק שלו אגרת כו) "כידוע לכל כי גם הם מחזיקי אה"ק ויושביה שיחי'". אף שבאגרת ל כותב "אשר אין להם מעמדות נכונות במדינתם". כבר סופר לעיל בפרק השני שכשם שהתמיכה הבאה מעדת החסידים שברוסיה הלבנה וליטא היתה בניהולו של כ"ק אדמו"ר הזקן כך גם התמיכה שבאה מעדת החסידים שבוואהלין ופולין היתה בניהולו. הוא היה שולח שד"ר לגבות את המעות גם לוואלין והיה שולחם אל הר"א מקאליסק בטבריה לחלקם בין החסידים יושבי אה"ק. כך נמשך עד שנת תקנ"ו.

בשנת תקנ"ד עלו לטבריה כמה חסידים מפולין ובראשם עמד הרה"ק ר' יעקב שמשון משפיטובקה. אף הם התיישבו בטבריה. הר"א מקאליסק פנה אז אליהם ואל עדת החסידים בוואהלין ופולין בבקשה שישתתפו מעתה גם הם במדה הראויה בתמיכת הישוב החסידי בטבריה. את הבקשה הזאת מזכיר הרה"ק ר' אשר מסטולין באגרת שכתב בחורף תקנ"ז (קובץ בית אהרן וישראל גליון יא ע' קיט):

עד הנה לא הי' עוסק [הרה"ק ר' מרדכי מנעסכיז] בעסקי מעות אה"ק, לא ידעתי טעמו ונימוקו, וכעת בא אליו מכתב פיתוחי חותם ק' ממרנא ורבנא דישראל ה"ה כבוד הרב המפורסם שמו ק' ר' אברהם הכהן שיחי' לאורך ימים להרב הנ"ל וגם מהרב אב"ד דק' שיפוטיפקי' בשנה העברה אודות נדבה חדשה, והתחיל לעיין ולפקח בדבר זה.

כבר בשנה שלפנ"ז, תקנ"ו, פנה הרה"ק הר"מ מנעסכיז באגרת כללית, שבה כותב בין השאר (שם ע' קיג):

הנה מעולם משכתי את ידי והי' ידי מסולק מדמים, להתאמץ לקבץ דמי הארץ תבו"א, וכעת הי' לי ידיעה ברורה מגאוני זמנינו היושבים שם באה"ק תובב"א גודל צער בת רבים גודל הדחקות שלהם אשר אין להעלות על הכתב, ואי אפשר לפורטם ומעות הכולל מהמדינה אינו מגיע לכ"א לחם לפי הטף, דין גרמא נלאיתי נשוא עת מצוא מקום מאין יבא עזרם.

אל הקריאה זאת הצטרף הרה"ק רבי יעקב יצחק "החוזה" מלובלין (שם ע' קטו):

הדין צריך אנא למודעי לאחב"י היות שנודע בבירור ענין אחינו ממדינה זו אשר בארץ המה ארה"ק הם ברעב ובעירום וחוסר כל וחרפה כי מעות הכולל שאנו שולחים לשם אינו מספיק אפי' למעט לכל נפש. והנה נודע לנו כי מקצת מדינות התנדבו לכל בני מדינותיהם נדבה הגונה.. כמו שעושין במדינת רייסין, רק אנשי מדינת פולין לא הי' להם על מי שיסמכו עד עתה בעזה"י שהעיר את רוח קדשו של כבוד הרב הגאון איש האלקים מנאסכיז שרוצה להתאמץ בדבר.

באותה שעה החליטו הרי"ש משפיטובקה והר"מ מנסכיז ליסד כולל נפרד לאנשי וואהלין ופולין שבטבריה. היינו שהר"מ מנעסכיז יאסוף את המעות בוואהלין ופולין וישלחם אל הרי"ש משפיטובקה, שהוא יחלקם בטבריה לאנשיו - שלא כפי שהיה עד אז שכל המעות נאספו ע"י השד"ר של כ"ק אדמו"ר הזקן והתחלקו ע"י הר"א מקאליסק. הם נפגשו בהתנגדות נמרצת מצד הרה"ק הר"א מקאליסק בטבריה והרה"ק הר"ב ממעזבוז בוואהלין. כ"ק אדמו"ר הזקן התבקש לפשר ביניהם, ומספר על כך באגרת שכתב בחורף תקנ"ו (אג"ק שלו אגרת ל):

הלא ידעתם אם לא שמעתם, קול רעש גדול אשר נתעורר במדינות ואלין ואוקריינא, אודות מעות הכולל דאה"ק ממדינות הנ"ל, אשר מקדם קדמתה הי' נשלח הכל ליד אדונינו רק כהנא רבא דעמי' שי', מרא דארעא קדישא, לחזק בו את בדק ערי אלקינו חיזוק כללות ישיבת אה"ק תובב"א, הצריכה חיזוק בהוצאות מרובות, והמותר לחלק לפרנסת אחינו יושבי אה"ק דמדינות פולניא, אשר אין להם מעמדות נכונות במדינתם.

ועתה חדשים מקרוב באו, אנשים חכמים בעיניהם וישרים בליבותם, להרוס הבנין ומצב ישיבת אה"ק תובב"א, ולעורר מדנים חנם על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול שי', ולפעול אצל הגבאים דמדינות הנ"ל, שלא יושלח כסף הכולל לידו הק', כ"א שאנשי פולניא הגרים באה"ק יחלקוהו ביניהם כרצונם.. והנה הצדיקים המפורסמים דמדינות הנ"ל, מכניסים עצמן בעובי הקורה, להשבית ריב ומדון ולתווך השלום, אך אין לאל ידם לגמור הדבר, בלי ידיעת והסכמת שד"ר הכולל שלנו.

בקשר לזה שלח כ"ק אדמו"ר הזקן שני שד"רים לוואלין, כפי שממשיך לספר באותה אגרת:

והנה ידידנו מ"ו דובער נ"י מדובראוונא, שד"ר הכולל דשנה שעברה, אשר נתעכב שם על הגבול.. איננו רוצה להעמיד על דעתו בזה איך ומה להתפשר עמהם שם, ולזאת שלח אלי מכתב לשאול את פי ואת פי ידידנו מ"ו רפאל שד"ר הכולל שלנו דהאי שתא. וגם ביקש מאתנו, שיסע לשם ידידנו מ"ו רפאל שד"ר נ"י תיכף ומיד להיות לו לעזר ולסעד לגמור השלום בכי טוב עצהיו"ט.. וה' יגמור בעדם, וחפץ ה' בידם יצליח.

בסופו של דבר באו אז להסכמה, שמעתה ואילך ישלחו מעות וואהלין בנפרד, שלא ע"י שד"רי כ"ק אדמו"ר הזקן. את ההסכמה הזאת מזכיר (שם אגרת לה):

ע"י סיבות שונות עלה במוסכם באה"ק שהשד"ר שלנו ימשוך ידו ממעות הכולל שבוואלין, שלא להיות להם שליח להולכה, רק ישלחו ע"י אחד מאנשי פלניא שבאה"ק והשד"ר שלנו לא ימתין עליו כלל וכלל.

מסגנון הדברים נראה שיש כאן שני פרטים שאינם תלויים זה בזה: א) שלא ישלחו מעות הכולל שבוואלין ע"י השד"ר של כ"ק אדמו"ר הזקן. ב) שלא יתחלק באה"ק ע"י הר"א מקאליסק אלא "ע"י אחד מאנשי פלניא שבאה"ק" - הוא הרי"ש משפיטובקה.

אמנם אפשר גם שמ"ש "ישלחו ע"י אחד מאנשי פלניא שבאה"ק" היינו שהוא רק יקח המעות לטבריה, אבל שם ימסור אותן אל הר"א מקאליסק, כפי שהיה עד אז.

ועדיין צ"ע בזה.

מה א"כ היתה הסיבה לכל ההסכמה הזאת, אשר המעות הנאספים בוואלין ישלחו לידי הר"א מקאליסק - לא ע"י השד"ר של כ"ק אדמו"ר הזקן אלא דוקא ע"י שד"ר מיוחד "מאנשי פלניא שבאה"ק"? כותב לי ה"ר אברהם אביש שור, שנראה לו שעיקר הסיבה בזה, שמחמת משלוח המעות ע"י שד"ר מיוחד היתה להם גם הזכות להקציב את סכום המעות שמקבל כל אחד מהחסידים שבטבריה ממעות אלו, אף אם אמנם המעות מתחלקים בפועל ע"י הר"א מקאליסק. כן נראה לו מתוך אגרת הרה"ק מנסכיז (קובץ בית אהרן וישראל גליון יא עמ' קיד) "וזאת ליהוי ידוע.. שיהי' הנדבה שלהם על דעתי, כפי אשר ישר בעיני לפע"ד כך יהי' החלוקה". ומתוך אגרת הרה"ק מלובלין (שם עמ' קטו) "ולהמציא ליד הרב הנ"ל [מנסכיז].. שיעשה בהם כשכלו הזך היא אשר תהי' ניחה לי' לחלק ולשלוח לשם ליתן לכ"א אשר בארץ החיים".

אמנם כן היתה כוונת הרה"ק מנעסכיז בגבותו מעות אה"ק בפולין, אך עדיין אין נראה לי הקשר בין זה לבין ההסכמה שהמעות ישלחו ע"י שד"ר מיוחד "מאנשי פלניא שבאה"ק"; גם כאשר המשלוח הוא ע"י השד"ר של כ"ק אדמו"ר הזקן יכולים לצרף אל המשלוח של פולין, רשימת האנשים מאנשי פולין שבאה"ק ואת הסכומים שיקבלו מהמעות האלו. מה א"כ הקשר בין זה למשלוח המעות ע"י שד"ר מיוחד, אם בכל אופן מתחלקים המעות בטבריה ע"י הר"א מקאליסק? באמת היתה בזה גם סיבה נוספת נוספת, הנזכרת בהמשך אותה אגרת של כ"ק אדמו"ר הזקן, כדי שיוכלו "לגמור בכי טוב כל עסק גביות ואסיפות כסף הקדשים וסילוקו כסידורו קודם הפסח". את הקשר בין התקנה הזאת, לגמור את הגביה עד הפסח, אל התקנה הקודמת, לשלוח המעות ע"י שד"ר מיוחד, מוסיף לבאר באותה אגרת "אך עד עתה לא עלתה בידינו, בסיבות עיכוב ואיחור אסיפות הכסף הכולל דמדינת וואלין הנשלח ג"כ ע"י השד"ר שלנו". ומפורשת יותר תקנה זו באגרת לג "כבר עלה במוסכם אצלנו, בהסכמת אדמו"ר הרב הכהן הגדול מאחיו שי', שלא לקבל שום מעות אה"ק אחר הפסח", כמסופר כל זאת לעיל בפרק השני.

כיון שכך, אין לנו שום הוכחה מכאן, שהסכמה זו, שהמעות שנאספו בפולין ישלחו לאה"ק ע"י שד"ר מיוחד מאנשי פולין, היא היא הפשרה שהתפשרו בעת נסיעת שד"רי כ"ק אדמו"ר הזקן בשלהי חורף תקנ"ו. ואולי אין כל קשר בין ההחלטה הזאת עם הסכסוך בענין כולל וואלין המיוחד שרצו לייסד אז בטבריה.

ההיפך מזה נראה, באגרת הרה"ק רבי אשר מסטולין, שכתב אל הרה"ק רבי ברוך ממזבוז בחורף תקנ"ז (והתפרסמה בקובץ הנ"ל ע' קכב), שהסכסוך עדיין היה בתקפו בשעה ההיא - קרוב לשנה לאחר נסיעת שד"רי כ"ק אדמו"ר הזקן לוואלין לפשר בסכסוך הזה, ומי יודע אם אמנם באו בשנים האלו לאיזו שהיא פשרה בנושא כולל וואלין? ידידי ה"ר אברהם אביש שור האריך להוכיח שם ובגליון יג ע' קכה-ח, שאמנם התקבלה אז פשרה בנושא הכולל המיוחד, בשנים תקנ"ז-ח. עיינתי בכל דבריו ולא ראיתי בהם הכרח. כתבתי בזה בקובץ הנ"ל גליון יג ע' קיז-קכב, ועוד יש להאריך בזה ואכ"מ.

כל הסוגיה הזאת של יסוד כולל וואלין באה"ק, שמעותיו יתחלקו ע"י הרי"ש משפיטובקה ולא ע"י הר"א מקאליסק, אינו קשור לתולדות חב"ד באה"ק. לא הובא כאן כל הענין הזה אלא בעבור נסיון הפשרה ע"י שד"רי כ"ק אדמו"ר הזקן ובעבור ההחלטה, שהשד"ר של כ"ק אדמו"ר הזקן לא יסע יותר לוואלין, לקחת אתו את המעות הנגבים שם, אלא הם ישלחום ע"י שד"ר מיוחד מאנשי פולין.

בכל אופן ברור שגם אם היתה בזה איזו שהיא הסכמת פשרה, לא התקיימה אלא עד שנת תקנ"ט, שאז הביא הרי"ש משפיטובקא את המעות וחילקם לבדו בין אנשי פולין. אז החריף הסכסוך בין ההרי"ש משפיטובקא לבין הר"א מקאליסק, והרה"ק הר"נ מברסלב השתדל לפשר ביניהם, כמסופר כ"ז בקובץ הנ"ל.

נראה שכל הענין הזה התבטל בשנת תקס"א, עם פטירתו של הרי"ש משפיטובקה.

מעתה ואילך לא ראיתי בשום מקום שכולל וואהלין יהיה נפרד בארה"ק מכולל החסידים הכללי. נראה שמעתה ואילך עברו שוב כל מעות החסידים באה"ק ע"י הר"א מקאליסק.

גם אז היו מעות אנשי וואהלין נאספות ונשלחות בפ"ע, בנפרד ממעות אנשי ליטא ורייסין. כך נראה גם מהאגרת שכתב הר"א מקאליסק בשנת תקס"ה (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' סח ע' נב) "בעוה"ר מיום אשר יצא לחלק אנשי וואלין מאנשי רוסי' התחילו העניני' להיות באתגליא וכמה קלקולים יצא מזה". אך בהגיע המעות לאה"ק עבר הכל ע"י הר"א מקאליסק. כך שבאה"ק לא היא בשנים האלו אלא כולל אחד.