ספריית חב"ד ליובאוויטש

פרק ט

שנת תרד"ע

התוועדויות חודש כסלו - פטירת הרבנית רבקה - מחלקה חדשה לילדים מרוסטוב - נסיעת אדמו"ר למקומות המרפא - המאמרים בקיץ - נאות דשא זאאלשע - פרוץ המלחמה

בשנת תרד"ע היתה התרחבות והתפתחות עבודת החסידות בתות"ל. כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ המשיך את המשך המאמרים שהתחיל בחג השבועות תער"ב, ד"ה בשעה שהקדימו. השיחה של "כל המצוות מתיחסים את העצמות" היא בנושא הענינים שמדובר בהמשך (עט).

לרגלי מצב בריאותו נסע כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ לחו"ל לערך בשבוע של פ' ויצא, בתחלת חודש כסלו, ובי"ט כסלו לא הי' האדמו"ר בליובאוויטש.

ההתוועדויות התחילו באור ליום ט' כסלו.

אצל ר' שילם קוראטין נולד בן אשר הברית מילה הי' בי"ט כסלו וקראו שמו שניאור זלמן. כ"ק אדמו"ר הריי"צ התכבד בסנדקאות.

כמעט כל הזמן, מט' כסלו עד אחר חנוכה היו התוועדויות אצל המשפיעים ועם אנ"ש. היו מקרים אשר לא הי' במה לקנות מיני תרגימא (פארבייסן) ולקחו פשוט שלג לפארבייסן.

הר' שילם קוראטין עורר את התלמידים הקשישים (אליהו ייכיל (סימפסון), אברהם פריז, משה מרדכי פינסקי (אח"כ עפשטיין, רב בפטרבורג), נטע פינסקי (נהרג בחרסאן בימי הפרעות דשנות רפ"א), ירוחם גרליק), עד אשר היו לומדים אמרי בינה במשך י"ב שעות ויותר ביום.

הוא דיבר גם עמי אודות לימוד ספרי אדמו"ר האמצעי, ואמרתי לו שלפי"ד מספיק וטוב עבורנו ללמוד מאמרי והמשכי אדמו"ר הרש"ב נבג"מ המבארים עניני חסידות באופן נפלא בהסברים עמוקים וברורים.

אז הציע לפני שאברר לפניו ענין מדא"ח בנושא כל אשר חפץ גו' עשה, ובדבר גו' שמים נעשו, עפ"י התירוצים באופנים שנראים כסותרים במקומות שונים בדא"ח. כעבור איזה ימים דברתי עמו בזה, ושחוק של קורת רוח נראה על פניו, בביטוי של נצחוני בני כו'.

כמעט בכל ליל ששי, ולפעמים פעם בשני שבועות, היתה התוועדות משעה 11 בלילה עד קרוב לאור היום. וכך גם בכ"ד טבת, ר"ח שבט, ט"ו בשבט וכו'.

זכורני שבהתוועדות אחת בבית המשגיח ר' שילם קוראטין (כמדומה בר"ח אדר) דיבר הר"ש אודות ישות מלימוד, ובפרט מלימוד יו"ד על מנת להשיג סמיכה להיות מורה הוראה.

בין הלומדים יו"ד (והיו נחשבים מהחסידישע בחורים) הי' ר' משה אקסלראד מלאהייסק (הי' אח"כ רב בזלאבין, אח"כ בסוראז, וכעת הוא רב ברמת גן ארה"ק), שלמד בחברותא עם התמים צבי מאסטראוונע. ואמר הר"ר שילם קוראטין במליצה חסידית:

הלומדים יו"ד ע"מ להשיג סמיכה לרבנות הם מוכרי שמרים (כי אז ברוסיא הי' נהוג בכמה עיירות שאחת מההכנסות של הרב היתה מכירת שמרים), והשמרים מחמיצים ומגביהים את העיסה, כמבואר בדא"ח שחמץ מורה על ישות והגבהה.

התמים צבי מאסטראוונא בכה ואמר: אני איני מוכר שמרים (ר"ל שאיננו מתגאה מלימוד תורתו).

כמה פעמים בא ר' אלחנן דוב מרוזוב (אד"מ) להתפלל לערך בשעה אחד עשר או לאחרי זה והתחיל לאסוף מנין.

פעם אמר לו הר"ר שילם קוראטין, מדוע הוא עושה ככה לבוא בשעה מאוחרת כ"כ, בשעה שהמנינים כבר גמרו תפלתם והתלמידים המאריכים בתפלתם טרודים בעבודתם ומבלבלים אותם בדברי בקשת מנין והפסקה בברכו וקדושה וכו'.

והשיב ע"ז ר' אד"מ, אני אינני מתפלל כראוי, וויל איך דאוונען ווען שיינע אידן דאוונען.

זכורני התוועדות אחת שהיתה בהצנע, בנר ה' דחנוכה, עם הר"ר שמואל גרונם.

הרש"ג סבל אז על העינים והרופאים אסרו עליו לשתות יי"ש, וכבד הי' עליו ההתוועדות. והי' התנאי שתהי' ההתוועדות בהצנע, והיו מוצאים מקום מוצנע שבו היו מתוועדים.

פעם מצאו מקום להתוועדות בהצנע אצל בלעכער אחד. התמיד יצחק רסקין (פ) קנה אצלו מנורה לחנוכה בעד חמשה עשר אגורות ובקש ממנו רשות להתאסף בביתו על התוועדות, והאיש הסכים על זה. זה הי' במבוא סביבות רחוב חאחלוקע.

רק אלה שעלה בידם להפגש אחר הדלקת נרות חנוכה, בעת שהלכו להתוועדות, היו על ההתוועדות. כל אלו שחפשו אח"כ את מקום ההתוועדות לא מצאו (מלבד שנים). היו על ההתוועדות כשלושים בחורים.

הרש"ג התעורר מאד בהתוועדות זאת, ודיבר בהצנע אודות זהירות בפגם הברית (אשר במסיבות התוועדות מדברים עד"ז רק ברמז), ורמז אשר מפני היותו איידעל בענין זה נגד חברו ... זכה למצבו בחסידות ביתרון נגד חברו הנ"ל.

בהתוועדות זו לימד אותנו את הניגון מפני מה ירדה הנשמה. הוא אמר שלפנים היו מנגנים: כשהנשמה יורדת לתוך הגוף, אוי צועקת וויי וויי, אוי צועקת וויי וויי, ירידה זו צורך עליה, עד שכל זה הוא כדאי, וחוזר חלילה.

* * *

ביום ועש"ק יו"ד שבט בוקר נפטרה הרבנית הזקנה הצדקנית מרת רבקה זצ"ל, אשת אדמו"ר מהר"ש נבג"מ. כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ הי' אז במענטאן (פא).

בתחלת השבוע הצטננה (האט זיך פארקילט) וקראו לרופא המקומי, ואח"כ ביום ג' התגברה המחלה ונעשתה דלקת הריאה (לונגען אנצינדונג) וכמדומה שקראו אז את הרופא ליברמן מוויטעבסק (הוא הי' נאמן בית הרב והי' שומר תורה).

בליל ששי נסע התמים נחום גלאסס מקאוונע לוויטעבסק להביא אקסידזשען להקל נשימתה, אך ביום ו' בבוקר נפטרה.

דרו אז עמה בביתה אחותה מרת גיטל, ש"ב מר זלמן פראדקין ע"ה ונכדה ישראל דוב (היתום שגדלתו, בן בנה הר"ר מנחם מענדל ז"ל, מאשתו הראשונה שנפטרה בליובאוויטש).

לנכדה הילד ישראל דוב הנ"ל (הי' אז כבן ח' או ט' שנים) אמרה ביום ו' בבוקר: בקש רחמים עבורי, דו דארפסט מיר נאך האבן.

[בעת היאצ"ט הראשון של כ"ק הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה (שנפטרה ביום ש"ק י"ג שבט תש"ב בארה"ב), סיפר לנו בנה אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, שבעת בואו לאשכנז סיפר לפני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ אודות פרטי הענינים, וסיפר אשר ביום ו' עש"ק בקשה מהאשה ששרתה אותה שתתן לה הסידור להתפלל ונתנה לה והתפללה והחזירה לה הסידור להניחו במקומו, וכשפנתה להניח הסידור והחזירה פני' אלי' כבר נפטרה.

התחיל בנה אדמו"ר הרש"ב לבכות, ואמרה זוגתו הרבנית מרת שטערנא שרה: הלואי אויף מיר געזאגט געווארען אזא כו'.

וכן אירע, שגם בנה כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ הי' בעת פטירתה בשיקגו לרגלי עניני הכלל, וביום ש"ק בוקר י"ג שבט בקשה מאת האשה ששרתה אותה את הסידור והתפלל וכשהחזירה לה את הסידור אחר גמר תפלתה להניחו, פנתה המשרתת להניח את הסידור, ובחזירתה ראתה והנה נפטרה ברגע זה].

כשנתפשטה השמועה תיכף בעיר נתמלא כל הרחוב (לא רק הבית והחצר) אנשים ונשים וטף, כל העיר בפועל ממש.

קראו את בתה מוויטעבסק מרת דבורה לאה, ובאה.

כ"ק אדמו"ר הריי"צ נהל את הלוי'. את המקום בחר מעבר השני של האוהל אשר בו מנוחת כבוד כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ובנו (בעלה) אדמו"ר מהר"ש.

הוא שלח שלושה טלגרמות לאביו אדמו"ר הרש"ב ז"ל, הא' שהיא חלתה, השני' (אחרי איזה זמן) שהמחלה התגברה, והשלישית (שנתקבלה באשכנז במענטאן ג"כ בעש"ק) שנפטרה.

שמענו שבעת שהתקבלה הטלגראמא הראשונה חפץ אדמו"ר הרש"ב נ"ע לנסוע, והתחיל לסדר הנסיעה באופן שיהי' ש"ק על אם הדרך (כי אוירונים לא היו אז עדיין), אך בינתיים נתקבלה הטלגרמה השני' והשלישית.

בעת הלוי' אמר אדמו"ר נבג"מ נכדה, שאיננו חפץ שאמו זקנתו תהי' מונחת שעה אחת על קרקע שאינו שלה, ואמרו הגבאים שיתן רו"כ אחד בתור התחלה לתשלום בעד קניית מקום הקבורה, ובטוחים הם שכ"ק אדמו"ר הרש"ב בנה ישלם עבור המקום במיטב.

טרם שהורידו את גופה הקדוש בקבר התנה נכדה אדמו"ר הריי"צ נבג"מ אשר מניחים אותה שם על תנאי, שבאם לא יסכים כ"ק אדמו"ר בנה הרש"ב נבג"מ על המקום יוכלו להוציאה ולהניחה במקום אחר, אשר יבחר בנה.

כל הנשים קרעו את חלוקה לשמירה וסגולה.

כל העיר בכו, והרבה משפחות אמרו מי יפרנסנו כעת; כי כמה וכמה משפחות היתה מפרנסת אותן בסתר ובדרך כבוד, לבד הצדקה ביד רחבה שהיתה מחלקת ונותנת ברוח נדיבה.

במוצאי ש"ק נסע כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ נכדה לאביו לאשכנז לנחמו ולספר לו ממהלך הענינים.

אחד ביקש לשום תשומת לב אדמו"ר הריי"צ נבג"מ ע"ד שכובעו (העט) אינה כראוי, ואמר לו: איך האב קיינמאל ניט קיין שימת לב אויף אזוינע זאכן, ובפרט יעצט.

כ"ק אדמו"ר שלח טלגרם מאשכנז, שעשרה תלמידים ילמדו כל משך כ"ד שעות היום במשך השלשים. זוכר אני לשון הטלגרם בהתחלה: הצען בחורים יתחלפו (וועקסלען בלע"ז) וואך זיין שלאפ צימער מוטער.

וכן קיימנו. המשגיחים סדרו שבמשך כל השלושים למדו עשרה בחורים שמונה שעות רצופות בחדרה של הרבנית הזקנה מרת רבקה נבג"מ, ז.א. שבכל יום היו מתחלפים שלשה כתות של עשרה בחורים.

* * *

בשנת תרד"ע באה מלאכות מקהלת רוסטוב על נהר דאן, לראות ולתהות על קנקנה של הישיבה.

מטרת ביאתם היתה, היות שעיר רוסטוב היא נחשבת מחוץ לתחום המושב (פב), וממילא נרגש אצלם חסרון במשמשים בקודש, שו"בים רבנים שמשים חזנים מוהלים וכו', וע"כ החליטו לשלוח את ילדיהם ללמוד בישיבה, למען יתחנכו להיות ממלאים תפקידם של המשמשים בקודש בקהלתם.

הם ביקרו בישיבות שונות, וישיבת ליובאוויטש מצאה חן בעיניהם, ויביאו שנים עשר תלמידים ללמוד בתו"ת.

שכרו עבורם מלמד את ר' משה ראזנבלום, אשר הי' מזכיר בתו"ת ואצל אדמו"ר נבג"מ (פג).

ר' משה ראזנבלום

* * *

כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ בא לליובאוויטש אחרי חה"פ תרע"ד.

בפורים הנ"ל באו אנ"ש הגבירים לחו"ל, והיתה שם התוועדות ארוכה עם ענינים נפלאים.

בחג השבועות התחיל כ"ק אדמו"ר לאמר שוב את ההמשך שהתחיל בחה"ש תער"ב, ואמר המאמרים מההמשך, בלי הפסק, עד ש"ק פר' וירא תרע"ו, שאז אמר המאמר על ענין חולת אהבה, ולמחרתו יום א' פר' חיי שרה העתיק כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע מליובאוויטש עם כל ב"ב.

המשך המאמרים של קיץ תרד"ע הי' מענין תהו ותקון. ענינים ובאורים יקרים ומופלאים באר כ"ק אדמו"ר נבג"מ בהמשך הנ"ל.

ר' שרגא פייוויש זלמנוב

זכיתי בקיץ הנ"ל להיות ג"פ על ש"ק בנאות דשא זאאלשע, בש"ק פר' בהעלותך (שדיבר אז ע"ד שרש המדות שלמעלה מן השכל), בש"ק פר' פנחס (על ש"ק הנ"ל הי' שם גם הר"ש ע"ה קוראטין המשגיח על דא"ח, ומהאורחים הי' המשכיל בדא"ח בשעתו ר' פסח פרענקל והתמים ר' שרגא פייוויש זלמנוב מווארשא - קלימאוויץ, חתן הגביר ר' יוסף יוזיק הורעוויץ מווארשא) ובש"ק פר' תצא (דיבר אז הד' אופנים לגריעותא בעבודה בנפש מהד' אופנים שבאר בהמשך הנ"ל בסיבת השבירה).

באתי לשם בתחלת חודש אלול כדי להכנס על יחידות (פד).

זה הי' בעת פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ובאו אז גם כמה גבירים מאנ"ש להתיישב לשאול עצת קדשו מה לעשות; כי חשבו שבמשך זמן קצר תגמר המלחמה, ושיערו שהרוסים לא יוכלו לעמוד נגד אשכנז משך זמן בקשרי המלחמה, ותהי' מוכרחת למצוא דרך לשלום בזמן קצר, וחשבו שאולי יפסיקו בינתיים מלעשות מסחרים, כי מי יודע מה ילד יום.

אמר להם אדמו"ר הרש"ב, שימשיכו בעסקם, כי המלחמה תהי' ארוכה, והי' לשון קדשו: איינער וועט דעם אנדערן איינשלינגען און וועט זיך מיט אים דערווערגן.


(עט)) תורת שלום עמ' 190.

(פ)) בנו של ר' בן ציון רסקין מגזאטצק ואחיו של ר' יעקב יוסף רסקין שו"ב בראשון לציון, ממשפחת רסקין הידועה ומרובה באוכלוסין בלי ע"ה כן ירבו.

(פא)) ראה בזה גם לקוטי סיפורים (פרלוב) עמ' רכה-ו. שמועות וסיפורים (כהן) ח"א (הוצ' תש"נ) עמ' 83. לשמע אוזן (דוכמן, הוצ' תש"נ) עמ' צד. אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב אגרת תכד. וראה אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב אגרת תכד.

(פב)) כידוע שבמדינת רוסיא תחת ממשלת המלך ניקאלאיי, ועוד קודם לו, לא הי' רשות ליהודים לדור, רק בפלכים מיוחדים. כדי לדור בכל מרחבי רוסיא היו צריכים לזכויות מיוחדות בחילוקי דרגות שונות לפי חשיבות המקום ולפי ערך שיווי הזכיות.

(פג)) הוא הוציא את העתון-שבועי לילדים בשם "האח". הוא הי' שולחו לילדים הלומדים בחדרים בעריהם, להיות להם קישור עם תלמידי חדרי ישיבת תו"ת. היו בו סיפורים מעניינים, מאמרים בלשון קודש קלה וענינים שלפי השגתם של הקוראים, תלמידי החדרים. זה פעל ועשה קירוב הדעת גדול בין העיירות השונות עם הישיבה, וגם הרבה תלמידים באו ללמוד בתו"ת עי"ז.

(פד)) את המובא בקטע הבא מספר המחבר גם ב"די אידישע היים" (גליון 35, אביב תשכ"ח, בחלק האנגלי עמ' 12), ומוסיף שם, שבדאצע הי' האדמו"ר מקבל ליחידות בכל יום שני בשבוע.

(עט)) תורת שלום עמ' 190.

(פ)) בנו של ר' בן ציון רסקין מגזאטצק ואחיו של ר' יעקב יוסף רסקין שו"ב בראשון לציון, ממשפחת רסקין הידועה ומרובה באוכלוסין בלי ע"ה כן ירבו.

(פא)) ראה בזה גם לקוטי סיפורים (פרלוב) עמ' רכה-ו. שמועות וסיפורים (כהן) ח"א (הוצ' תש"נ) עמ' 83. לשמע אוזן (דוכמן, הוצ' תש"נ) עמ' צד. אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב אגרת תכד. וראה אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב אגרת תכד.

(פב)) כידוע שבמדינת רוסיא תחת ממשלת המלך ניקאלאיי, ועוד קודם לו, לא הי' רשות ליהודים לדור, רק בפלכים מיוחדים. כדי לדור בכל מרחבי רוסיא היו צריכים לזכויות מיוחדות בחילוקי דרגות שונות לפי חשיבות המקום ולפי ערך שיווי הזכיות.

(פג)) הוא הוציא את העתון-שבועי לילדים בשם "האח". הוא הי' שולחו לילדים הלומדים בחדרים בעריהם, להיות להם קישור עם תלמידי חדרי ישיבת תו"ת. היו בו סיפורים מעניינים, מאמרים בלשון קודש קלה וענינים שלפי השגתם של הקוראים, תלמידי החדרים. זה פעל ועשה קירוב הדעת גדול בין העיירות השונות עם הישיבה, וגם הרבה תלמידים באו ללמוד בתו"ת עי"ז.

(פד)) את המובא בקטע הבא מספר המחבר גם ב"די אידישע היים" (גליון 35, אביב תשכ"ח, בחלק האנגלי עמ' 12), ומוסיף שם, שבדאצע הי' האדמו"ר מקבל ליחידות בכל יום שני בשבוע.